אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מה כואב לשחקני ארסנל? צילום: אי פי איי

מה כואב לשחקני ארסנל?

הפציעות של שחקני ארסנל הן רק תסמין לבעיות עמוקות של המועדון, שכבר היה אמור להיות אחד הגדולים באירופה אבל כרגע נותר תקוע בעבר

22.10.2014, 10:36 | אוריאל דסקל

במהלך ההפסד לצ'לסי לפני כשבועיים מסוט אוזיל, כוכב ארסנל, שמע "קנאק" מהברך שלו. הוא דיווח לצוות הרפואי ולמאמן ארסן ונגר. המאמן החליט שהקשר הגרמני יישאר על המגרש למרות הקנאק. אוזיל נשאר על המגרש, וכשהגיע למחנה האימון של נבחרת גרמניה, עבר בדיקת MRI שבה גילו פציעה די קשה בברכו - כזו שתשבית אוותו לכמה חודשים. זו לא היתה הפציעה הראשונה של אוזיל במדי ארסנל - היא היתה השלישית הרצינית. בסך הכל אוזיל נעדר מ־133 ימי פעילות מאז הצטרף לארסנל בקיץ שעבר.

קראו עוד בכלכליסט

ארסן ונגר. מתעקש לשחק עם שחקנים קטנים ומוכשרים שנפצעים מכל תאקל, צילום: איי אף פי ארסן ונגר. מתעקש לשחק עם שחקנים קטנים ומוכשרים שנפצעים מכל תאקל | צילום: איי אף פי ארסן ונגר. מתעקש לשחק עם שחקנים קטנים ומוכשרים שנפצעים מכל תאקל, צילום: איי אף פי

כששיחק בשאלקה (שנתיים), בילה בחדר הפיזיולוג רק שבעה ימים. בוורדר ברמן (שנתיים) נעדר רק מ־29 ימי פעילות, ובריאל מדריד, שם שיחק שלוש שנים, לא סבל ולו מפציעה אחת. כלומר, יש בעיה עם אוזיל בארסנל. פציעות אינן עניין נדיר בכדורגל, אבל בארסנל הן עניין של הרגל. מלבד אוזיל, ארסנל גם סובלת מפציעות של לורן קוסיילני, ארון ראמזי, מיקל ארטטה, מתיו דבושי, אוליבייה ג'ירו ועוד.

ארסנל היא הקבוצה הכי פצועה בליגה האנגלית. מאז 2002 ארסנל סבלה מ־895 פציעות לשחקניה. מנצ'סטר יונייטד, במקום השני בטבלת הפציעות, סבלה מ־100 פציעות פחות באותה תקופה וקבוצה כמו צ'לסי סבלה רק מ־622 פציעות. בארסנל מודעים לסטטיסטיקה הזאת ולכן הביאו מאמן כושר חדש - היישר מנבחרת גרמניה, אלופת העולם, שאד פורסית' (Shad Forsythe). אבל המגמה לא פסקה - וארסנל, גם העונה כאמור, סובלת מפציעות רבות שהרסו לה את תחילת העונה ואולי את העונה כולה.

סטן קרונקי (שמאל) ובנו ג סטן קרונקי (שמאל) ובנו ג'וש קרונקי. לקחו דיבדנד של 3 מיליון ליש"ט | צילום: איי אף פי סטן קרונקי (שמאל) ובנו ג

דווקא כשהכל נראה טוב

בעונה שעברה זכתה ארסנל בגביע האנגלי, תואר ראשון אחרי תשע שנים, בקיץ רכשה שחקנים ב־82 מיליון ליש"ט (53 מיליון ליש"ט בנטו), שלד אנגלי מתגבש בקבוצה וכוכבים כגון מסוט אוזיל ואלכסיס סאנצ'ז מכבדים את החולצה בכישוריהם. גם השריר הפיננסי נראה איתן. ההכנסות עברו את רף 300 מיליון הליש"ט בפעם הראשונה, הקבוצה רשמה רווח זו השנה ה־12 ברציפות, ועתודות המזומנים עומדות על כ־200 מיליון ליש"ט, ששווים, בערך, לרווחים בשבע השנים האחרונות. איבן גאזידיס, המנכ"ל, הודיע שהמטרה היא "להיכנס לאותה שורה עם קבוצות כגון ברצלונה, ריאל מדריד ובאיירן מינכן". אז על פניו נראה שהפציעות הן הגורם המשמעותי ביותר לגמגום של ארסנל בתחילת העונה, והמנג'ר ארסן ונגר, כבר בעונה שעברה, דרש לערוך חקירה מקיפה לגבי השאלה למה השחקנים שלו נפצעים. האשמה, ככל הנראה, לא נופלת על הרופא של המועדון, גארי אודריסקול, שנחשב לאחד הטובים בבריטניה וגם לא על הפיזיותרפיסט, קולין לאווין, שנחשב לאחד הטובים בכדורגל.

אז מה הבעיה? כנראה שיש כמה. מאז עזב פטריק ויירה את המועדון ב־2005, הקבוצה חסרה עמוד שדרה וסופגת המון שערים בגלל שקל מדי לחטוף את הכדור לשחקניה. הקבוצה, שבתקופות הטובות ביותר שלה גם היתה כוחנית, בריונית, "חסרת משמעת" ו"רעה", הפכה לקבוצה של שחקנים מאוד מוכשרים אך נמוכים וחלשים פיזית. קל לדחוף אותם, להיכנס בהם ולפצוע אותם. בנוסף, ונגר עדיין חי איפשהו ב־2005, בעידן של לפני צ'לסי ומנצ'סטר סיטי. הוא מאמין בסגל של 17–18 שחקנים והרכב שרץ ביחד הרבה משחקים ברצף. זה מוביל לשחקנים שחוקים. הוא גם מאמין בלא "לבלום" התפתחות של שחקן צעיר, ולכן לעתים מוותר על רכישת שחקנים מוכחים שימלאו את הסגל. הוא התחיל את העונה רק עם שלושה בלמים בסגל כי לא רצה להביא בלם ש"יבלום" את ההתפתחות של קאלום צ'יימברס, שחקן הגנה מוכשר בן 19 שהביא מסאות'המפטון. הוא עשה זאת אף שידע שהבלם הטוב ביותר שלו, לורן קוסיילני, סובל מבעיה כרונית בעקב אכילס. ונגר לא הביא קשר הגנתי מוכח, ולעתים הוא משחק עם שחקנים ב"אזור האדום" - כלומר כאלו שידוע כי שיחקו יותר מדי והסיכוי שייפצעו גבוה יותר - כאמור, בגלל האמונה שגיבוש קבוצתי נוצר כששחקנים משחקים זה עם זה לאורך זמן. הוא בעצמו הודה ששיחק עם ארון ראמזי בשנה שעברה, אף שהיה ב"אזור האדום". העונה הוא גם הודה שהקבוצה "חסרה שחקנים בהגנה". בכלל, בעשור האחרון נראה שכל עונה ארסנל תמיד חסרה שלושה־ארבעה שחקנים מלהיות קבוצה גדולה באמת. העניין הוא שכולם רואים שלארסנל חסרים שחקני הגנה וקישור דפנסיבי. רואים וצועקים את זה כבר כמעט עשור. אבל ונגר, מוח כדורגל איכותי, נשאר בשלו. עקשן שלא מוכן לוותר על חזון הכדורגל שלו או להתגמש כשצריך.

. . .

המצב צ'יפס

אולי זו בעיה מנטלית שרובין ואן פרסי הסביר היטב: "בארסנל רצינו לנצח, במנצ'סטר יונייטד חייבים לנצח". בעיה מנטלית, שמשפיעה על ארסנל במשחקים נגד הגדולות של הליגה האנגלית שבהם היא מפסידה בדרך כלל בשנים האחרונות. ואולי הבעיה הגדולה יותר היא שוונגר הוא השליט הכל יכול במועדון. סר צ'יפס קסוויק, יו"ר הקבוצה, אמר: "אם יש לארסן תוכנית, אז אנחנו תומכים בה. אם אין לו, אז אנחנו נשארים בשקט. אנחנו לא צריכים לשאול אותו שאלות לגבי מה שהוא עושה - אנחנו תומכים בו ב־100%".

זה לא נתפס שעסק מתנהל כך - אין אף ביקורת מקצועית על המאמן? יש לזכור שבימים הגדולים של ארסנל, נתמך ונגר על ידי דיוויד דין, שהיה סגן נשיא המועדון ותפקד במובן מסוים כמנהל ספורטיבי. קית' אדלמן, מנכ"ל ארסנל בין השנים 2000 ו־2008, הסביר: "בתקופה שבה ארסנל היתה מוצלחת, המועדון נוהל על ידי שלושה - דיוויד דין, ארסן ואני. אני הייתי אחראי על הצד העסקי ודיוויד וארסן ניהלו את הצד של הכדורגל. דיוויד עשה עבודה פנומנלית עבור המועדון, ואני חושב שוונגר מתגעגע לזה. פשוט ארסן הוא מאוד זהיר ודיוויד מאוד אמביציוזי. דיוויד היה האיש שדחף להחתמות גדולות - למשל, ההתחייבות על הבאת סול קמפבל (ב־2001) במשכורת חסרת תקדים של 6 מיליון ליש"ט בשנה. הוא גם היה איש קשר מצוין וידע למי להתקשר ואיך לגרום לוונגר להרגיש נוח כשהוא הוציא כסף". לכן זה לא מפתיע שמאז שדין עזב את המועדון, ארסנל לא זכתה באליפות. בהנהלת ארסנל מודאגים מהיום שאחרי ונגר - ותיארו את ההחלפה שלו כ"אתגר הגדול ביותר" למועדון. אבל ייתכן שהאתגר הגדול הוא להצליח להיות "אחת הגדולות" כשהוא על הקווים.

שחקני ארסנל. חסרים 3-4 שחקנים כדי שהסגל יהיה שלם כל עונה, צילום: רויטרס שחקני ארסנל. חסרים 3-4 שחקנים כדי שהסגל יהיה שלם כל עונה | צילום: רויטרס שחקני ארסנל. חסרים 3-4 שחקנים כדי שהסגל יהיה שלם כל עונה, צילום: רויטרס

הכי יקר + 3%

ואולי הבעיה הגדולה באמת היא שלבעלים של הקבוצה לא באמת אכפת מי מאמן - כל עוד הקבוצה מייצרת רווחים. ארסנל מוכרת את הכרטיסים היקרים ביותר באירופה. מינוי ב־2,013 ליש"ט וכרטיס למשחק בודד בכ־100 ליש"ט. מחיר המינוי היקר של ארסנל גבוה פי שניים מזה של המינוי היקר ביותר של מנצ'סטר יונייטד ופי ארבעה יותר גבוה ממחיר המינוי היקר של ווסט ברומיץ'. על פי חישוב של "הסאן", ללונדונים זול יותר ב־490 ליש"ט לרכוש מינוי לריאל מדריד ולהגיע בטיסה לכל משחק בית של הענקית הספרדית.

זה אבסורד שהאוהדים שמשלמים את המחירים הגבוהים ביותר בעולם רואים קבוצה שהיא חצי עבודה. המחירים הגבוהים עלו עוד יותר בקיץ האחרון, כאשר ההנהלה הודיעה על עלייה של 3% במחירי המינויים. ה־3% הללו שווי ערך ל־3 מיליון ליש"ט, סכום קטן עבור מועדון שמכניס 300 מיליון ליש"ט, אך סכום שבא עם משמעות די מעצבנת. בדו"ח האחרון של הקבוצה גילו כי החברה של הבעלים האמריקאי סטן קרונקי, KSE LLC, קיבלה 3 מיליון ליש"ט על "ייעוץ ושירותים אסטרטגיים" לארסנל. את החברה מנהל הבן של סטן קרונקי, ג'וש. כך שבעצם האוהדים של ארסנל שילמו 3% יותר על המינוי היקר גם ככה כדי לממן תשלום על שירותי ייעוץ שטיבם אינו ברור.

בראיון נדיר ב־2011 הסביר קרונקי שאין בעיה לבעלים לקחת כסף מהקבוצה. "יש לנו פילוסופיה שונה בארה"ב. אז בעלים לוקחים כסף מהקבוצות שלהם - אז מה? הרבה עושים את בארה"ב". ובכל זאת, KSE, שמנוהלת על ידי יורש העצר של וולמארט, לא לוקחת דיבידנדים מהקבוצות האמריקאיות שהיא מנהלת - דנבר נאגטס (NBA), קולורדו אבלנש (NHL) או סנט לואיס ראמס (NFL), אלא דווקא מהקבוצה האנגלית שבבעלותה. החברה לוקחת את הכסף הזה כיוון שארסנל היא המותג החזק ביותר שלה והאוהדים שלה ימשיכו לשלם את המחירים הפסיכיים - לא משנה מה. וזו בעצם הבעיה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות