אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פרצה קוראת למפרק: שכר טרחה של מיליון דולר על כסף שכבר היה בקופה צילום: אוראל כהן

פרצה קוראת למפרק: שכר טרחה של מיליון דולר על כסף שכבר היה בקופה

פרצה בתקנות השכר מאפשרת למפרקים לגזור עד 12% מכספים שכבר היו בקופה כשמונו. בתיק חברת חיפושי הגז ATP השתמשו הנאמנים בפרצה, והאבסורד צפוי להגיע לשיאו אם ייושם בפסיקת השכר של מפרקי בטר פלייס

21.10.2014, 08:09 | ענת רואה

פרצה בתקנות שכר הטרחה של מפרקים ונאמנים מאפשרת להם לגזור קופון בסכומים גבוהים לא רק על כספים שנכנסו לקופה החל ממועד מינויים, אלא גם על כספים שהיו בקופה עוד קודם לכן. מבדיקת "כלכליסט" עולה שכונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) פרופ' דוד האן כבר הכשיר מהלך כזה לפחות פעם אחת, כשהסכים לשכר ביניים של 2.5 מיליון דולר לעו"ד דרור ויגדור ממשרד יגאל ארנון ולעו"ד דוד פורר ממשרד גרוס, נאמני חברת חיפושי הגז ATP, שבהקפאת הליכים. בקשת ויגדור ופורר חושבה על בסיס מכלול הכספים שהיו בקופה.

קראו עוד בכלכליסט

אגב, משרד ארנון מעניק כיום ייצוג משפטי לכנ"ר בתפקידו כמפרק רשות השידור. לפי בקשת השכר הראשונה שהגישו השניים עוד בשנה שעברה, בעת מינוים היו בקופה 8.4 מיליון דולר. הם ביקשו 10% מכלל הכספים שיחולקו לנושים – 5 מיליון דולר לפני מע"מ. המשמעות היא ש־840 אלף דולר ומע"מ (991 אלף דולר יחד) מהשכר מבוססים על כסף שלנאמנים לא היה כל חלק בהשגתו.

עו"ד דוד פורר, צילום: נמרוד גליקמן עו"ד דוד פורר | צילום: נמרוד גליקמן עו"ד דוד פורר, צילום: נמרוד גליקמן

 

תקנת האבסורד

 

הסוגיה צפויה להשפיע על תיק נוסף שבו בקופת החברה היה סכום נכבד ביום תחילת העבודה של בעלי התפקיד. ביום שבו פנתה חברת בטר פלייס בבקשת פירוק לבית המשפט היו בקופתה לפי הבקשה 19 מיליון דולר. גם בתיק זה הודיעו הנאמנים עו"ד סיגל רוזן־רכב ועו"ד שאול קוטלר שיבקשו לקבל את שכרם לפי תקנה 8א.

הפרצה נובעת מכך שרק באחד ממסלולי השכר, "שכר מימוש", נכתב במפורש שלא ניתן לדרוש שכר על כספים שכבר היו בקופה. הוראה כזו אינה מופיעה במסלול החלופי, "שכר חלוקה", לפי תקנה 8א, שאותה מבקשים נאמני ATP ליישם בעניינם. הנחת המפרקים היא שמה שלא נאסר במפורש - מותר. כך נוצר מצב אבסורדי שבו אם הקופה של חברה קורסת אינה ריקה לחלוטין בעת הקפאת ההליכים, הדבר משמש להגדלת השכר של בעלי התפקיד. יתרה מכך, לכספים שהיו בקופה במועד המינוי יש משמעות כפולה כשבאים לשקלל אותם בשכר: לא רק שהדבר מגדיל את הנתח של בעלי התפקיד ומעניק להם שכר מתוך כספים שלא הם השיגו, אלא שקביעת האחוז שאותו יקבל בעל התפקיד נגזרת מהיקף הסכום שבקופה. תחשיב פשוט ימחיש את האבסורד: ב־ATP טוענים הנאמנים שההחזר לנושים צפוי להיות לפחות 80% מהחובות, מה שלדברי הנאמנים מעמיד אותם במדרגת השכר הגבוהה ביותר, שמאפשרת להם לגבות 15% מהקופה. ומהי אותה קופה? לפי הנאמנים, הם צפויים לחלק לנושים 50 מיליון דולר, כשהיקף החובות הכולל עומד על 58 מיליון דולר, כלומר החזר ממוצע של 86%.

מפרקי בטר פלייס עו"ד סיגל רוזן־רכב ושאול קוטלר. השיא עוד לפנינו, צילום: עמית שעל מפרקי בטר פלייס עו"ד סיגל רוזן־רכב ושאול קוטלר. השיא עוד לפנינו | צילום: עמית שעל מפרקי בטר פלייס עו"ד סיגל רוזן־רכב ושאול קוטלר. השיא עוד לפנינו, צילום: עמית שעל

במצב כזה ניתן אכן לדרוש 12% מהקופה, שהם 6 מיליון דולר, ולפי הנאמנים ניתן לדרוש גם את הבונוס, אולם המפרקים עצמם חושפים בבקשתם שבמועד מינוים היו בקופה 8.4 מיליון דולר. אם מפחיתים מהקופה את הסכום שהיה בה כשמונו הנאמנים, מגיעים ל־41.6 מיליון דולר החזר מול חובות של 58 מיליון דולר - ואז שיעור ההחזר הממוצע לנושים יורד ל־75.6% בלבד. במצב כזה המפרקים אינם רשאים כלל לבקש 15% אלא רק 10.5%. בכסף מדובר ב־4.36 מיליון דולר.

בפועל, המפרקים טוענים שמגיעים להם לפי התקנות 7.5 מיליון דולר, אך הם מוכנים להסתפק ב־5 מיליון דולר. כאמור, חישוב "כלכליסט" מוכיח שללא הכסף שכבר היה בקופה, הנאמנים יכלו לדרוש עוד פחות מהסכום שעליו הם "מוכנים להתפשר". גם החישוב הזה מוטה לטובת הנאמנים, משום שלא ברור מבקשתם אם יחולקו לנושים 50 מיליון דולר בפועל, או שהסכום כולל גם את שכרם. לפי האפשרות השנייה, הנושים יקבלו כמה מיליוני דולרים פחות, כך שהשכר היה אמור להיות עוד יותר נמוך.

את הכנ"ר, כאמור, החישובים הללו לא ממש הטרידו, ולבקשת השכר הראשונה של השניים (מקדמה של 2.5 מיליון דולר) הוא הסכים מיידית ללא כל סייג. לפני כמה שבועות אמור היה הכנ"ר להגיב לבקשת השכר הסופית של השניים, והוא אף סירב להגיב לפניית "כלכליסט" בנוגע לעמדתו ביחס לכספים שהיו בקופה בנימוק שבתוך שלושה ימים תוגש ממילא עמדתו לבית המשפט. אלא שעד כה תגובת הכנ"ר לא הוגשה, והוא אף ביקש לפני כמה ימים ארכה למתן תגובתו.

עמדת הכנ"ר בתיק זה מעניינת לא רק בשל הכספים שכבר היו בקופה אלא גם לגופה, מפני שהכנ"ר התנגד בכמה תיקים לשכר לפי תקנה 8א הבעייתית, שנמצאת במרכז הרפורמה של משרד המשפטים, ודרש להפעיל את מסלול שכר המימוש. במסלול זה יכולים הנאמנים לקבל 1% מהקופה, ובמקרה של ATP כעשירית מהסכום שדרשו.

"הניתוח שגוי"

 

נאמני ATP סירבו להתייחס לשאלות "כלכליסט" והעבירו את התגובה הבאה: "שכר הביניים החלקי אושר על ידי בית המשפט בהסכמת מרבית הנושים וללא התנגדות. לא נכון לדון בבקשת השכר הסופי מעל דפי העיתון טרם שהיא נידונה בבית המשפט. עם זאת, הניתוח של העיתון שגוי. הליך ההקפאה בוצע בהצלחה חסרת תקדים והביא לתשלום של כ־90% מחובות החברה לנושים. 90% מהנושים תומכים בבקשת השכר הסופי, מה שמלמד על עמדתם בתזה השגויה שמציע 'כלכליסט'".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות