אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חברות הגז שילמו משנת 2011 מס ששינסקי בגובה 73 מיליון דולר צילום: ראובן שוורץ

בדיקת כלכליסט

חברות הגז שילמו משנת 2011 מס ששינסקי בגובה 73 מיליון דולר

שלוש שנים לאחר שאושר החוק שהטיל מס חדש בעקבות מסקנות ועדת ששינסקי הראשונה, חברות הגז שילמו למדינה סכום נמוך ביחס לגודל השוק. מאגר תמר הצליח לדחות את תשלום המס הבא לשנת 2020 בנימוק של גידול בעלויות הפיתוח שלו

21.10.2014, 06:51 | ליאור גוטמן

במרץ 2011 אושר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית חוק ששינסקי, שהטיל מס חדש על החברות שמפיקות בישראל גז ונפט. החוק הבטיח שחלקה של המדינה, שמורכב מתמלוגים, מס חברות והיטל ייעודי יגיע עד לתקרה של 62%, זאת לעומת תקרה קודמת של 37.5%.

עבודת הוועדה הראשונה לבחינת היטלי הגז והנפט לוותה במסע שתדלנות שכלל עשרות פגישות של לוביסטים וחברי כנסת שניסו לשכנע את האוצר לא להעלות את המס. למזלו של הציבור הלחץ לא עבד והחוק עבר.

קראו עוד בכלכליסט

בשיחה עם "כלכליסט" אמר איתן ששינסקי שגם הפעם נרשמו לחצים, אבל הם לא הגיעו לרמה של איום פיזי כמו בעבר. "הם עבדו יותר בחוכמה אבל לא פחות באינטנסיביות. הם עשו שיחות רקע ופגישות בעיתונים וניר גלעד ביקר אצל כולם. אני רואה את זה".

יצחק תשובה. תשלום המס נדחה, צילום: גיל יוחנן, Ynet יצחק תשובה. תשלום המס נדחה | צילום: גיל יוחנן, Ynet יצחק תשובה. תשלום המס נדחה, צילום: גיל יוחנן, Ynet

ששינסקי אמר כי לאורך כל העבודה "היו רחשי רקע. כל אחד דאג לאינטרס שלו. בגז היינו בשלבים הראשוניים של הקידוח הענק (תמר - ל"ג). כאן אנחנו בעסק שעובד 60 שנה והעבודה היתה מסובכת יותר".

מבחינת התוצר הסופי, האזרח עוד לא רואה את השיפור בארנק בעקבות ועדת ששינסקי הראשונה. הראשון שניסה ראשון להעריך כמה כסף ייכנס למדינה היה נגיד בנק ישראל הקודם סטנלי פישר, שפרסם ביוני 2013 תחזית הכנסות שלפיה עד 2040 ייכנסו למדינה 127 מיליארד דולר, סכום המיסוי והתמלוגים מהפקת הגז ממאגר תמר בלבד.

בפועל מאז לא קרה הרבה. מסכת הלחצים על ששינסקי הובילה להקלות, ומאגר תמר זכה ל"סוכריית מיסוי", שקבעה ש"מס ששינסקי", ההפרש בין התקרה הישנה לחדשה, ייגבה ממנה לאחר כיסוי של יותר מ־200% על ההשקעה בפיתוח המאגר, זאת לעומת חובת תשלום מס לאחר כיסוי של 150% מההשקעה שהוטל על שאר השוק.

בעלי מאגר תמר אכן עמדו בהבטחות, והחלו להזרים את הגז במרץ 2013. עד אז הם שילמו מס עודף על מאגר הגז היחיד שהיה פעיל, מאגר ים תטיס.

לפי דו"חות דלק קידוחים, שמחזיקה בכרבע ממאגר ים תטיס, במהלך 2011 היא שילמה כ־9.5 מיליון דולר "מס ששינסקי" למדינה, כלומר השותפים שילמו למדינה כ־38 מיליון דולר, כסף קטן בגז.

במהלך 2012 ירד קצב הפקת הגז, והתשלום של דלק קידוחים למדינה היה כ־7.9 מיליון דולר, או כ־31 מיליון דולר לכלל השותפות. ב־2013 סך תשלום "מס ששינסקי" היה קצת פחות ממיליון דולר רק לדלק קידוחים, או קרוב ל־4 מיליון דולר בלבד לכלל השותפות.

אז איפה הכסף הגדול ומתי הוא יגיע? כאן כבר צריך לנבור עמוק בדו"ח של דלק קידוחים, עד לתזרים ההכנסות המהוון ממאגר תמר. לפי דלק קידוחים, ב־2020 ייכנסו לקופת המדינה "היטל ששינסקי" בהיקף של כ־67 מיליון דולר רק מדלק קידוחים עצמה, או כ־435 מיליון דולר לכלל השותפות. עד שנת 2037, שנת סיום חייו של מאגר תמר, תשלם רק דלק קידוחים כ־2 מיליארד דולר, וכלל השותפות תשלם כ־13 מיליארד דולר "מס ששינסקי".

ואיך גברת ריקי כהן תראה את הכסף? קיים סימן שאלה. המדינה הקימה קרן לאומית לקליטת רווחי חברות הגז והיא מתכוונת להשקיע את ההכנסות בחו"ל, בעיקר כדי למנוע הצפה של המשק במטבע זר. את רווחי הקרן ישקיעו בחינוך, רווחה, בריאות וכיו"ב. ייתכן שהכסף יופנה לאסון טבע או למהלך מלחמתי ארוך ומכאיב ברמה הפיננסית.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות