תמונת המצב האמיתית של יוקר המחיה

יוקר המחיה נמדד מדי חודש בכל בית עם קבלת הפירוט מחברת האשראי על ההוצאות בסופר, בתחנת הדלק ועל התרופות של הילד. השילוב של הפירוט הזה עם תלוש השכר יוצר את יוקר המחיה, וכשהעלייה בהכנסות בקושי מצליחה להדביק את זו של המחירים, נוצרים קיפאון ותחושה סיזיפית.

מאז 2011 לא ערכה הלמ"ס סקר הוצאות מסודר וכדי לבדוק את התחושה ערך "כלכליסט" בדיקה של הפרמטרים המרכזיים שמרכיבים את סל הצריכה של המשפחה הישראלית – מזון, בריאות, דלק, חינוך, דיור ואופנה.

המעבר לסניפי דיסקאונט לא הוריד את הוצאות הצרכן

הצרכן קונה כיום את אותם מוצרים שקנה ב־2011 תמורת אותו הסכום, אבל בהתייחס לעובדה שמאז המחאה החברתית עברו הצרכנים לרכוש בחנויות דיסקאונט, מחירו של סל הקנייה אמור להיות נמוך יותר. "אם בעבר קנינו מוצרים ליד הבית וכיום אנחנו קונים אותם בחנויות דיסקאונט, מחיר סל הקנייה צריך להיות נמוך יותר", מסביר תמיר בן שחר מחברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר. "אין תחרות אמיתית. אין הוזלה ומנגד אין עליית מחירים".

בשלוש השנים האחרונות עלה מדד המחירים לצרכן ב־3.5%. סעיף המזון במדד עלה ב־3.4% ללא פירות וירקות וב־4.5% כולל פירות וירקות. חלק ממוצרי המזון הוזלו, ובהם גבינות לבנות, פסטה, דגים קפואים, שוקולד ומשקאות מוגזים, וחלק מהמוצרים התייקרו, כגון בשר, עוף, חמאה, בירות, שמנת חמוצה, אורז, מרגרינה, חטיפים מלוחים ועוגיות. בעשור האחרון עלה מדד מחירי המזון, כולל פירות וירקות, ב־40%.

משק בית מוציא בממוצע 2,100 שקל על מזון בחודש, לא כולל מע"מ. בתחום הירקות והפירות יש בעיה נוספת, של פערי תיווך מרגע שהפרי יוצא מהשטח ועד שהוא מגיע לצרכן. כל אחד גוזר את האחוזים שלו בדרך, וכך אפרסק שמגדל מוכר בשקל לקילוגרם יכול להימכר ברשת השיווק במחיר גבוה פי עשרה.

אורנה יפת

מימון החינוך הפרטי עלה בשיעור של 5% בשלוש שנים

על פי נתונים אחרים של הלמ"ס, שיעור המימון הפרטי של ההוצאות על חינוך עלה בשלוש השנים האחרונות ב־5% והגיע בשנה שעברה ל־24 מיליארד שקל. סכום העתק הזה מממן לא רק שיעורים פרטיים ואת שכר הלימוד האוניברסיטאי, אלא גם את תשלומי הרשות של ההורים בבית הספר.

כך לדוגמה, התשלום עבור תוכניות לימודים נוספות עלה בשנתיים האחרונות מ־116 שקל בשנה ל־177 שקל בשנה, הכל באישור משרד החינוך.

מיקי פלד

בריאות: הפרמיות התייקרו וגם המערכת הפרטית

ההוצאה על בריאות עלתה ב־44 שקל לחודש למשפחה

 

היקף ההוצאות על בריאות - ביטוח פרטי, השתתפות עצמית בתרופות ואף רכישת משקפיים - עלה מיולי 2011 בכ־6% או בערך 44 שקל לחודש למשפחה הממוצעת.

 

הסיבה העיקרית היא הגידול בפרמיות שהציבור משלם עבור הביטוח המשלים של קופת החולים והביטוח הפרטי בחברת ביטוח.

 

שרת הבריאות יעל גרמן | צילום: אוראל כהן

אם ללמוד מהמגמות של השנים האחרונות, מדובר בגידול כפול - גם יותר ויותר אנשים מחזיקים בשני סוגי הביטוחים וגם הפרמיות בכל אחד מהסוגים עלו. מחקר של משרד הבריאות מצא שבשנים 2003–2009 ההוצאה לנפש על ביטוחי בריאות עלתה ב־58%.

 

כמו כן ישנה גם המערכת הפרטית, שהנהירה אליה מורגשת גם בעליית מחירים של כ־10% מאז המחאה החברתית.

 

התחושה ולפיה מערכת הבריאות הציבורית קורסת עזרה לרופאים במערכת הפרטית להבין שאפשר להעלות מחירים גם מבלי שהרווחים ייפגעו.

מיקי פלד

תשתיות: המדינה תרמה לעליית המחירים

תעריף החשמל זינק ב־32%, מחיר המים רשם ירידה של 5%

 

תעריף החשמל זינק בכ־32% בשלוש השנים האחרונות, ולפי התחזית המעודכנת ברבעון הראשון של 2015 מגמה זו תשתנה ותעריף החשמל יירד ב־12%.

 

הגורם העיקרי להתייקרות הוא חילופי השלטון במצרים. בתחילת 2011 הודח הנשיא דאז חוסני מובארק ולראשונה פוצץ הצינור שהוביל גז זול ממצרים לישראל. חברת החשמל נאלצה להפעיל את תחנות הכוח בסולר, שיקר פי חמישה מגז. גם העיכוב בחיבור קידוח הגז תמר תרם לעליית התעריף.

 

תעריף המים נגזר בין היתר ממחירי החשמל: מתקני ההתפלה, שמספקים את רוב המים, הם צרכני חשמל כבדים. למרות זאת, בתחילת ינואר 2014 ירד תעריף המים בכ־5%, ויש אפשרות להוזלה עתידית נוספת בעקבות ירידת תעריף החשמל.

 

מחירי הדלקים, לרבות גז בישול, סולר ובנזין, תלויים במחירים בעולם, אבל גם רשות המסים שולטת בהם – 56% ממחיר ליטר בנזין מיוחסים למסים. המדינה יכולה להוריד את נטל המס הזה, אך בזכותו היא רושמת הכנסות של 15–20 מיליארד שקל בשנה, סכומים שהיא לא ממהרת לוותר עליהם.

ליאור גוטמן

אופנה: המותגים הגדולים עשו עלייה והשפיעו על המחירים

רשתות אופנה בינלאומיות יצרו תחרות, המחירים ירדו ב־17.2%

סעיף המזון במדד המחירים לצרכן עלה מאז ימי המחאה, ואילו בסעיף ההלבשה וההנעלה נרשמה מגמה הפוכה והוא ירד ב־17.2%. בענף האופנה, בניגוד למזון, ישנה תחרות אמיתית.

בשלוש השנים האחרונות אנו עדים לכניסה מסיבית של רשתות אופנה בינלאומיות לישראל. בניגוד לזארה ומנגו, שנכנסו לארץ לפני שנים רבות בלי בשורת מחיר, מ־2010 הגיעו לישראל פוראבר 21 ו־H&M. אלה חידשו לנו בגזרת המחיר והגבירו את התחרות.

פתיחת הסניף הראשון של H&M בישראל | צילום: עמית מגל

גם אמריקן איגל ורשתות אופנת ילדים נכנסו לישראל. אותן רשתות פתחו חנויות על עשרות אלפי מטרים רבועים, והצרכנים עברו לקנות בהן.

הכניסה של הרשתות לצד מעבר של צרכנים לקנייה של פריטי אופנה באתרי אינטרנט זרים, כגון ebay, אמזון, עליבאבא ואתר האופנה נקסט, הובילה להורדת המחירים לצרכן.

שוק האופנה התאים עצמו לתחרות, וגם הרשתות המקומיות, ובהן קסטרו, הוניגמן ואפילו רשת מנגו בישראל, הפחיתו את מחיר הפריט הממוצע.

אורנה יפת

דיור: השפעת המהלכים להורדת מחירי הדירות עדיין לא מורגשת

שיעור ההוצאה על שכר הדירה מהמשכורת גדל ב־4% מאז 2011

היחס בין שכר הדירה הממוצע למשכורת הממוצעת במשק החמיר מאז 2011. על פי נתוני משרד השיכון והלמ"ס, ב־2011 היתה ההוצאה על שכר דירה 35.8% מהשכר, ואילו במחצית הראשונה של 2014 שיעור זה טיפס ל־39%. במקביל האפשרות לרכוש דירה הלכה והתרחקה - ב־2011 נדרשו 131 משכורות לרכישת דירה ממוצעת, ואילו כיום כבר נדרשות 139 משכורות.

אמנם הממשלה הנוכחית הצהירה על העמדת מחירי הדיור בראש סדר העדיפויות וקידמה כמה מהלכים שמטרתם להביא להפחתתם, אולם עד כה רובם טרם הבשילו וצפויה לחלוף תקופה ארוכה בטרם יורגש שינוי.

כך למשל, יישומה של תוכנית מחיר מטרה, שבה מבקשת המדינה לשווק מכרזי קרקעות שבהם ייקבעו מראש מחירי הדירות, כרוך בהליך ארוך. במקביל תוכנית 0% מע"מ, המציעה פטור ממע"מ לרוכשי דירה ראשונה מקבלן, טרם אושרה בכנסת, ויחלפו עוד כמה חודשים בטרם יוכלו הצרכנים הזכאים ליהנות ממנה.

בחודש האחרון ננקטו עוד שני מהלכים משמעותיים בתחום - הקמת מוסד תכנוני עליון לקידום תוכניות מגורים גדולות (ותמ"ל) והרפורמה לייעול והאצה של הליכי תכנון - אבל גם השפעתם תורגש רק בעוד זמן רב.

יעל דראל