אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חולמים על משרת הייטק בארה"ב? הכירו את שוק העבדים המקומי צילום: shutterstock

דו"ח טכנולוגי

חולמים על משרת הייטק בארה"ב? הכירו את שוק העבדים המקומי

חברות שעוסקות בייבוא עובדים לעמק הסיליקון נוהגות בהן כבעבדים לכל דבר, מה יקרה כשתאגידי ענק יתחילו להקים אתרי חדשות מטעמם, טריק הריגול הממשלתי שהעתיקה ה-FBI מהשב"כ והמשחק שפגע בשמו הטוב של רוצח המונים מורשע

29.10.2014, 14:44 | יוסי גורביץ
ביצה ללא מוצא

פעם, הרבה פחות רחוק ממה שהיינו מאמינים, רווח בשלל ארצות במערב המוסד של משרתים משועבדים, indentured servants בלעז. המדובר היה בסוג של עבד עברי: אדם חופשי שמכר את עצמו - לעתים בשל חוב או תקווה להתקדם בחיים - לאדון. הוא לשרת את בעליו במשך מספר שנים בתמורה לשכר וללימודי מקצוע (בישראל נשמר המוסד הזה עד ימינו והוא נקרא "עתודה אקדמית"). רוב האנשים האלו היו צעירים שלא הבינו מה הם עושים וגילו מהר שמהחוזה שעליו חתמו אין יציאה: היעדרות מהעבודה תוביל א. לניכוי שכר והגדלת החוב במידה ששחרור הופך לכמעט בלתי בלתי אפשרי, וב. למרדף אחריהם כאילו היו עבדים נמלטים. בחלק ניכר מהמקרים, המשרת היה מגיע למושבות באמריקה והחוב שלו התבסס על העלות הגבוהה של המסע לשם.

אף שהמנהג המושמץ הזה, ששימש כלי חוקי לשעבודם של העניים על ידי העשירים, בוטל רשמית לפני כ-200 שנים - הוא חזר לתחיה בשנים האחרונות בעמק הסיליקון. זוכרים את הקנוניה של אפל, גוגל, אדובי, אינטל, מיקרוסופט, ואורקל נגד העובדים שלהן, במסגרתה הן אסרו זו על זו לשכור זו את עובדיה של זו? המטרה היתה להוריד את שכר המתכנתים. מסתבר שיש דרך פשוטה יותר.

הג הג'וב מגיע עם אזיקים | צילום: shutterstock הג

בשנים האחרונות רווחת בעמק הסיליקון תופעה של body shops, חברות שמתמחות ביבוא עובדים מהעולם השלישי, בעיקר מהודו. הם מחתימים את העובדים על חוזים שאוסרים עליהם לעבוד אלא אצל המעסיק הרשמי שלהם - והם נדרשים לשלם קנסות ענק במקרה של התפטרות, או עזיבת העבודה לפני הזמן.

העובדים מגיעים לארה"ב, משוכנים בבתים זולים ואז מגלים לעתים קרובות שאין להם בעצם עבודה: יבואן העבדים שומר אותם בעתודה, למתי שתימצא עבודה עבורם. הם מקבלים שכר נמוך ותנאים גרועים, ונמצאים תמידית תחת חשש של גירוש ושל תביעות ענק.

בין חברות הענק שמשתמשות בשירותים של המשרתים המשועבדים אפשר למצוא את גוגל, אפל, איביי, ורייזון, סיסקו ואחרות. התאגידים מוגנים חוקית: הם "בסך הכל" שוכרים את שירותיהם של עובדי קבלן. באילו תנאים מועסקים עובדי הקבלן? זה לא עניינן. זה קצת כמו השיר על ורנר פון בראון: משעה שהרקטות באוויר, למי אכפת היכן הן נופלות? זו לא המחלקה שלי.  

קל לראות עמק הסיליקון עסוק במרץ בשיבוש החלום האמריקאי - אתם יודעים, התפיסה המיושנת הזו שבה אמורים לקבל שכר הוגן על עבודה ראויה, ולהתקדם בחיים.

והרי החדשות שבחרנו עבורכם 

סר ווינסטון צ'רצ'יל אמר פעם: "ההיסטוריה תהיה נחמדה אלי, כי אני מתכוון לכתוב אותה". ענקית התקשורת האמריקאית ורייזון החליטה להגשים את חזון צ'רצ'יל והחלה לאחרונה להפעיל אתר חדשות בשם SugerString. אתר חדשות? טוב, לא בדיוק.

שוגרסטרינג נראה כמו אתר חדשות ויש בו דיווחים ומאמרים. מה שאין לו זו עצמאות. תנאי השימוש של העורכים והעיתונאים שם אוסרים עליהם במפורש לעסוק בשני נושאים קריטיים: ריגול מצד ממשלת ארה"ב ברחבי העולם, שרובו מתבצע באמצעות האזנה בלתי חוקית לתעבורה; ונייטרליות רשת. לשני הנושאים, כמובן, יש קשר הדוק לבעל הבית התאגידי של שוגרסטרינג: ורייזון עושה כמיטב יכולתה לשבור את נייטרליות הרשת, והיא שותפה מלאה למאמצי הריגול של ממשלת ארה"ב. חוק אמריקאי שהועבר ב-2006 העניק לה, ולחברות הרשת האחרות, חסינות מלאה מפני העמדה לדין או תביעות מצד אזרחים שאחריהן החברה ריגלה.

התאגידים רוצים עיתונאים בשליטה מרחוק התאגידים רוצים עיתונאים בשליטה מרחוק התאגידים רוצים עיתונאים בשליטה מרחוק

המטרה של ורייזון ברורה: לוודא שתהיה לה תקשורת אוהדת על ידי יצירת התקשורת הזו. מטרה נוספת היא יצירת זן של חדשות טכנולוגיה לא ביקורתיות – אם כי ממש לא ברור מי צריך את זה. האמת היא שהבעיה שמציב שוגרסטרינג קטנה ביחס: אף אחד לא שמע על האתר עד שתנאי הכתיבה המפוקפקים שלו נחשפו. אבל מה יקרה כשכל תאגיד שמכבד את עצמו יקמבן לעצמו "אתר חדשות"? מה יקרה כשג'ף בזוס יתחיל להשתמש בוושינגטון פוסט ככלי הפרסום של אמזון?  

משטר הגולגלות מוריד את הכפפות

בייג'ינג הרוסה: כמעט חודש חלף מאז שהחלה ההתקוממות הבלתי אלימה בהונג קונג נגד נסיונה של סין לשלול את הזכויות של תושבי האי - והמפגינים טרם קלטו את הרמז שהתנגדות כזו לא מקובלת בדיקטטורה הקומוניסטית ומתעקשים להעמיד פנים שהם עדיין מחזיקים בזכויות שהחזיקו קודם החזרת האי לסין. כוח צבאי, מהסוג שהמפלגה מפעילה יותר מאלף פעמים בשנה נגד התקוממויות דומות בסין היבשתית, לא יעבוד כאן, כי זה יהיה אסון של ממש לדימוי הסיני.

אז המשטר מנסה להטיל אימה על בסיס פעילות ברשת. לפני מספר ימים, קרא אחד המפגינים, ליו סיו-מינג, למפגינים לשוב ולהתכנס באזור ממנו פוזרו המפגינים באלימות. הוא עשה זאת באמצעות האתר הרשמי של המוחים. זמן קצר לאחר מכן, פשטה המשטרה על ביתו, עצרה אותו והאשימה אותו בכך שהוא קרא להתקהלות בלתי מותרת.

המחאה בהונג קונג, צילום: איי אף פי המחאה בהונג קונג | צילום: איי אף פי המחאה בהונג קונג, צילום: איי אף פי

המשטרה הבהירה שאם מישהו יקרא להפגנה באמצעות כלי המדיה החברתית, היא תמצא אותו ותעצור אותו. כולכם תחת מעקב, היא אומרת, ואנחנו יודעים איפה אתם גרים. עדיין מרגישים אמיצים? לכן כדאי תמיד להתנגד למעקב הממשלתי על נגזרותיו השונות. היום אתם בעד, מחר משתנות הנסיבות ופוליטיקאים מחליטים שאתם אויבי המולדת ויכולים להניח עליכם יד כבדה.

   

כשהבולשת מפברקת עיתון

אמריקאים לא אוהבים את הרעיון שהממשלה תתעסק עם כלי התקשורת שלהם. שטיק שאני אוהב לעשות לעיתונאים אמריקאים מבקרים הוא לספר להם על "רימון". מכירים? בשנות החמישים והשישים היה בישראל עיתון אופוזיציה אמיתי אחד, קראו לו "העולם הזה" של אורי אבנרי והמשטר של בן גוריון ניסה לחסל אותו בכל דרך, מצנזורה והגבלות על מכירתו ועד לתקיפה פיזית של אבנרי (שרון שחרר לשם כך צנחנים לחופשה מיוחדת). כל זה לא עבד ועל כן השב"כ עלה על רעיון גאוני: ליצור עיתון מתחרה, שגם הוא יביא סנסציות ועירום רך. העיתון, שכל המטרה שלו היתה לגרום ל"העולם הזה" לפשוט רגל, נקרא "רימון". הוא לא כל כך הצליח, כי קצת קשה לעשות עיתון עאלק-אופוזיציוני כשאתה מקבל את הנחיות העריכה שלך מהמשטרה החשאית. אתה מספר את זה לעיתונאים הזרים, ואחר כך מביט בהם בהנאה כשהם אוספים את הלסת מהרצפה.

הריגול הממשלתי עובר את הגבול, צילום: שאטרסטוק הריגול הממשלתי עובר את הגבול | צילום: שאטרסטוק הריגול הממשלתי עובר את הגבול, צילום: שאטרסטוק

על כל פנים, כעת מסתבר שב-FBI העתיקו קצת מהשב"כ. יש עיתון בשם הסיאטל טיימס, העיתון הגדול ביותר במדינת וושינגטון. השבוע הופתעו לגלות שם שלפני שבע שנים, הבולשת יצרה עמוד רשת פיקטיבי לעיתון שלהם, ושתלה שם ידיעה שקרית לגמרי. הסיבה: ב-FBI רצו שאיזה טרוריסט בשנקל שהם מחפשים, ששלח שורה של איומי פצצות לבתי ספר, ייכנס לידיעה עליו ואז יוחדר למחשב שלו קוד זדוני כלשהו שיאפשר את זיהויו ולכידתו.

כל הסיפור נחשף כתוצאה מבקשת חופש מידע של ה-EFF, והתקשורת האמריקאית כמרקחה. בסיאטל טיימס זועמים ובצדק. העיתונאים אמרו שהתפקיד שלהם הוא לשמש ככלבי השמירה של הממשלה: כאשר הממשלה מזייפת עיתון, ועוד משתמשת בו כאמצעי לתקיפת סייבר, היא מוחקת את הקו שמפריד בין התקשורת והמשטרה. יש כאן חשש נוסף, כבד יותר: שהממשלה מפיצה ידיעות שקריות לאוכלוסיה במסווה של עיתונים קיימים. בשעתו נחשף מערך שלם של צבא ארה"ב שמטרתו היתה לעשות את זה בעיראק, ומערך התעמולה של ממשל בוש העסיק עיתונאים מזויפים כדי שישאלו את הנשיא שאלות נוחות. בישראל, כידוע, זה לא יכול לקרות. לא בישראל של היום.

קצרצרים

1. אם העובדה שעמק הסיליקון מעסיק משרתים משועבדים לא הספיקה, מסתבר שלעובדים המאותגרים חברתית של המקום שמתיימר לשבש את חיינו יש תחביב חדש: שכירת נשים שיצאו איתם לדייטים. התופעה מכונה sugar dating, על משקל שוגר דדי. עובדי ההייטק טוענים בחלקם שהמטרה היא לקדם את הקריירה של הנשים. אה-הא. אין ספק.

מודעה של Carrot Dating, אחת החברות שפעילות בתחום מודעה של Carrot Dating, אחת החברות שפעילות בתחום מודעה של Carrot Dating, אחת החברות שפעילות בתחום

2. דיווחנו לפני כשבוע על התביעה של הדיקטטור בדימוס מנואל נורייגה נגד המשחק Call of Duty: Black Ops II, בטענה שהמשחק הוציא לו שם רע ושלא התייעצו איתו לפני כתיבתו. ובכן, בית המשפט זרק את נורייגה (שיבלה עוד שני עשורים בכלא בשל רצח של מתנגדים פוליטיים) מכל המדרגות. בית המשפט קבע שלנורייגה אין שם טוב שאפשר לפגוע בו. העריץ המודח לא הביא כל ראיה לכך שהמשחק פגע בשמו הטוב - ובהתחשב בעובדה שהוא ידוע לשמצה כרוצח המונים, יש מעט מאוד דברים שיוכלו לעשות את זה.   

3. לשבדיה, מדינה מתוקנת, יש שרה לענייני העתיד בשם קריסטינה פרסון. היא גם אחראית על ענייני אסטרטגיה ושיתוף פעולה נורדי, מה שזה לא יהיה. לרוע מזלה של פרסון, העובדה שהיא שרת העתיד לא גרמה לה לפתוח פרופילים ברשתות חברתיות. התוצאה היא שפעילים שבדים הפכו אותה למשל ולשנינה בפייסבוק, טוויטר והאחרות. עכשיו פרסון בבעיה קלאסית: אם היא תפתח פרופיל, יאשימו אותה בכך שאין לה אופי. אם היא לא תפתח, היא תואשם בניתוק מדור העתיד.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

9 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
הרמת להנחתה: העיתונות הישראלית גרועה מ SUGARSTRING
כאשר כלי התקשורת הגדולים מסתירים מידע בכוונת מכוון, ומבליטים מידע אחר, שלא לדבר על פרסום מידע שהוא "לא אמת" - הם לא שונים מהאתר של ורייזון. ויש לזה דוגמאות רבות מיני ספור: המתפרעים מצד מסוים מאוד לעולם יכונו "צעירים" - אם בכלל יפורסמו מעשי האלימות היומיומיים שהם מבצעים. האשמות בכותרות ענק ש"מתנחלים" הציתו את המסגד בטובא-זנגריה, והצנעה כמעט מוחלטת של האמת שהתבררה - שההצתה בוצעה ע"י בני הכפר עצמו. הכותרת הראשית שבישרה לנו שטננבאום איבד את כל שיניו בשבי החיזבאללה, אבל באורח פלאי הוא שוחרר כששיניו עימו. או מערכת של אחד מאתרי החדשות הגדולים שקראה לאזרחים להכות בשרשראות ברזל במפגינים נגד ההתנתקות, ועוד ועוד...
ידוע לי שלא תפרסמו  |  29.10.14
לכל התגובות