אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אתלטיקו מדריד קיבלה רק 14 מיליון ליש"ט ממכירת דייגו קוסטה צילום: רויטרס

אתלטיקו מדריד קיבלה רק 14 מיליון ליש"ט ממכירת דייגו קוסטה

צ'לסי שילמה 32 מיליון ליש"ט על חלוץ נבחרת ספרד אך "הדיילי טלגרף" מגלה כי רוב הכסף הלך למשקיעים הפרטיים

26.10.2014, 14:01 | שירות כלכליסט

אם בצ'לסי יוכלו לשמור על דייגו קוסטה כשיר למשחקים, 32 מיליון ליש"ט שהוציאו עליו יתגלו כמציאה. הם יתגלו כמציאה גדולה אף יותר אם לוקחים בחשבון שרק 14 מיליון ליש"ט מהסכום הזה הגיעו לידי הקבוצה המוכרת, אתלטיקו מדריד.

הסיבה לכך היא שקוסטה היה בין קומץ השחקנים שעברו הקיץ לפרמיירליג שהם בבעלות חלקית של צד שלישי. אולם מבחינת הפרמיירליג קוסטה דווקא אינו נמנה ביניהם. בניגוד לאמונה הרווחת – ובשונה מהרכישות של מנצ'סטר יונייטד את מרקוס רוחו, של מנצ'סטר סיטי את אליקים מנגאלה ושל ליברפול את לזאר מרקוביץ', קוסטה מוגדר כהעברה ישירה בין שני המועדונים.  

קראו עוד בכלכליסט

דייגו קוסטה, חלוץ צ דייגו קוסטה, חלוץ צ'לסי, חוגג. מציאה ב-32 מיליון ליש"ט | צילום: רויטרס דייגו קוסטה, חלוץ צ

אולם גם לאחר שהשלים את המעבר, עדיין דווח כי צד שלישי הרוויח חלק משמעותי מהעסקה.

בדו"ח ההעברות השנתי של פריים טיים ספורטס הספרדית, שלמחברים שלו קשרים ענפים בצמרת הכדורגל הספרדית, מצוין כי אתלטיקו הרוויחו 45% בלבד מדמי ההעברה של קוסטה כשהשאר הגיעו לידי "משקיעים". נשיא ליגת הכדורגל הספרדית (LFP) אישר בפני הטלגרף ספורט כי "מרבית" הזכויות הכלכליות של החלוץ הוחזקו על ידי צד שלישי עד לרגע עזיבתו.

הצד השלישי הזה הוא לפי הדיווחים חלק ממטרייה "איכותית" של קרנות השקעה. מסמכים שנחשפו השנה הצביעו על כך שצ'לסי הייתה ואולי עדיין מעורבת עם אחת מחברות ה"איכות" המבוססות באי ג'רזי. עוד נטען כי החברות הללו קיבלו ייעוץ מהמנכ"ל לשעבר של הקבוצה, פיטר קניון, וסוכן העל הפורטוגלי ג'ורג' מנדש. עולה מכך השאלה הבסיסית: האם ייתכן שלצ'לסי היה אינטרס פיננסי בקוסטה עוד לפני שהחתימה אותו?

לא צ'לסי ולא אתלטיקו מוכנות לאשר או להכחיש את קיומה של השקעה של הקבוצה הלונדונית בחלוץ. עם זאת, בצ'לסי מחויבים לדרוש מהקבוצות איתן היא עושה עסקים לפרום את כל ענייני בעלות צד שלישי לפני רכישת השחקן. התנהלות זו שונה ממה שקרה ביונייטד, סיטי וליברפול, שבהחתמת רוחו, מנגאלה ומרקוביץ' היו מעורבות קרנות השקעה.

בעוד שהיתרונות של כל אחת מסוגי המדיניות האלה פתוחים לדיון, יש לכך השפעה על האופן שבו ההעברות מדווחות לפרמיירליג ולהתאחדות הכדורגל. הכללים של שני הגופים מחייבים את המועדונים לחשוף את הבעלים המוטבים של כל שחקן שהם מחתימים, על מנת להוכיח כי פורקה הבעלות צד שלישי. כתוצאה מכך, זהות המוטבים תירשם במסמכים הרשמיים.

במקרים של רוחו, מנגאלה ומרקוביץ', הבעלים הכלולים הם קרנות ההשקעה דויאן ורובי פלוס. במקרה של קוסטה, ייכתב רק: אתלטיקו מדריד.  כל מה שמתואר כאן הוא במסגרת החוקים הנוכחיים, כך גם האפשרות שקבוצה אנגלית היא מעורבת בבעלות צד שלישי מחוץ למדינה. אולם, על אף שתמכו בתכניות של פיפ"א לאסור על ההתנהלות הזו ברחבי העולם, ואף שהמנכ"ל בעצמו השווה את התופעה ל"עבדות", בפרמיירליג לא מתכוונים אפילו לבקש מהקבוצות החברות להטיל באופן רצוני איסור על השקעות מסוג זה.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות