ביקורת הצגה: "רוחות", תיאטרון באר שבע
מחזהו של איבסן נכתב במאה ה־19 ונחשב אז שערורייתי. ריקלין יצר בתעוזה עיבוד מודרני מרהיב שמתאים לתקופתנו מבלי לפגום במקור
מה: תיאטרון באר שבע מעלה עיבוד למחזה של הנריק איבסן מאת עידו ריקלין ובבימויו, עם שירי גולן, אמיר קריאף, תום חגי, ניר מנקי וענבר דנון.
עלילה: לציון שנה למותו של אב המשפחה אלמנתו הלנה אלווינג (גולן) מארגנת אירוע חנוכת מוסד ליתומים על שמו. ידיד המשפחה הכומר מנדרס מגיע לסייע, והבן האמן אוסוולד (חגי) חוזר מניו יורק. בהדרגה מתגלים סודות מהעבר שחושפים את האמת על המשפחה והזוגיות שנתפסו כמודל לחיקוי ("היו לנו יחסי ציבור מושלמים", אומרת הלנה), ובהם מחלת העגבת שירש אוסוולד מהוריו.
דבר המבקרת: מחזהו של איבסן נכתב במאה ה־19 ונחשב אז שערורייתי. ריקלין יצר בתעוזה עיבוד מודרני מרהיב שמתאים לתקופתנו מבלי לפגום במקור. איבסן כתב (מהתוכנייה): "לפני שאני כותב מילה אחת אני חייב שתהיה לי הדמות בראש לפרטי פרטיה. אני חייב לחדור אליה עד לקמט האחרון של נשמתה", וריקלין לקח את הדמויות של איבסן ושכלל אותן. במרכז המחזה ניצבת גולן מרתקת וסוחפת בתפקיד הלנה - חזקה ושורדת אך גם פגועה ומצולקת (וכאן המקום לציין את עבודת הווידיאו הטובה של ג'ראר אלון). לצדה קריאף הנפלא בתפקיד הכומר שידע והסתיר (אצל ריקלין מרומז שהוא גם מסתיר את היותו הומו). תום חגי, שגרף השנה את פרס השחקן המבטיח, מקיים את ההבטחה ומפגין משחק מרגש, רך מחד אך תוקפן מנגד. סצנת הסיום שלו ושל גולן היא מאותם רגעים שבשבילם הולכים לתיאטרון. דנון חיננית בתפקיד העוזרת האישית של הלנה ומנקי מצוין בתפקיד אנגסטרנד.
שורה תחתונה: קלאסיקה מודרנית עשויה היטב שלא כדאי לפספס.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה