אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המבקר: ישראל לא יודעת כמה מאות מיליוני שקלים היא חייבת לעובדים פלסטינים צילום: אוראל כהן

דו"ח המבקר 2014

המבקר: ישראל לא יודעת כמה מאות מיליוני שקלים היא חייבת לעובדים פלסטינים

מבקר המדינה מצא שישראל לא מעבירה כ-876 מילון שקל לרשות הפלסטינית של ניכויים משכר ולא יודעת כמה היא חייבת לפנסיה של עובדים אלה; רשות האוכלוסין לא אוכפת תנאי עבודה של פלסטינים בישראל ולא מקצה היתרי העסקה לקבלנים בצורה מסודרת

30.10.2014, 11:06 | מיקי פלד

על פי הסכם פריז בין ישראל לרשות הפלסטינית, כל חודש משלמים עובדים פלסטינים בישראל דמי ביטוח לאומי ואפילו מס בריאות ואת הכסף צריכה ישראל להעביר לרשות, יחד עם הפרשות כספים נוספות מצד המעסיק. למרות זאת, כ-876 מיליון מאלו לא הועברו לרשות באגף החשבת הכללי באוצר מסרו למשרד מבקר המדינה כי מתקיימים דיונים בנושא מול משרד האוצר הפלסטיני וכי העברת הכספים היא חלק ממכלול שיקולים מדיניים.

בבדיקת המבקר מתברר גם כי ישראל חשופה במאות מיליוני שקלים לתביעות פנסיה של פלסטינים שניכו הפרשות לפנסיה משכרם והכסף נמצא בחשבון החשב הכללי באוצר. הבעיה היא שאף אחד לא יודע בדיוק כמה.

הפעם האחרונה בה נבדקו ההתחייבויות האקטואריות (כלומר כל ההתחייביות העתידיות בהתאם לתחזית דמוגרפית ביחס לעליית השכר הצפויה) היה ב-2009 ומהבדיקה עלה כי ההתחייבויות האקטואריות עומדות על כ-240 מיליון שקל. לדעת מבקר המדינה, בשל עלייה בשכר של 37%-55% מאז החבות האקטוארית כיום לפנסיה של עובדים פלסטינאיים גדולה הרבה יותר, אך איש במשרד האוצר אינו יודע כמה.

הבלגן הגדול, לטענת המבקר, נמצא בהתנהלות רשות האוכלוסין וההגירה, שאותה הוא מגדיר כ"חמורה". הרשות היא זו שאחראית על הנפקת היתרי העסקת פלסטינים לקבלני בניין ישראלים ואחראית בין השאר על כך שכל התשלומים שמגיעים לעובדים אכן ישולמו להם. על פי החוק, עובד פלסטיני שמועסק בישראל זכאי לאותם תנאי עבודה כמו של עובד ישראלי, כאשר העסקה של עובד פלסטיני חייבת להיעשות במשרה מלאה.

אלא שהרשות, טוען המבקר, פיתחה שיטה שאיפשרה לקבלנים לשלם לעובדים ב"שחור". כל חודש היתה הרשות קובעת מהו מספר הימים המינימאלי הדרוש להגדרה של משרה מלאה ואז אם עובד הועסק במספר ימים גבוה יותר אז על הימים הנוספים יכול היה הקבלן לשלם לו ישירות במזומן ללא צורך בדיווח לרשות או לרשויות המס.

מחסום שועפאט, מזרח ירושלים, צילום: עטא עוויסאת מחסום שועפאט, מזרח ירושלים | צילום: עטא עוויסאת מחסום שועפאט, מזרח ירושלים, צילום: עטא עוויסאת

באופן כללי, המבקר בעיקר מוצא בלגן גדול בהתנהלות הרשות בכל הקשור להיתרי ההעסקה של פלסטינים בענף הבניין בישראל. כך לדוגמה הקצאת מכסות ההעסקה של 12 אלף עובדים בענף הבניין נעשתה ללא ניסיון לבון מחדש את הצרכים של כל מעסיק. לא רק זה, אלא שלפעמים ניתן היתר העסקה לקבלנים שבכלל לא רשומים בפנקס הקבלנים. 688 קבלנים כאלו נמצאו בבדיקת מבקר המדינה, להם היתר העסקה של 3,500 עובדים.

על פי נתוני רשות האוכלוסין באוקטובר 2013 היו 2,889 מעסיקים בענף הבניין, והם החזיקו ב-26,764 היתרי העסקה. בשנת 2013 עמד שכר העובדים הפלסטינים על מעל ל-1.2 מיליארד שקל.

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר: "יחידות הרשות מטפלות בעשרות אלפי עובדים פלסטינים ועושות זאת בהצלחה מרבית, תוך מעקב אינטנסיבי אחר העסקתו של כל עובד ועובד. עיקר הליקויים אותם מעלה ד״וח מבקר המדינה מתייחס לאופן הקצאת ההיתרים, אשר נקבעת לאחר היוועצויות רבות של ועדה בין-משרדית והיוועצות עם התאחדות הקבלנים. עוד ראוי להדגיש, כי ההקצאות שנעשו לקבלנים ללא רישיון מקורן בכך שהחלק ממקצועות הבנין אין צורך ברישיון קבלן. זאת, בנוסף לרצון שלא לפגוע בעובדים ובמעסיקים ותיקים. לעניין, בדיקות השכר הללו מתבססות על חוקי העבודה בישראל. לאחרונה החלו יחידות הרשות להערך לבדיקות שכר בהתאם להסכמים הקיבוציים". 

תגיות