אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מהפכת הייצוג של הסנגוריה הציבורית צילום: באדיבות yes דוקו

מהפכת הייצוג של הסנגוריה הציבורית

הסדרה "תיקים מהסנגוריה" מעניקה הזדמנות לצפות בסנגוריה הציבורית בפעולה. השיחות המתועדות בין הנאשמים לעורכי הדין מוכיחות שלא רק פרקליטי הצמרת יודעים לרקום אסטרטגיות התשה

21.10.2014, 08:35 | משה גורלי

"תיקים מהסנגוריה", הסדרה שתושק מחר בערוץ yes דוקו, מאפשרת הצצה נדירה לחצר האחורית הפלילית של החברה הישראלית - זירת הפעולה של הסנגוריה הציבורית בישראל. כל פרק מוקדש לנושא אחר, ויש שישה כאלה: נשים, צעירים, משפחה, כסף, מוות ושיקום. בכל פרק משולבים שלושה סיפורים באופן ייחודי למדי: באמצעות שיחות בין הסנגור הציבורי ללקוח; כיתובי עזר משלימים פערי מידע חיוניים. לצורך צילומי הסדרה הוסר חיסיון עורך דין־לקוח, והנאשמים והסנגורים מופיעים על המסך בפנים חשופות ובשמות מלאים.

דוד קוזלוביץ (מימין) ועו"ד סנדי אלמוגי בסדרה. המשא ומתן בין השניים מרתק, צילום: באדיבות yes דוקו דוד קוזלוביץ (מימין) ועו"ד סנדי אלמוגי בסדרה. המשא ומתן בין השניים מרתק | צילום: באדיבות yes דוקו דוד קוזלוביץ (מימין) ועו"ד סנדי אלמוגי בסדרה. המשא ומתן בין השניים מרתק, צילום: באדיבות yes דוקו

 

כמו אצל הבכירים, השיטה היא להתיש

 

אחד הגילויים המשמחים בסדרה הוא שיש דבר שנקרא זיכוי בבתי המשפט, למרות הסטטיסטיקה שמתארת בעקביות אחוזי הרשעה גבוהים. בשורה משמחת נוספת היא שזיכויים אינם הנחלה הבלעדית של בכירי הצווארון הלבן, וניתן למצוא אותם גם בחצר האחורית. כמו זיכויה של גרטי מנסן מגאנה, גננת בפעוטון, מגרימת מוות ברשלנות של תינוק שחבל המוצץ נכרך סביב צווארו. הסיפור של מנסן הוא לא פחות מתעודת כבוד לסנגוריה בפרט באמצעות עו"ד בנצי קבלר, ולמערכת המשפט הישראלית בכלל באמצעות השופט דן בארי.

הפרק "כסף" מוקדש לנושאים שקרובים יותר ללבו של מדור זה. מטבע הדברים אהוד אולמרט, נוחי דנקנר וג'קי בן זקן אינם קליינטים של הסנגוריה הציבורית (שולה זקן דווקא נהנתה משירותיה), אבל בזכות הסדרה אפשר להציץ בגיבושה של אסטרטגיית ההגנה המקובלת בתיקים האלה גם אצל נאשמי הצמרת – התשת התביעה.

עו"ד ליזי פרוינד מהסנגוריה הציבורית מסבירה ללקוח שלה, ראש יחידת הסמים בנמל חיפה יוסי איצקוביץ, המואשם בקבלת שוחד, איך היא מתכננת להיאבק בכתב האישום נגדו. איצקוביץ נאשם שקיבל מיבואן הצעצועים יוסף עמרה 40 אלף שקל תמורת יחס מועדף כנטען. למשל, העלמת עין מיבוא אקדחי אוויר מסין שאסורים ליבוא. אין מחלוקת שכסף עבר מעמרה לאיצקוביץ. השניים מגבשים הסבר לכסף: נגיד שזו בכלל הלוואה בין חברים ולא שוחד.

אבל עיקר האסטרטגיה שמציעה פרוינד דומה מאוד לזו שנוקטות רוב הדמויות הבולטות שעומדות לדין על עבירות צווארון לבן – לפרק את הסיפור לאלפי רסיסים וחלקיקים, להתיש את השופט והפרקליטות ב"מחקר השוואתי". הלקוח נראה מבסוט עד הגג מהתחכום. "הרעיון הוא לעייף אותם עד כלות ממש", אומרת פרוינד. "יש לנו המון המון המון חומר שאנחנו רוצים לראות כדי להוכיח שלא ניתנו טובות הנאה, והיחס אליו (לעמרה - מ"ג) הוא כמו לאחרים. וכשנבקש מהם את החומר, איך התייחסו לאחרים, הם יתעייפו. לא ירצו לתת. הם יתחילו להוריד רוח מהפרקליטות. ויהיה לנו יותר נוח למצוא שביל". נשאר לו לקוות שמאיפשהו יצוץ הספק הסביר שנחוץ לזיכוי.

דוד קוזלוביץ הוא נוכל וזייפן מתוחכם שמקווה להיחלץ בזכות חזותו הנרקומנית. על קצינת המבחן זה לא עבד. עו"ד סנדי אלמוגי מביאה לו הסדר טיעון שמותנה בין היתר בהיקף הכספים שיחזיר לקורבנות.

המשא ומתן בין השניים מרתק. קוזלוביץ מואשם בגניבה של 180 אלף שקל. הכסף הלך לקוקאין ("קוקאין 700 שקל לגרם זה יקר", הוא מסביר).

"ככל שתחזיר יותר, הם ילכו לקראתנו יותר. אם תארגן יותר מ־50 אלף שקל - יהיה לך הסדר מעולה", אומרת לו אלמוגי, ומבשרת בהמשך שהצליחה לחלץ מאמו של הנאשם 10,000 שקל.

מלוא הנימוקים להענקת פרס ישראל

 

הסנגוריה הציבורית חוללה מהפכה בייצוג המשפטי בישראל. לפני הקמתה מרבית הנאשמים לא היו מיוצגים, ובמקרים שהחוק חייב זאת מינה בית המשפט "סנגור ממונה", כשאיכות הייצוג לעתים היתה ירודה ביותר.

הסנגוריה הציבורית הוקמה ב־1996 ביוזמתו של פרופ' קנת מן, שראוי על מפעל זה לפרס ישראל. הסדרה "תיקים מהסנגוריה" מספקת את מלוא הנימוקים לכך. והנימוקים האלה מגיעים היישר מהשטח: מפקד ביחידת מסתערבים שסובל מפוסט־טראומה ותוקף אנשים, אשה בהיריון ששלטונות צרפת מבקשים להסגירה בגלל עבירת סמים חמורה שביצעה לפני עשר שנים, הפדופיל אורן קורידו שבאופן מפתיע חודר ללב ועוד.

את הסדרה יצרו הבמאי מויש גולדברג והמפיק לירן עצמור עבור yes דוקו בתמיכת קרן מקור לסרטי קולנוע וטלוויזיה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות