אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נדחתה תביעת ירון זליכה ודני מריאן נגד אפריקה ישראל: ישלמו 75 אלף שקל צילום: אלכס קולומויסקי

נדחתה תביעת ירון זליכה ודני מריאן נגד אפריקה ישראל: ישלמו 75 אלף שקל

השניים דרשו 11.6 מיליון שקל - עמלת תיווך על מכירת אחזקות אפריקה ישראל בדרך ארץ, מפעילת כביש 6; ביהמ"ש דחה את תביעתם, וקבע כי ישלמו הוצאות עבור החברה

18.10.2014, 22:01 | זוהר שחר לוי

בית המשפט המחוזי מרכז דחה בשבוע שחלף את תביעתם של ירון זליכה - לשעבר החשב הכללי באוצר - ושותפו דני מריאן, לעמלת תיווך על מכירת אחזקות אפריקה ישראל בדרך ארץ, מפעילת כביש 6. "אין לראות את התובעים כמי שהיוו את הגורם היעיל בגיבוש העסקה, ומשלא התקיים תנאי זה אין הם זכאים לעמלה", נקבע.

בפסק הדין קבע השופט יחזקאל קינר כי השניים יישאו בהוצאות עבור אפריקה ישראל בגובה 75 אלף שקל.

התביעה הוגשה בדצמבר 2010 לבית המשפט המחוזי מרכז ובה דרשו זליכה ושותפו מריאן 11.6 מיליון שקל על חלקם לכאורה בעסקה למכירת אחזקות אפריקה ישראל בדרך ארץ. השניים טענו, באמצעות עוה"ד רונן מטרי ורז בן דוד, כי אפריקה ישראל מתנערת מההתחייבות לשלם להם עמלת ייזום ותיווך בגין עסקת דרך ארץ. במסגרת העסקה מכרה החברה את אחזקותיה בדרך ארץ הייוויז, הזכיינית המפעילה את כביש חוצה ישראל.

ירון זליכה, צילום: בועז אופנהיים ירון זליכה | צילום: בועז אופנהיים ירון זליכה, צילום: בועז אופנהיים

זליכה טען, בין היתר, כי הוא ושותפו הגו פתרון יצירתי מקורי וייחודי – עסקה במסגרתה תאוגד קבוצה של רוכשים שירכשו במסגרת שותפות מוגבלת את אחזקות אפריקה בדרך ארץ. במסגרת התביעה ביקשו זליכה ומריאן להטיל עיקולים על אפריקה ישראל - בקשה שנדחתה.

מנגד לא הכחישה אפריקה ישראל כי היה בין הצדדים הסכם תיווך. באמצעות עוה"ד עמית פינס, יעל מושקוביץ ואורן פכטהולד, טענה החברה כי אכן היה בין הצדדים הסכם, אך לא התקיימו התנאים בהסכם המזכים בעמלה, ומשכך - התובעים משוללים זכות לעמלה.

לשיטת אפריקה, הסכם העמלות אינו הסכם תיווך אלא הסכם לתשלום עמלה לזליכה ולמריאן כמי שהיו אמורים להיות הגוף המנהל של השותפות שתרכוש את מניות אפריקה בדרך ארץ. לדברי החברה, תנאיו העיקריים של ההסכם היו כי השניים ינהלו את השותפות, ויהוו גורם יעיל בביצוע העסקה ובגיבושה - שני תנאים שלא התקיימו.

"כפי שאני רואה את הדברים", נכתב בפסק הדין, "במועד הרלבנטי של כריתת ההסכם, עסקו התובעים משך תקופה של מספר חודשים בארגון קבוצה שתרכוש את מניות אפריקה בדרך ארץ, כשהם מבקשים לשמש כשותף מנהל בשותפות המוגבלת שתוקם. כשנוכחו לדעת כי שאיפתם זו איננה יכולה להתממש, ביקשו להבטיח את זכותם לקבל שכר עבור פועלם ביצירת הקשר בין הצדדים, אך לא יידעו את אפריקה בדבר שינוי מעמדם משותף כללי מנהל בקבוצה למעמד של מתווכים, ככל הנראה ביודעם כי אפריקה אינה חשה עצמה כזקוקה לשירותי תיווך בעסקה דנא".

תגיות