האוצר: נחליף אוטומטית מידע על חשבונות בנק עם עוד מדינות

משרד האוצר הודיע ל־OECD כי ישראל תאמץ את נוהל חילופי המידע האוטומטיים על חשבונות בנק ותיקי השקעות לצורכי מס (Common Reporting Standard - CRS) עד תום 2018. הנוהל יופעל באמצעות הסכם שייערך בין הרשויות הרלבנטיות במדינות הפועלות לפיו. באוצר מקווים כי הצטרפות ישראל למהלך תתרום לצמצום ההון השחור.

עד היום, אמנות המס בין המדינות כללו סעיפי העברת מידע פרטניים. ישראל צריכה היתה ליזום בקשות למדינות אחרות כדי לקבל מידע על נישומים החשודים בהעלמת מס, וגם מדינות אחרות פנו לישראל בבקשות מידע. כעת, מהרגע שיאומץ הנוהל – מידע על תושבי מדינה אחת המחזיקים חשבונות בנק או חשבונות פיננסיים אחרים כמו תיקי השקעות במדינה אחרת יחלוף באופן אוטומטי בין המדינות. בהתאם לנוהל, יערכו המוסדות הפיננסיים (כבנקים וחברות ביטוח) הליך לזיהוי בעלי החשבונות. לאחר מכן יעבירו המוסדות הפיננסיים לרשות המסים מידע הנוגע לבעלי חשבונות שהם תושבי מדינות זרות. המידע יכלול את היתרות ואת ההכנסות הפיננסיות.

ישראל היא אחת המדינות המערביות האחרונות שהודיעו כי יאמצו את הנוהל. אולם כמו שאר המדינות, גם אצלנו היישום נדחה בכמה שנים. זאת בין היתר לצורך תיקוני חקיקה שיחייבו את המוסדות הפיננסיים לחלוק את המידע עם הרשות, וכן לצורך הקמת תשתית העברת המידע באופן אוטומטי.

משה אשר | צילום: עמית שעל

נוהל חילופי המידע של ה־OECD דומה להסכמים שעליהם חתמה ארה"ב עם מדינות רבות, ובהן ישראל. אבל יש כמה הבדלים: הבדל ראשון הוא שההסכם מול ארה"ב היה חד־צדדי ברובו – בעוד ישראל ומדינות אחרות אולצו לחלוק מידע רב עם ארה"ב, ארה"ב לא חויבה לחלוק מידע. הבדל נוסף הוא שההסכמים של ארה"ב חלים הן על תושבים והן על אזרחים (שחדלו להתגורר בארה"ב), ואילו הנוהל של ה־OECD יחול רק על תושבים. הבדל שלישי הוא שההסכמים עם ארה"ב מטילים קנס על מדינות ומוסדות שאינם שותפים להסכם – ואילו ההסכם של ה־OECD אינו מטיל סנקציות.

פרופ' יוסף אדרעי מהפקולטה למשפטים באונ' חיפה רואה במהלך צעד נוסף במלחמה בהון השחור. "רוב המתעשרים בעולם נהנים מכך שהם יכולים להבריח את הונם ממדינות שבהן יש מערכת מסים אפקטיבית למקלטי מס, ולא מעט אנשים בישראל מעבירים את כספם למקלטי מס". הנוהל אמנם לא יחול על מדינות מקלט מס, אך אדרעי אופטימי: "ה־OECD מתחיל להפעיל לחץ אגרסיבי על מדינות לפעול נגד מקלטי מס. לפעמים הלחץ הזה נושא פרי, כמו הלחץ שהפעילה ארה"ב על שוויץ – היום הבנקים של שוויץ משתפים פעולה עם ארה"ב".

אין ספק שמדובר בצעד נוסף להגדלת השקיפות בכל הקשור למערכת המס. אך האם הנוהל הולך להוות את הסוף להעלמות המס באמצעות חשבונות off-shore? נראה שלא. "ברור שעדיין יהיו מקלטי מס". מסביר עו"ד (ד"ר) אבי נוב, מומחה למיסוי בינלאומי. "אמנם ה־OECD שואף שכולם ייכנסו למשחק הזה, אבל מדינות מקלט מס לא מעוניינות בכך. בעלי ההון שייערכו לשינוי בישראל יעבירו את כספן למקלטי מס שלא לוקחים חלק בנוהל חילופי המידע האוטומטיים".