הוולוו שלנו גדול וירוק

בוועידת האקלים של האו"ם שנערכה בספטמבר בניו יורק הסביר מזכ"ל הארגון באן קי־מון למשתתפים את משנתו לגבי כלכלות ירוקות. על פי באן, ככל שכלכלות הן ירוקות יותר כך גדל הסיכוי שלהן להפוך ליעילות יותר. מחקרי האו"ם מגלים כי כלכלות ירוקות מציגות יכולת מרשימה גם במלחמה בעוני, מייצרות התפלגות הכנסות מאוזנות יותר, ותורמות למרקם החברתי כמו גם לצמיחה מאוזנת וארוכת טווח.

דירוג של חברת הייעוץ והמחקר האמריקאית Dual Citizen שהתפרסם בשבוע שעבר מתיימר לענות על השאלה מיהן הכלכלות הירוקות בעולם. החברה מפרסמת מאז 2010 את דירוג המדינות והערים הירוקות בעולם בפרמטרים כלכליים. 70 ערים ו־60 מדינות נמדדות ברשימה ארוכה של פרמטרים, למשל השקעות ירוקות, עמידה ביעדים בענפי האנרגיה, בניין, תחבורה ותיירות, ומדידה סביבתית מדוקדקת של איכות אוויר, מים, יערות, חקלאות וטיפול באשפה. פרמטר חדש שנכנס השנה הוא האופן שבו התקשורת המקומית מייחסת חשיבות לנושאים סביבתיים, ואיזו עמדה היא נוקטת ביחס להכחשת השינוי האקלימי (וטוב שהטור הזה כאן).

והזוכות הן: שבדיה, נורבגיה וקוסטה ריקה. אלו הן שלוש הכלכלות הירוקות ביותר בעולם. ארה"ב משתרכת הרבה אחריהן במקום ה־28, וישראל ממוקמת במקום ה־33, קצת אחרי הפיליפינים ומעל דרום אפריקה. אז איך השבדים עשו את זה? קחו למשל את פרמטר הבנייה האקולוגית. אף שהאמריקאים מובילים בתחום עם כ־15 מיליון בתים ירוקים, השבדים - אומה קטנטנה בת 9.5 מיליון תושבים - מחזיקים ב־3 מיליון בתים ירוקים, מה שהופך אותם למובילים בכמות לנפש.

 שבדיה גם מדורגת במקום הרביעי (אחרי דנמרק, גרמניה ופינלנד) בתחום ההשקעות הירוקות. תוכנית הטיפול באשפה של השבדים היא אחת מנקודות הכוח במדינה: הנתונים העדכניים מגלים כי רק 1% מהאשפה של משקי הבית בשבדיה מוטמן במזבלות. רוב האשפה עוברת תהליך שריפה נקי ומשמשת מקור אנרגיה משמעותי למדינה.

וישראל? מחברי הדו"ח דווקא מתפעלים מהדירוג היחסי שלה. "יחסית למקום כה קטן ישראל הרשימה בציון הגבוה שקיבלה ממשקיעים כיעד אטרקטיבי להשקעה ירוקה", כותבים ב־Dual Citizen. "היא גם קיבלה ציון טוב בשל תעשיית הקלינטק המפותחת שלה שמכילה פוטנציאל מסחרי גבוה. עם זאת לישראל יש עוד דרך ארוכה במגזרי בנייה, אנרגיה ותחבורה". לתשומת לבם של משרדי הממשלה הרלבנטיים.