אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ועדת ששינסקי 3 כבר בדרך צילום: אוראל כהן

ועדת ששינסקי 3 כבר בדרך

בדו"ח הסופי תמליץ ועדת ששינסקי השנייה לגבות מס רווחי יתר של עד 42% על משאבי טבע, ותמלוגים של 5%; עיקר ההשפעה היא על כיל, ולאחר שמיעת טיעוני החברה הוחלט על גביית מס דיפרנציאלי כך שחלקה של המדינה יקטן בשנים של רווחיות נמוכה; הקלה נוספת היא השארת מוצרי ההמשך שמפותחים ממשאבי הטבע תחת החוק לעידוד השקעות הון; כמו כן הוחלט שתוקם ועדת המשך בראשות החשבת הכללית, שתקבע את הפיצוי לכיל כשיפוג זיכיון הכרייה בים המלח ב־2030

20.10.2014, 06:52 | ליאור גוטמן, תומר גנון וגולן חזני

הוועדה לבחינת חלקו של הציבור במשאבי הטבע בראשות איתן ששינסקי צפויה להגיש היום בצהריים את מסקנותיה הסופיות לשר האוצר יאיר לפיד, ומסתמן כי הן יכללו שינויים בנושאי מפתח לעומת דו"ח הביניים שהוגש במאי האחרון. השינויים צפויים להקל על כיל בנושא מס רווחי היתר ומס על מוצרי המשך, להבטיח לה "מנגנון ודאות" שיסדיר את התנאים לסיום הזיכיון שלה בים המלח וכן להודיע על הקמת ועדה שתטיל מס סביבתי על פעולת מחצבות.

קראו עוד בכלכליסט

הוועדה, שמכונה ששינסקי 2, בחנה את משטר המיסוי של חברות המחצבים, המים והכרייה שפועלות בשטח ישראל, כאשר מסקנותיה צפויות להשפיע בעיקר על חברה אחת - כיל מקבוצת החברה לישראל, שכורה משאבים בים המלח ובנגב מתוקף זיכיון.

ועדת ששינסקי השנייה המשיכה את הקו של ועדת ששינסקי הראשונה, שעסקה במיסוי שהוטל על חברות הגז והנפט, והמליצה להגדיל את חלקו של הציבור במשאבי טבע באמצעות מס מיוחד, וזאת מבלי להגדיל את שיעור התמלוגים. בתחום הגז והנפט היא קבעה שיש להעלות את תקרת המס מכ־37.5% לרף חדש של עד 62%. מסקנות הביניים של ועדת ששינסקי 2 שפורסמו במאי האחרון אימצו את מודל המס המיוחד, קבעו כי יוטל מס רווחי יתר עם תקרה של עד 42% על משאבי הטבע כאשר התמלוג יעמוד על 5%. מאז התקיימו מספר שימועים לחברות, מה שהוביל לביצוע שורה של שינויים בהמלצות הסופיות.

שינוי אחד שהוכנס בדו"ח הסופי שצפוי להתפרסם היום הוא גביה דיפרנציאלית של מס רווחי היתר. המנגנון שעליו תמליץ הוועדה יקבע שחלקה הכולל של המדינה ברווחי כיל (תמלוגים, מס חברות ומס רווחי יתר) יקטן בשנים שבהן הרווחיות נמוכה, ויגדל בשנים שהרווחיות גבוהה. הסיבה לשינוי היא התנודתיות העולמית במחירי האשלג, מקור הרווח העיקרי של כיל. המשמעות בפועל היא שמס רווחי יתר צפוי לרדת מתחת ל־42% בשנים פחות רווחיות.

שינוי משמעותי נוסף במסקנות הסופיות הוא קביעת "מנגנון ודאות" לגבי הזיכיון של כיל בים המלח. כיל כורה בים המלח מתוקף זיכיון שצפוי להסתיים בשנת 2031. בזמן עבודתה שם היא משקיעה בפיתוח, במכונות, בעובדים ובמפעלים, ואם יוחלט שלא להאריך את הזיכיון ולהחזיר אותו למדינה - היא עלולה לאבד את כל השקעתה. מנגנון הוודאות יקבע את גובה הפיצוי שמגיע לכיל ואת התנאים שבהם תצטרך המדינה לעמוד כדי לקבל בחזרה את הזיכיון.

מי שיכריע בנושא היא החשבת הכללית מיכל עבאדי בויאנג'ו, שתקבע עד מרץ 2015 איך המדינה תקבל את המשאב בחזרה, במקרה שתחליט לעשות כך, כאשר ההערכה היא שהיא תקנה אותו מכיל תוך כיסוי השקעותיה בציוד והכרה בהעסקת העובדים בנגב לאורך זמן. מטרת "מנגנון הוודאות" היא להוציא את העוקץ מהאיום של כיל להפסיק להשקיע בישראל.

עוד חצי מיליארד שקל בשנה למדינה

מהלך נוסף שנבחן וצפוי להיכלל במסקנות הסופיות הוא קביעה שמוצרי ההמשך של כיל - חומרים שהם תוצרי כרייה (למשל תרכובות ברום) ולא חומר הכרייה עצמו (ברום אלמנטרי) - לא יוחרגו מחוק עידוד השקעות ההון. באופן זה כיל תשלם מס בשיעור של 9% בלבד על מוצרי ההמשך כגון תרכובות ברום. לעומת זאת, תוצרי הכרייה עצמם, כמו הברום האלמנטרי, ימשיכו להיות מוחרגים מחוק עידוד השקעות הון ותחול עליהם תקרת מס חברות מלאה של 26.5%.

עוד המלצה שצפויה להופיע בדו"ח הסופי, היא הקמת תת ועדה שתבחן את פעולת המחצבות בפן הסביבתי. זאת בהמשך להמלצת הביניים של ועדת ששינסקי 2, שלא להגדיל את התמלוגים או להטיל מס מיוחד על חומרי חציבה - חצץ, גיר וחול. הוועדה גורסת שהגדלת חלקה של המדינה במשאבים אלה מבלי שהתחום נפתח לתחרות תגרום לגלגול העלויות על הצרכנים - בעיקר המדינה עצמה, שרוכשת חומרי חציבה לסלילת כבישים במיליארדי שקלים מדי שנה. בתחום הגברת התחרות אמורה לטפל ועדה בראשות רם בלינקוב, שצפויה לפרסם את מסקנותיה בקרוב.

מי שאמור להוביל את פעולת תת הוועדה הוא המשרד להגנת הסביבה, שיקבע את רמת ההשפעה של פעילות כל מחצבה ביחס לריכוזי אוכלוסייה. אם במסקנות הביניים של ועדת ששינסקי 2 התייחסו רק לשניים משלושה פרמטרים של החציבה - נדירות המשאב והערך האלטרנטיבי של הקרקע - תת הוועדה החדשה תבחן גם השפעות חיצוניות כמו זיהום, רעש ועוד. הרעיון הוא שאם תימצא מחצבה שקרובה לריכוזי אוכלוסייה ועבודתה תשפיע על האוכלוסייה - בתחלואה, באבק, ברעש וכדומה - יטילו עליה מס סביבה. הוועדה תקבע את גובה המס בשיתוף משרדי האוצר התחבורה והאנרגיה ומינהל מקרקעי ישראל, וזאת בתוך רבעון לכל היותר.

פרופ פרופ' איתן ששינסקי | צילום: רונן טופלברג פרופ

על פי הערכות באוצר, לפיד צפוי לאמץ את מסקנות הוועדה ולהוביל לאישורן באמצעות חקיקה ראשית. מהלך זה יגרור לחצי לוביסטים ומקורבים אחרים שינסו למתן את רוע הגזרה באמצעות "גרירת" אישור החוק בוועדות הכנסת. לפי האוצר, אישור המסקנות צפוי להגדיל את הכנסותיה של המדינה בכחצי מיליארד שקל בשנה, וזאת רק לאחר אישור החוק וקביעת תקופת הסתגלות.

הוועדה ניסתה לפשר בין החשכ"לית לבין כיל

 

המיסוי על מוצרי המשך היה נושא טעון בוועדה. לקראת הגשת מסקנות הביניים פורסם פסק בוררות בין המדינה לבין כיל שחייב את החברה לשלם תמלוגים על מוצרי המשך. שופטת ביהמ"ש העליון בדימוס טובה שטרסברג־כהן ועו"ד אלקס הרטמן ממשרד ש. הורביץ קבעו, מול דעת המיעוט של עו"ד רם כספי, כי "על מפעלי ים המלח לשלם למדינה תמלוגים על מכירת מוצרי יסוד ועל מכירת מוצרי המשך המיוצרים על ידי חברות הקונצרן, שמפעליהן ממוקמים הן באזור ים המלח ובשטחי סביבתו והן מחוצה לו, בארץ ובחוץ לארץ".

המשמעות הכספית של פסק הבוררות היא כי כיל תשלם על השנים שנדונו (2000–2010) כ־850 מיליון שקל, ועל התקופה שעד תום הזיכיון (2010–2030) 1.6 מיליארד שקל. יחד מדובר בכ־2.5 מיליארד שקל. כיל הפרישה בדו"חות הרבעון השני של השנה 135 מיליון דולר בעקבות ההחלטה.

ימים ספורים לפני שנכתב דו"ח הביניים התייצבה החשכ"לית מיכל עבדי בויאנג'ו לדיון מיוחד בוועדה, שבו ביקשה כי הדו"ח הסופי יכלול המלצה למסות מוצרי המשך. אלא שהוועדה החליטה לבסוף להמליץ שרק תישקל אפשרות כזאת. כעת נראה שהוועדה ניסתה לפשר בין בקשת החשכ"לית למיסוי לבין טענת כיל כי אין למסות אותה כלל. המדינה אמנם תגבה כעת מס על המוצרים, אולם בשיעור מופחת.

עשרות רשיונות להפקת גז ורק כיל אחת

עבודתה של ועדת ששינסקי 2 דומה עד זהה לזו שנוהלה לפני כארבע שנים (מאפריל 2010 עד מרץ 2011) ונקראה ועדת ששינסקי 1. במשרד האוצר נזכרו אתמול שבשני המקרים לוותה עבודת הוועדה בלחצים כבירים על ראשיה. בסביבת ששינסקי עצמו הודו שהאיום הפיזי על ראשי הוועדה, מגמה שצצה במהלך 2010 ומקורה במשקיעים פיראטיים שגילו שמישהו מטיל מס על השקעות הגז שלהם, נעלמה הפעם ולא חזרה.

עידן עופר, צילום: בלומברג עידן עופר | צילום: בלומברג עידן עופר, צילום: בלומברג

עם זאת, ששינסקי מצא כמה הבדלים בולטים בין הוועדות, והראשון בהם הוא בתחכום הטענות. לטענתו, כיל עבדה באופן יסודי ביותר תוך המצאת נתונים שיכולים לשמש ככלי מחקר אקדמי. כדי למנוע פגיעה אמיתית בתעשייה בדרום ובאפשרויות ההעסקה, אנשי הוועדה חיקו את המודל של חברות הגז, ובחנו אישית - תוך בדיקה פיננסית מול גורמים מממנים - את היכולת של כיל לעצור השקעות.

גם בסיבוב הקודם נערכה בדיקה דומה, כאשר חברי הוועדה פנו לבנקים הזרים שנתנו הלוואות לחברות הגז, כדי לוודא שאף אחד לא יברח מפה לאחר אישור המסקנות. ששינסקי עצמו נזכר אתמול בשלל האיומים שהפריחו חברות הגז, בהם אזהרות חוזרות ונשנות שמאגרי הגז לא יפותחו. וראו זה פלא - מסקנות המיסוי על הגז אושרו, המס עלה, ומאגרי הגז פותחו בלי בעיה.

במשרד האוצר מאמינים שכמו שאיומי חברות הגז נשארו כתובים על הקרח, כך גם האיומים של כיל לעצור השקעות לא יתממשו. כדי לוודא את המשך ההשקעה, המדינה תהיה זו שתקבע באילו תנאים היא תקבל בחזרה את הזיכיון, עם אפשרות להכרה בתעסוקה ובהשקעות בציוד בהיקף שיכול לחסוך לכיל מאות מיליוני שקלים.

נקודה נוספת ששווה להתעכב עליה היא גורל התעשייה ביום שאחרי. ועדת ששינסקי הראשונה אולי עשתה סדר בענף, אבל בשורה התחתונה כל חברות הגז הפסיקו את פעולות החיפוש. במקרה של כיל מדובר במוצר אחר - לישראל יש עשרות רשיונות גז, אבל אין לה עשרות מאגרי פוספט. ולכן כשמדובר במחצבים, במקרה של ישראל יש רק כיל אחת.

כיל ממשיכה לאיים בהעברת פעילות מישראל

ל"כלכליסט" נודע כי החשכ"לית מיכל עבאדי־בויאנג'ו תגיש ככל הנראה דעת מיעוט בוועדה, נגד מתן ההקלות לכיל. עבאדי תפסה במהלך הדיונים את העמדה הקיצונית ביותר מבין חברי הוועדה לגבי ההקלות שקיבלה כיל ולגבי שיעור המס שיש להטיל על החברה. נראה שההקלות יוצגו בדו"ח, שצפויות לעמוד על 80–100 מיליון שקל בשנה לעומת דו"ח הביניים, לא היו לרוחה.

עוד נודע כי שני חברים בוועדה - מנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג ומנכ"לית משרד האנרגיה אורנה בכור־הויזמן - שהתבטאו בעד מתן הקלות לכיל לעומת המסקנות הראשונות, שקלו עד לשעות הלילה להגיש עמדת מיעוט שדורשת הקלות נוספות. על פי הערכות, לנג אכן צפוי להגיש עמדת מיעוט.

עוד נודע ל"כלכליסט" כי נציגי משרד האנרגיה בוועדה ביקשו לזמן פגישה נוספת כדי לדון בנושא התעסוקה, אבל נדחו. תרעומת נוספת של חברים בוועדה נבעה מכך שאף שהתקיימו שני דיונים לאחר שכיל פרסה את טענותיה, הרי שלא נערך דיון מסכם ולא הצבעה על המסקנות. עוד טענו חברים כי גם הגשת המסקנות לשר נעשתה בצורה לא מסודרת וכי רוב חברי הוועדה כלל לא הוזמנו להעניק לו את ההמלצות בטקס היום.

מכיל נמסר בתגובה: "בשבועות ובחודשים האחרונים גורמים רבים בוועדת ששינסקי הבינו כי מסקנות הביניים של הוועדה היו מרחיקות לכת וקיצוניות כך שלא ישרתו את האינטרס הציבורי. לכן בכיל חוששים מספין של הוועדה שיכלול שינויים קוסמטיים בלבד עם התייחסות מינורית למפעל המגנזיום, אך בפועל הוועדה לא תשנה את העובדה שיידרש מכיל לשלם את תקבולי המדינה הגבוהים בעשרות אחוזים מאשר בשאר העולם. כל עוד הממשלה תכפה על כיל סביבה עסקית קיצונית שכזו, כיל תיאלץ לשנות את האסטרטגיה העסקית שלה בישראל, לרבות ביטול השקעות של מיליארדים, צמצום פעילות ופיטורי עובדים, והסטת הפעילות היצרנית למקומות אחרים בעולם. כיל תשלם מחיר כבד כתוצאה מהמלצות הוועדה, אך היא לא תהיה היחידה".

מכיל נמסר בתגובה, "שר האוצר מקבל היום דו"ח בעל משמעות רבה ובעל השלכות שליליות מרחיקות לכת על עתיד הנגב, האבטלה, התעשייה והכלכלה בישראל. זהו דו"ח שנוי במחלוקת גם בקרב החברים בוועדה, שלא דנה ולא עסקה בהשלכות מסקנותיה על האבטלה והיכולת לקיים התיישבות חזקה בנגב. על שר האוצר לקחת את כל אלה בחשבון ולהבין שאימוץ מסקנות הדו"ח יהפכו אותו לאחראי על תוצאותיו הקשות לאבטלה, למשבר חברתי ואנושי בנגב, לתעשייה ולפגיעה קשה בנגב ובכלכלה. נדרש כאן אומץ לב ואחריות ציבורית בכדי לעמוד אל מול הגל הפופוליסטי ואל מול עיני העובדים ולהבטיח להם שהמסקנות ייבחנו בראי האבטלה וההשקעות בדרום. אנו מקווים שהרגישות החברתית וההיגיון הבריא יהיו המשקפיים בהם ייבחנו מסקנות אלה לפני שהן מאומצות ״על עיוור״ לקול תשואות אלה שרואים במיטוט כיל פתרון לכל תחלואי המשק".

מנכ"ל "אדם טבע ודין", עו"ד עמית ברכה אמר: "ועדת ששינסקי חטאה לתפקידה פעמיים. בפעם הראשונה כאשר התמקדה אך ורק בהיבט הפיסקאלי של משאבי הטבע מבלי לבחון את המדיניות הכוללת של ניהול המשאבים ובפעם השנייה – כאשר גם בתחום הצר הזה שוב נכנעה ללחצים של כי"ל שאחראית לחלק גדול מהנזקים האדירים שנגרמו בשנים האחרונות לים המלח".

 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות