אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המבקר: משרד האנרגיה לא מנהל את אוצרות הטבע, המדינה תפסיד הכנסות צילום: עמית שעל

המבקר: משרד האנרגיה לא מנהל את אוצרות הטבע, המדינה תפסיד הכנסות

המבקר מצא כי משרד האנרגיה לא ניהל כראוי את נושא הכרייה והחציבה בישראל, ואף התרשל בשיתוף הפעולה שהיה לו – אם בכלל – עם משרדי הממשלה השונים. יוסף שפירא קובע כי "על משרד האנרגיה לגבש אסטרטגיה לאומית כוללת לניהול משאבי הטבע, לצורך הבטחת אספקתם, אסדרתם, ייעול השימוש בהם ועדכון החקיקה הרלוונטית בעניינם"

29.10.2014, 16:02 | ליאור גוטמן

את החלק בדו"ח מבקר המדינה שעוסק בניהול אוצרות הטבע של ישראל (כרייה וחציבה) ניתן לסכם במשפט אחד – מזל גדול שוועדת ששינסקי 2 סיימה את עבודתה והכריחה את משרדי האוצר, הגנת הסביבה והבריאות להתחיל ולטפל באוצרות הטבע של המדינה.

ועדת ששינסקי 2 עסקה במיסוי חברות הכריה והחציבה, כאשר השורה התחתונה הייתה העלאת שיעור המיסוי המוטל על כיל שבשליטת החברה לישראל לרף של כ-47%.

בדיקת המבקר יוסף שפירא מעלה, שעד למועד הביקורת (אפריל-דצמבר 2013) משרד האנרגיה לא ניהל כראוי את נושא הכרייה והחציבה בישראל, ואף התרשל בשיתוף הפעולה שהיה לו – אם בכלל – עם משרדי הממשלה השונים.

"ההשקעה בתשתיות נועדה, בין היתר, לספק שירותים חיוניים לאזרחי המדינה ולקדם את כלכלתה. פערים בין רמות הביקוש והצריכה ובין ההיצע ויכולת האספקה בתחומי התשתית האסטרטגית פוגעים בצמיחה וברמת החיים של תושבי המדינה", מסביר שפירא, ולמי שלא מבין הוא מחדד ש"ישום וקידום של פרויקטים תשתיתיים מחייבים שימוש במשאבי טבע בכלל ובחומרי חציבה בפרט. הממשלה הכירה בכך ויזמה את תמ"א 14ב', שנועדה להקצות שטחי חציבה וכרייה על פי הביקושים באזורים השונים, תוך איזון בין צורכי ענפי הבנייה והסלילה ובין הצורך בשימור הסביבה ואיכות החיים. אולם במועד סיום הביקורת, כשמונה שנים לאחר שהוחל בהכנתה, היא טרם נכנסה לתוקף, ואישורה אינו צפוי בזמן הקרוב".

השורה התחתונה – אם מישהו בנה על בנייה מאסיבית למגורים או לתחבורה לקראת סוף העשור כדאי שהוא יחשוב שנית כיוון ש"עיכובים בשיווק ובפרסום מכרזים למחצבות על ידי רשות מקרקעי ישראל - כל אלה גרמו, בין השאר, לצמצום שטחי חציבה, לסגירת מחצבות ובעיקר להחמרת המחסור שצפוי להתחיל לקראת שנת 2020", ולכן " על משרד האנרגיה להציג לממשלה בהקדם את בעיית המחסור המסתמן ואת השפעותיה הצפויות על פיתוח התשתיות, על בניית דירות למגורים ועל יוקר המחיה ולגבש הצעות אפשריות לפתרונה"

המדינה תאבד את ההכנסות של כיל?

המבקר מקדיש פרק מיוחד לכל נושא כריית הפוספטים בישראל ועתידו של שדה בריר. החברה לישראל, באמצעות כיל, היא היחידה שפועלת בתחום כאשר לאחרונה היא חוזרת ומבקשת מהמדינה אישור כרייה חדש בשדה בריר שליד העיר ערד, זאת בטענה שמקור הכרייה שלה – ממנו מרוויחה החברה והמדינה גוזרת הכנסות מס ותמלוגים – הולך ואוזל.

לפי המבקר, "מרבית הסלע המועשר המופק במכרות אלה משמש לתעשיית המשך בישראל, וכ-25% ממנו מיוצא לתעשיות ולשימוש חקלאי. כ-95% מתוצרי תעשיית ההמשך מיוצאים לחו"ל ומשמשים כחומר גלם לתעשיית הדשנים, התרופות והמזון. בישראל כרו בשנים 2012-1996 כ-7.5 מיליון טונות פוספטים בשנה בממוצע, והיא נחשבת ספקית קטנה בקנה מידה עולמי שמספקת כ-2.5% מצריכת הפוספטים העולמית. שיעורו של יצוא הפוספטים כ-2% מהיצוא השנתי של ישראל, והיקפו מסתכם בכמיליארד דולר בשנה".

מבקר המדינה יוסף שפירא, צילום: עטא עוויסאת מבקר המדינה יוסף שפירא | צילום: עטא עוויסאת מבקר המדינה יוסף שפירא, צילום: עטא עוויסאת

ומה עושה המדינה כדי לנהל את המשאב? לא יותר מדי. יוסף שפירא אומר ש"בספטמבר 2005 הורתה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה להכין תמ"א לכרייה וחציבה של מינרלים תעשייתיים (תמ"א 14 ג') שתספק את צורכי המשק עד שנת 2045 תוך התייחסות להיבטים כלכליים, חברתיים וסביבתיים". המבקר מציין שעתודות הפוספט הן כ-145 מיליון טונות, שנכרה בקצב של 5 מיליון טונות בשנה, כך ש"ההכנסות הצפויות למדינה מתמלוגים מכריית עתודות פוספטים נאמדות בסכום כולל של כ-150 מיליון שקל (לפני ועדת ששיסנקי 2 – ל"ג).

ומה יקרה בעתיד? לפי המבקר, "העתודות המוכחות של פוספט דל-אורגני צפויות להתכלות בהדרגה בתוך שנים ספורות, עד שנת 2020, ואם לא יוגדל היקף העתודות של חומר זה, כרייתו של פוספט גבה-אורגני לא תהיה כדאית מהבחינה הכלכלית על אף העתודות הגדולות שלו", מה שמחייב את המדינה להכין תכנית אב חדשה. לפי המבקר אלו נאמדים "בכ-600 מיליון טונות בשולי הערבה והנגב המרכזי ובכ-550 מיליון טונות בבקעת ערד (שבה שוכן שדה בריר)". למרות המידע הנ"ל, עד היום "לא הצליחו הגורמים המעורבים בכך לגבש החלטה ומדיניות ברורה ומאוזנת בנושא זה".

ומי יסבול מהמחדל הממשלתי שמנוהל על ידי משרד האנרגיה? למרבה הצער, התשובה היא שכולם. יוסף שפירא מזהיר ש"על משרדי ממשלה המעורבים בהיבטים של כרייה בשדה בריר להכריע לגבי עתיד תעשיית הפוספטים במסגרת תכנית ארוכת טווח שתביא בחשבון גם את הדורות הבאים, לבדוק בתוך פרק זמן סביר, באופן מקצועי ובלתי תלוי את הצורך בה, את יתרונותיה וחסרונותיה, את היקפה ואת השפעותיה על בריאות האוכלוסייה ואת ההשפעות הצפויות של אי-אישור הכרייה על המשק ועל התעסוקה - כל זאת לפני שייעשה שימוש אחר בקרקע". גם רשות ההגבלים מקבלת אזהרה כיוון שהיא מעלה באיחור לבדיקת נושא הריכוזיות בענף החציבה ולא קבעה מסגרת זמן סבירה לגיבוש המסקנות כאמור".

במילים אחרות, המדינה עלולה להפסיד תעסוקה בדרום, ואישור תוכניות ללא תכנון עשוי לפגוע בבריאות הציבור. העיקר שמישהו יחליט מה הוא רוצה לעשות. "על משרד האנרגיה לגבש אסטרטגיה לאומית כוללת לניהול משאבי הטבע, לצורך הבטחת אספקתם, אסדרתם, ייעול השימוש בהם ועדכון החקיקה הרלוונטית בעניינם", מסכם שפירא.

ניהול אנרגיה – את מי זה מעניין?

פרק נוסף עוסק בניהול צריכת האנרגיה בישראל. זו יכולה לצמצם זיהום אוויר, להוריד עלויות דלקים ולקזז את תעריף החשמל הכללי. המבקר מצא שמשרד האנרגיה התרשל לכאורה בתפקידו כיוון ש"בתיקון לחוק מקורות אנרגיה מ-2011 נקבע כי בתוך שלושה חודשים תאשר הממשלה, לפי המלצתו של שר האנרגיה, תוכנית לאומית רב-שנתית להתייעלות אנרגטית, שתכלול, בין היתר, יעדים מדידים או כמותיים לחיסכון באנרגיה ולייעול השימוש בה ואמצעים לעמידה ביעדים אלה. אף שממועד תיקון החוק חלפו כמעט שלוש שנים, עדיין לא גובשה ולא הוגשה לממשלה לאישור תכנית רב-שנתית כנדרש בחוק".

גם רשות החשמל מקבלת הערה לעניין תכנית החסכון בחשמל מקיץ 2012. זו קבעה החזר כספי למי שמוריד את צריכת החשמל שלו ב15 עד 30 אחוז, אולם "שיעור הצרכנים שנרשמו להסדר וזכו להנחה עמד על כ-9% בלבד מכלל הנרשמים, ולא בוצע ניתוח המצביע על מובהקות בחיסכון בחשמל בקרב הנרשמים להסדר. למרות זאת החליטה הרשות להאריכו בשנה נוספת בשנת 2013".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
הנה עוד דוגמא מדוע כיל כל כך חיונית וכמה שהממשלה וזרועותיה מטרפדים כל דבר במחיר פגיעה עצום
שימו לב לדבריו: "המדינה עלולה להפסיד תעסוקה בדרום, ואישור תוכניות ללא תכנון עשוי לפגוע בבריאות הציבור".... ואת זה אומר מ ב ק ר ה מ ד י נ ה - ולא אי אפשר לייחס לו משרה עתידית בקרב אנשי עסקים ומשקיעים... אז אמר נו??? ומה המדינה עושה? ממשיכה לראות, לקבל אזהרות וכלום - נאדה...לא אכפת לה. ומה זה - אם לא מחדש נ י ה ו ל כ ו ש ל מדןע על זה לא קמות וועדות...???
מני , דימונה  |  29.10.14
לכל התגובות