אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
השקעה לא בטוחה: הציבור מזרים מיליונים לקרנות שיפסידו בוודאות צילום: shutterstock

השקעה לא בטוחה: הציבור מזרים מיליונים לקרנות שיפסידו בוודאות

הבנקים ובתי ההשקעות משווקים קרנות אג"ח וקרנות כספיות כאפיקי השקעה סולידיים ומבטיחי תשואה. אלא שההבטחות נסמכות על תשואות העבר, ואילו כיום חלק מהקרנות מגלמות הפסד ידוע מראש: התשואה שהן יכולות להשיג נמוכה מדמי הניהול שישלם המשקיע

29.10.2014, 06:45 | רחלי בינדמן

"ברור לי לגמרי שאנשים יפסידו כסף. יש שורה של קרנות נאמנות אג"חיות שמגייסות כסף, והציבור שרץ לקנות לא מבין שהתשואה הפנימית שהוא מקבל - שהיא התשואה שתשיג הקרן בהנחה שהאג"ח יוחזקו עד למועד הפדיון — נמוכה מדמי הניהול ודמי המשמרת שהוא משלם. זו בועה". נבואת הזעם הזו לא יצאה מפיו של רגולטור או אקדמאי ביקורתי, אלא מדמות בכירה הניזונה מתעשיית הפיננסים, שמשגשגת בשנים האחרונות כתוצאה מסביבת הריבית האפסית. זו דוחפת את הציבור להעדיף אפיקים מניבי תשואה על פני הפיקדון הבנקאי.

קראו עוד בכלכליסט

"הציבור קונה את תשואות העבר ואם הריבית תעלה, הוא יפסיד הרבה כסף. הסיבה: האג"ח ירשמו הפסדי הון כי מחירן יירד בעקבות העלאת ריבית. אין לי ספק שהכסף הגדול שנכנס עכשיו ייפגע. מנהלי הקרנות היצירתיים ביותר לא יכולים יותר להביא תשואות", אמר אותו בכיר, תוך הבנה ברורה שמדובר בירייה עצמית ברגל.

המשק כבר נמצא בסביבת ריבית נמוכה היסטורית של 0.25%, והסיכוי להורדת ריבית נוספת הולך וקטן. ביום ראשון הודיע בנק ישראל כי החליט להשאיר את הריבית על כנה. ההערכות בשוק הן שכלי הורדת הריבית מיצה את עצמו, ולכל היותר הריבית תרד, אם בכלל, רק פעם אחת נוספת.

מנתוני בית ההשקעות מיטב דש עולה כי בחודש ספטמבר לבדו, לאחר הורדת הריבית האחרונה, גייסה קטגוריית קרנות אג"ח מדינה 1.8 מיליארד שקל, ומתחילת השנה - 13.7 מיליארד שקל. בחודש אוקטובר נמשכו הגיוסים, והיקפם בקרנות אלה הגיע ל־1.2 מיליארד שקל בתחילת השבוע.

אחת הדוגמאות המובהקות להפסד הגלום באפיקים אלו נמצאה בתעודת סל של חברת קסם, קסם שחר 0-2. זו עוקבת אחר מדד אג"ח שחר - אג"ח שקליות במח"מ קצר שאינו צמוד מדד. לקוח שישקיע היום 100 אלף שקל בתעודת סל זו, יפסיד מדי שנה על האחזקה כ־900 שקל, בהנחה שהריבית לא תרד. אם הריבית תעלה, הוא עלול להפסיד אף יותר כתוצאה מהפסדי הון. מכיוון שהתעודה עוקבת אחר אג"ח ממשלתיות במח"מ קצר, פוטנציאל רווחי ההון במקרה של הורדת ריבית ופוטנציאל הפסדי ההון במקרה של העלאת ריבית - הם זניחים. התשואה הפנימית מהווה מדד די מדויק לתשואה שתיווצר בפועל.

כיצד הגענו לחישוב הזה? התשואה הפנימית של התעודה, שמורכבת מארבע סדרות אג"ח שקליות, עומדת על כ־0.3% בשנה. אלא שדמי הניהול שלה הם 0.4% בשנה. אם מוסיפים לכך דמי משמרת של כ־0.3% שמשלם הציבור כשהוא מנהל תיק ניירות ערך בבנק, ועמלות קנייה ומכירה של התעודה (בהנחה שקנה ומכר פעם אחת בשנה) של 0.25% לכל כיוון - נוצר הפסד כמעט ודאי של 0.9% בשנה על הסכום המושקע.

בתעודת הסל המדוברת שוכבים 362 מיליון שקל, וכל יום שבו המשקיעים בה לא מוכרים אותה - הם מפסידים כסף. בהנחה שהורדות הריבית תמו, הסיכוי שאג"ח מדינה ימשיכו לעלות ולייצר תשואה עודפת לעלויות הנלוות לאחזקת הקרן נמוך לעומת הסיכון הכרוך באפשרות השנייה - שבה הריבית תעלה ותייצר לציבור הפסדי הון עקב ירידת מחירי האג"ח.

אותו היגיון חל גם על תעודת סל קסם 2-5 העוקבת אחר אג"ח שחר בעלת מח"מ של 2–5 שנים. גם כאן התשואה הפנימית שואפת לאפס ודמי הניהול עומדים על 0.4%, כך שלצד דמי המשמרת ועמלות הקנייה והמכירה, המשקיע בתעודה מפסיד כסף. בתעודה זו שוכבים היום 335 מיליון שקל.

גם בקרנות הכספיות, המשקיעות בפיקדונות בנקאיים ובמק"מים (אג"ח מדינה קצרות מועד), התשואה הפנימית מתקזזת בדמי הניהול שהן גובות, העומדים על 0.15%–0.2% בשנה. לפיכך, האחזקה בקרנות הכספיות מייצרת למשקיע תשואה אפסית, לעתים אף שלילית. אלא שלהבדיל מקרנות אג"ח מדינה, מתחילת השנה נאסר על הבנקים לגבות דמי משמרת על קרנות אלה. ובניגוד לתעודות סל, אין עמלות קנייה ומכירה, כך שפוטנציאל ההפסד נמוך לעומת אחזקה בקרן אג"ח מדינה.

הקרנות הכספיות יוצרות פוטנציאל לניגוד עניינים

אם ההשקעה איננה מבטיחה, בלשון המעטה, מדוע הציבור נוהר אליה? אחת הסיבות העיקריות נמצאת בייעוץ שהוא מקבל בבואו להחליט באמצעות איזה מכשיר יחסוך את כספו וישקיע אותו. מי שמשחק תפקיד משמעותי כמתווך בין הציבור, המחפש תשואה, למנהלי הקרנות, המבקשים לגייס כסף, הוא מערך הייעוץ הבנקאי. היועץ בבנק הוא שפוגש את גברת כהן מחדרה ומציע לה אלטרנטיבות השקעה, והוא שמפנה אותה אל אותן קרנות שמגלמות בתוכן הפסד במקרה הרע, וסיכוי קטן לתשואה דלה במקרה הטוב.

מדוע היועצים בבנקים עושים זאת? מערכות הדירוג של הבנקים מבוססות על תשואות העבר של הקרנות, שלא משקפות את פוטנציאל העתיד. גם למנהלי קרנות הנאמנות ברור שהסיכוי לשחזר את תשואות העבר הפנטסטיות בשוק האג"ח הוא אפס, נוכח מיצוי הורדות ריבית שיזניקו את מחירי האג"ח.

מנתוני הגיוסים והפדיונות עולה כי מערכי הייעוץ בבנק כבר החלו להפנים את מורכבות המצב, ולהמליץ לציבור לפדות קרנות כספיות שברשותו. מתחילת אוקטובר, למשל, נפדו מתעשיית הקרנות הכספיות כ־1.3 מיליארד שקל.

חשוב לזכור שבכל הנוגע לקרנות הכספיות, הבנקים מצויים בפוטנציאל לניגוד עניינים, כי הפיקדון הבנקאי שהם מציעים מתחרה בקרנות הכספיות. עד כה, מערכי הייעוץ בבנקים הפגינו בגרות כשהמליצו ללקוחות להעדיף קרנות כספיות. אלה מנצלות יתרון לגודל כדי להשיג ריביות גבוהות מהבנקים על הפקדת כספי המשקיעים לעומת הריבית האפסית שמציע הבנק ללקוח המבקש להפקיד כספים בפיקדון. כשפוטנציאל התשואה האפסי בקרנות מתקזז בדמי הניהול שהן גובות, יש לבנקים אמתלה להמליץ ללקוח על הפיקדון הבנקאי, שבו אין דמי ניהול כלל. גורמים במערכי הייעוץ של הבנקים בהחלט מדווחים כי הם עושים כך.

בנוגע להשקעות הציבור בקרנות אג"ח מדינה קצרות, הנתונים, שניזונים ממערך הייעוץ, הם מרשימים. אלא שבבנקים טוענים כי הם בהחלט מודעים לבעיה. מהבנק הבינלאומי, למשל, הנחשב למוביל בתחום שוק ההון, נמסר כי "מערך הייעוץ יוזם פניות ללקוחות בהתאם לשינויים בשווקים. זה כמה חודשים פונה הבנק ללקוחות בעלי נכסים ממשלתיים קצרים, שבשל הריבית הנמוכה אינם מניבים תשואה חיובית, ומציע להם למכור אותם ולרכוש במקומם נכסים בעלי תשואה גבוהה יותר, בהתאם לתיאבון הסיכון של כל לקוח".

בבנק לאומי לא בהכרח ממהרים להמליץ על מכירה: "לא פעם, להשקעה בנכסים הנחשבים סולידיים באופן יחסי, גם אם עשויים להניב למחזיק בהם תשואה נמוכה עד אפסית, יש יתרונות בתיק ההשקעות. אלה מהווים מרכיב חיוני במבנה התיק וחשובים להפחתת רמת הסיכון בו". מבנק הפועלים מסרו כי "בתקופה האחרונה ניכרת מגמה של המלצה על אלטרנטיבות השקעה למכשירים אלה, עקב התשואות הפנימיות הנמוכות. עם זאת, התשואה הפנימית הנה פרמטר אחד, ויש להביא בחשבון גם רווחי או הפסדי הון של הקרן". מדיסקונט נמסר: "במתן הייעוץ מובאות בחשבון העלויות הכרוכות ברכישה ובאחזקה של נכסים פיננסיים שונים. לבנק מודל דירוג קרנות נאמנות. על פי מודל זה, קרנות עם תשואות שליליות אינן מומלצות".

ראש מערך הייעוץ בבנק לאומי, עינת סקורניק, צילום: ענר גרין ראש מערך הייעוץ בבנק לאומי, עינת סקורניק | צילום: ענר גרין ראש מערך הייעוץ בבנק לאומי, עינת סקורניק, צילום: ענר גרין

מוכרים תשואות עבר שכבר לא קיימות

אלא שלא רק מערכות הדירוג של הבנקים מזינות את תעשיית הקרנות, הנישאת על תהילת תשואות העבר. גם מנהלי הקרנות מנסים למנף אותן כדי להמשיך ולגזור קופון. הכלי: מסעות פרסום המתבססים לא אחת על העבר. בית ההשקעות ילין לפידות, למשל, מפרסם באחרונה את קרן ילין לפידות אג"ח מדינה +10. קרן זו מנהלת יותר ממיליארד שקל של כספי ציבור. בפרסומת מצוין כי הקרן רשמה תשואה של 9.23% מתחילת 2013 (תשואה שנתית הגבוהה מ־5% בשנה).

זוהי אינה קרן אג"ח טהורה, אלא כוללת מרכיב של עד 10% מניות. החלק המנייתי עשוי, כמובן, להניב למשקיעים תשואה שתלויה בתנודות שוק המניות. עם זאת, התשואה הפנימית של החלק האג"חי של הקרן - כאמור, 90% לפחות ממנה - עומדת על כ־1% בשנה.

קרן נוספת שבה פוטנציאל התשואה העתידי נמוך היא קרן פסגות פלטינום אג"ח מדינה ללא מניות. גם היא מנהלת כמעט מיליארד שקל של כספי ציבור. להבדיל מילין לפידות, זוהי קרן אג"ח טהורה. התשואה הפנימית שלה, ללא מרכיב ההצמדה, עומדת על 0.96% בשנה. הקרן גובה דמי ניהול של 0.68% ובשקלול דמי המשמרת (0.3%) - פוטנציאל התשואה (בהתעלם מאפשרות לרווחי הון) שוב הופך לאפסי. מנגד, הסיכון להפסדי הון אורב מעבר לפינה, תלוי בהעלאת ריבית עתידית.

דוגמה נוספת היא קרן אלומות חיסכון מדינה ללא מניות. הקרן היתה בין עשר הקרנות המגייסות ביותר של חודש ספטמבר, ונכנסה למועדון הקרנות המנהלות מעל מיליארד שקל. הגיוסים בה נבעו, בין היתר, מהתשואה הפנטסטית שרשמה מתחילת השנה, 8.08%, ומדמי ניהול נמוכים יחסית, 0.55%. התשואה הגבוהה הושגה גם הודות לאחזקה של אג"ח ממשלתיות ארוכות, שנהנו מעליית מחירן בזכות ירידות הריבית במשק. קרן זו היא דוגמה מובהקת לקרן שנהנית מגיוסים תודות לתשואת עבר, שהסיכוי לשחזר אותה נמוך. גם כאן, התשואה הפנימית היא כ־0.9%, סיכוי רווחי ההון נמוך וסיכוי הפסדי ההון הוא גבוה.

מובן שמנהל הקרן יכול לשנות את תמהיל האג"ח ולקצר את המח"מ, אלא שאז גם פוטנציאל רווחי ההון יירד. גם במקרה זה, לא ברור אם המשקיע שהצטרף באחרונה לקרן מבין שסיכוייו לרשום תשואה של 8% בשנה כמעט בלתי אפשריים, ואילו במקרה של העלאת ריבית, הוא עלול גם להפסיד כסף.

ראש מערך הייעוץ בבבנק הבינלאומי, אלה רובינסקי, צילום: אוראל כהן ראש מערך הייעוץ בבבנק הבינלאומי, אלה רובינסקי | צילום: אוראל כהן ראש מערך הייעוץ בבבנק הבינלאומי, אלה רובינסקי, צילום: אוראל כהן

אג"ח ממשלתיות ארוכות התנהגו ממש כמו מניה

ברק גרשוני, מנכ"ל קרנות הנאמנות של אלומות, אמר בהתייחס לדברים: "הפחתנו באופן אגרסיבי את דמי הניהול בקרן, מ־1.15% ל־0.55%, בדיוק מהסיבות הללו. עם זאת, אנחנו סבורים שיחס הסיכוי סיכון במח"מ בינוני של 5–6 שנים הוא הטוב ביותר למשקיעים, ועשוי להניב תשואה סביב 3%–3.5% שנה קדימה. השהייה במח"מ קצר בהחלט עלולה לגבות מחיר משמעותי מהמשקיעים ביחס לאפיק הבינוני, בייחוד כי עליית ריבית לא נראית באופק. פוטנציאל רווחי ההון ירד משמעותית מתחילת השנה, אבל זה לא אומר שכעת פני התשואות כלפי מעלה (כלומר, הפסדי הון — ר"ב) באותה מהירות שהן ירדו". גם לפי ההיגיון של גרשוני, ישנה אלטרנטיבה למשקיעים: רכישה ישירה של אג"ח במח"מ בינוני, שלפחות תחסוך את דמי הניהול שגובות הקרנות.

ככל שמנהלי קרנות אג"ח מדינה מחזיקים באג"ח במח"מ ארוך יותר, פוטנציאל רווחי ההון בעת הורדת ריבית עולה. עם זאת, ובמידה משמעותית יותר, גדל הפוטנציאל להפסדי ההון במקרה של העלאת ריבית. כלומר, מי שחושב שאי אפשר להפסיד בהשקעה באג"ח מדינה, טועה טעות מרה. מבחינת רמת התנודתיות, האג"ח הממשלתיות הארוכות התנהגו בשנה החולפת ממש כמו מניה.

מנהלי הקרנות שאליהם פנינו טוענים, ובמידה מסוימת של צדק, כי גם לפני שלושה חודשים ניתן היה לטעון שהתשואה הפנימית נמוכה מאוד בקרנות ובתעודות העוקבות אחר מדדי אג"ח מדינה; ובכל זאת, מי שהתמיד והחזיק בהן, נהנה מהורדת הריבית האחרונה, שהזניקה את מחירי האג"ח הממשלתיות. יתרה מכך, מנהל קרנות שעמו שוחחנו טוען: "יש חשיבות לאופן ניהול הקרן, הכולל התמחות שלא קיימת בידי הלקוח, לשינוי של מח"מ הקרן, לציפיות אינפלציה ולחלוקה בין אג"ח שקלית לצמודה. כל אלו יכולים לגרום לשינויים מהותיים בין התשואה בפועל לתשואה הפנימית".

"אני מבין שיש כאן בעיה, גם באפיק אג"ח מדינה, ובוודאי באפיק הקונצרני", הודה מנהל אחר בתעשייה, "אבל אני מעדיף שאם הכסף ממשיך לזרום, שיגיע אליי ולא למתחרה. אני מצדי מנסה למזער סיכונים, לשמור על נזילות, להיזהר ברכישת אג"ח חברות ולנסות לייצר רווחי הון באמצעות סיבובים מהירים של קנייה ומכירה. אבל ברור שיש כאן סכנה שציבור המשקיעים לא מודע אליה".

תגיות

28 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

28.
במצב כזה שהריבית אפסית
עדיף לבנות תיק פיקדונות עם ערך חיובי ללא סיכון. במזרחי למשל יצאו עם פיקדון פומלית לתקופה של שנה שנותן פי 1.5 על המדד. זה מאפשר לקבל בסוף השנה פי 1.5 מהשינויים במדד. אז אם בעצם הפרשי המדד במהלך השנה יהיו שליליים הפיקדון מגן על הקרן ככה שלמעשה קיים פוטנציאל לרווח גבוה בלי לסכן את קרן ההשקעה.
קובי  |  03.11.14
27.
הפוך גוטה הפוך
מתי הציבור יתעורר? שיר ישן של שלום חנוך "הציבור מ... ולכן הציבור משלם..". כשאנשים יתחילו להבין שהם צריכים לקחת את האחריות על כספם אולי יפסיקו כולם לחגוג על חשבונם. בנו תוכנית אסטרטגית ברורה לטווח בינוני ותפסיקו לזגזג. תבדקו מה ההפסד "על הנייר" שאתם מוכנים לראות בלי לקבל רגליים קרות.בעליות צמצמו חשיפה ובירידות הגדילו ,בסבלנות ואורך רוח. השקיעו במדדים וסקטורים תוך פיזור בארץ ובחו"ל ולאורך זמן תעשו תשואה בלי לסמוך על אף אחד. אייל ביטרמן .מנכ"ל טלביט יועצים פיננסים.www.talbit.co.il מקסימום משוק ההון בשבילך.
אייל טלביט יועצים , כפר ויתקין  |  29.10.14
לכל התגובות