בדיקת כלכליסט
Ascend Mate 7: הענק הדקיק של חואווי
הפאבלט החדש של החברה נוח מאוד לאחיזה, יפה במיוחד ועם שלל אפשרויות התאמה אישית וסורק טביעות אצבע מדויק. ואולם, ממשק האנדרואיד של חואווי הוא יותר חמוד ואסתטי מאשר נוח ושימושי והמסך חד פחות משל המתחרים
שוק הפאבלטים קיבל בברכה לאחרונה שני מתחרים בולטים חדשים - האייפון 6 פלוס והגלקסי נוט 4. אבל גם חואווי, החברה השלישית בגודלה בתחום הסמארטפונים, השיקה טלפון מגודל. הוא אמנם זכה לפחות תשומת לב תקשורתית, אך מציג כמה יתרונות מעניינים שאין למכשירים של אפל וסמסונג.
קראו עוד בכלכליסט
חואווי הצליחה ליצור פאבלט שאינו נותן תחושה מסורבלת למרות שיש לו מסך ענקי, ובדרך בנתה אחד המכשירים היפים, הקלים, הדקים והמרשימים ביותר בקטגוריה. מה בכל זאת חסר בו?
עיצוב ומבנה: מה, זה פאבלט?
חואווי מנסה להתרחק מהתדמית שנוצרה לחומרה סינית על ידי דגש על יצור מכשירי פרימיום מתקדמים ומעוצבים היטב. המייט 7 הוא דוגמה טובה לכך: המכשיר יפיפה והצליח למשוך קריאות התלהבות והתעניינות מאנשים שראו אותו בידי.
העיצוב מזכיר מעין הכלאה בין מכשירי האייפון 4 וה-One של HTC: פינות מעוגלות, גב אלומיניום חלק ומסגרת מתכת בולטת. הגב כולל סורק טביעות האצבע שהממוקם במקום נוח שמאפשר גם לבעלי יד קטנה להגיע אליו.
חיישן המצלמה אמנם מוקף במסגרת מתכתית, אבל העדשה גדולה ובולטת מהגב, מה שחושף אותה למכות ושריטות. המסגרת כוללת רק שני כפתורים פיזיים – להפעלה ושליטה בעוצמת השמע, שממוקמים בחלק העליון של הדופן, כך שהם נגישים אבל לא נלחצים בטעות.
גבולות המסך דקיקים במיוחד, מה שאיפשר את הקטנת גופו. למרות שיש לו מסך 6 אינץ', מדובר במכשיר צר יותר, דק יותר וקל יותר מרוב הפאבלטים בשוק – רק 185 גרם. הוא יכול להכנס לרוב הכיסים, אם כי זה לא מכשיר שתוכלו להסתובב איתו יום שלם ולשכוח שהוא עליכם. פיזור המשקל שלו גורם למכשיר להרגיש קל עבורכם, על אף גודלו. איכות ההרכבה טובה והמכשיר מתמודד בכבוד עם נפילות ומכות.
ממשק ומערכת הפעלה: התאמה אישית נרחבת
בעוד שלא מעט יצרניות החלו כבר לעבור למסכים ברזולוציית QHD, חואווי עדיין נשארת עם רזולוציית Full HD - וחבל. עדיין מדובר במסך איכותי ולו צפיפות של 368 פיקסלים לאינץ'. פאנל ה-IPS שלו מצוין והמכשיר מציג צבעים חיים ומדויקים. המסך גם מציע זווית צפיה רחבה והממשק מאפשר שליטה לא רק על הבהירות, אלא גם על פלטת הצבעים. התוצאה היא פאבלט שמאוד נהניתי לצפות בו בווידאו.
הטלפון מריץ את אנדרואיד 4.4.2 עם הגרסה השלישית לממשק ה-EMUI. חואווי משנה את ה-Emotion שלה בצורה מאוד חדה בין גרסה לגרסה כך שקשה מאוד לדבר על השפה העיצובית של ה-EMUI לעומת, למשל, ה-TouchWiz של סמסונג. מה שבטוח, כדאי שהחברה תמצא את הכיוון שלה ומהר: היא מנסה לעשות יותר מדי דברים והתוצאה היא ממשק מסורבל, לא נוח ואיטי לפעמים שבהחלט לא מותאם למשתמשים עסקיים או משתמשים כבדים.
סמסונג למשל השכילה לכלול כלי ריבוי משימות מתקדמים בסדרת הנוט, אבל אצל חואווי קשה אפילו להכנס לתפריט רשימה של כל האפליקציות המותקנות או לסגור את כל האפליקציות הרצות בכפתור אחד. מרכז ההתראות מאכזב, ואינו משתמש בגודל המסך כדי להציג מידע מפורט יותר, כגון שרשורי הודעות. נראה כאילו חואווי יותר רצתה ליצור ממשק חמוד ומקורי מאשר משהו נוח לשימוש לאורך זמן.
החברה ניסתה לשים דגש על התאמה אישית בממשק. תוכלו להוריד ערכות עיצוב שגם ישנו את הפונטים, אייקוני האפליקציות הראשיות וחלק מהוידג'טים, פלטת הצבעים ואת הממשק. הערכות מיוחדות, מגוונות ובחלקן נראות נהדר, אבל רובן הן גימיק ולא משהו שימושי. תוכלו לשנות בצורה עמוקה למדי את דף הבית, כמו לארגן את הכפתורים הווירטואליים הראשים (כפתורי החזרה, ריבוי משימות ומסך הבית) או את אופי המעבר בין דפי מסך הבית.
תוכלו גם לעבור בין ממשק ה"סטנדרטי" המסורבל וממשק פשוט שנראה כמו גרסה פרימטיבית לממשק האריחים של ווינדוס פון שדווקא עבדה הרבה יותר טוב - אבל נראתה רע על המסך הגדול.
מולטימדיה ואפליקציות: חואווי מחפשת את עצמה
נראה כי חוואווי עדיין מנסה למצוא את הכיוון שלה גם בתחום האפליקציות: היא יורה לכל הכיוונים אבל כמעט ולא מצליחה לפגוע. התוצאה היא שהחברה מעמיסה על הטלפון שלה גרסאות אישיות משלה לכמעט כל אפליקציה בסיסית, מאפליקציית המייל ועד להודעות ולוידאו, ואפילו את הדפדפן שלה.
הן לא שימושיות בעליל ואפילו לא שומרות על קו עיצובי אחיד. אפליקציית הגלרייה למשל מאמצת את המראה המינימליסטי והכעור של תפריט ההתראות, מסיבה לא ברורה, בהתחשב בכך שאין אינטגרציה ביניהן. חנות האפליקציות ומערכת המלצות האפליקציות של חואווי שוממות מתכנים - ואפליקציית הוידאו לא מציעה שום דבר בישראל. אבל לזכותה של חואוי נאמר שמאפשרת לנטרל ולהסיר כמעט כל אפליקציה מותקנת מראש על המכשיר.
חואווי שמה דגש רב על נושא האבטחה כאשר חשפה את המייט 7 ותוכלו לנעול אותו עם מגוון כלים: מסוגים שונים של סיסמאות, דרך זיהוי פנים ועד סריקת טביעות אצבע. חיישן טביעות האצבע מצוין ועובד טוב יותר מכל אחד אחר בשוק שיצא לנו לעבוד איתו – או לפחות, אחרי שכבר תגדירו את טביעת האצבע הראשונית. זה תהליך סיזיפי שלפעמים ידרוש מכם לא מעט נסיונות חוזרים, אבל לאחר שתעשו זאת, תוכלו להסיר את הנעילה מהמכשיר במהירות. בניגוד לחיישנים אחרים, הוא לא ידרוש מכם מספר מעברים על החיישן או להחזיק את המכשיר בזווית מאוד מוגבלת.
הרמקולים במכשיר מספקים סאונד מדויק, איכותי ולא מתכתי, אך הווליום המקסימלי מעט נמוך.
מצלמה: בינונית למדי
המייט 7 מצויד במצלמת 13 מגה-פיקסל אחורית ומצלמת 5 מגה-פיקסל עם עדשה רחבה מקדימה. שתיהן מספקות תמונות סבירות בהחלט. ניתן להפעיל את המצלמה גם על ידי נגיעה בחיישן טביעות האצבע או נפנוף יד מול המצלמה. כל מי שניסה אי פעם לצלם עם פאבלט ביד אחת יודע שמדובר באתגר לא קטן, אז מדובר בתוספות מבורכות.
חואווי לא הצליחה לספק חווית צילום יוצאת מהכלל - לא בתמונות באיכות גבוהה ולא בתמונות סלפי. אפשר לציין לשבח את הצמצם המהיר, מצב ה-HDR, פלאש ה-LED החזק במיוחד, אפליקציית המצלמה שבניגוד לשאר האפליקציות דווקא מציעה ממשק לא רע ויכולת צילום סבירה בלילה. אבל גם עם כל אלה, מדובר במצלמה בינונית למדי בהשוואה למצלמות של מכשירי דגל מקבילים.
ביצועים וזמן סוללה: האפליקציות טסות. והממשק?
המייט 7 מצויד במעבד בעל 8 ליבות שפיתחה חואווי בעצמה. הוא מורכב מ-4 ליבות במהירות 1.8 גיגה-הרץ ו-4 ליבות במהירות 1.3 גיגה-הרץ. התוצאה היא מכשיר חזק במיוחד שיכול להריץ כל אפליקציה שתרצו בצורה חלקה - ממשחקים ועד עריכת וידאו וגרפיקה.
עם זאת, המעבד של המייט 7 מתקשה להתמודד עם הממשק שבחרה עבורו חואווי: תפריטים, במיוחד מרכז ההתראות, עולים לאט ואפשר להרגיש גמגום רציני בדפדוף בין הדפים השונים בדף הבית. כנראה שמי שיבחר לפרוץ את המכשיר ולהתקין בו ממשק אנדרואיד אחר יהנה מביצועים משופרים.
המייט 7 מצויד בסוללה גדולה של 4,100 מיליאמפר-שעה. בשימוש סביר המכשיר יספק לכם בקושי יומיים עבודה ובשימוש כבד, מעט יותר מיום. זה בהחלט מפתיע בהתחשב בכך שפאבלטים אחרים יכולים לספק משמעותית יותר זמן עבודה ועם סוללה חלשה יותר. הטלפון מצויד ברכיבי תקשורת של חואווי, שמאפשרים חיבור מהיר ויציב במיוחד ל-WiFi, תמיכה ב-LTE ועוד.
סיכום ואלטרנטיבות: רוח מרעננת
חואווי הצליחה ליצור את אחד המכשירים המעניינים ביותר בקטגוריית הפאבלטים - וגם נתנה לו מחיר נגיש: 499 יורו. הוא עתיד להגיע לישראל ולפי מדיניות התמחור של החברה, צפוי להיות זול מהמתחרים. עיצובו, יכולותיו ומבנהו הם חידוש מרענן בקטגוריה, שכוללת הרבה מאוד סמארטפונים מגודלים שלא נבדלים בהרבה מהמכשירים הקטנים יותר שמוכרות החברות.
מי שהכי יהנה מהמייט 7 הם משתמשים שלא מהססים לפרוץ את הטלפון ולהתקין עליו ממשק אחר. אפשר להתרגל לממשק של חואווי, אבל הוא פשוט עושה עוול לטלפון. הוא פחות מתאים לקהל העסקי הכבד יותר. אבל אם אתם רוצים מכשיר עם מסך גדול במחיר סביר לקטגוריית הפרימיום, האסנד יכול להתאים לכם.
תגובה אחת לכתיבת תגובה