אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סוף טוב? תמה ההרחבה הכמותית שהנהיג הפד בארה"ב צילום: בלומברג

סוף טוב? תמה ההרחבה הכמותית שהנהיג הפד בארה"ב

החל מחודש נובמבר יימנע הבנק מלבצע רכישות בשווקים - לראשונה מזה 37 חודשים. לראשונה הודיע הבנק המרכזי כי הוא עשוי להעלות את הריבית מוקדם מהצפי במידה שכלכלת ארה"ב תתאושש בקצב מהיר מהתחזיות

29.10.2014, 20:14 | מיקי גרינפלד

לכל דבר מגיע סוף: היום נחתמה תוכנית ההרחבה הכמותית של הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי של ארה"ב. למעשה מדובר בסוף הסבב השלישי של ההרחבה הכמותית (QE3), שמטרתו היתה לסייע לדחוף את הפעילות הכלכלית המדשדשת בארה"ב שלאחר המיתון. כך הודיע היום הפד בתום ישיבת ועדת השוק החופשי של הבנק המרכזי, שהסתיימה היום בתום התכנסות בת יומיים.

כצפוי, הריבית נותרת ברמתה האפסית, אך לראשונה נאמר במפורש בהודעת הבנק כי הוא עשוי להעלות את הריבית מוקדם מההערכות (אמצע 2015) אם קצב ההתאוששות של כלכלת ארה"ב יהיה מהיר מתחזיות הפד. בה בעת, גידול בקצב נמוך מהצפי עשוי לגרום לפד לדחות את מועד העלאת הריבית.

במקביל, הפדרל ריזרב שינה במעט את תחזיותיו לגבי שוק העבודה האמריקאי ונאיפלציה המדינה; לפי הבנק המרכזי, תת-התפוקה בשוק העבודה "נעלם באופן הדרגתי", ואילו קצב השינוי במחירים האט באחרונה עקב "מחירי האנרגיה הנמוכים".

בועידת השוק החופשי של הפד שהסתיימה היום הצביעו 9 בעד סיום תוכנית הרכישות, מול 1 שהתנגד. לאחר שבהתכנסות הקודמת הורד היקף הרכישות ל-15 מיליארד דולר בחודש, הושם עתה קץ לרכישות והחל מהחודש הבא הפד לא ירכוש ניירות בשווקים של ארה"ב.

חודש נובמבר צפוי להיות החודש הראשון מזה 37 חודשים שבו הפד לא ירכוש בשוק אג"ח ממשלתי או אג"ח לטווח ארוך כלשהו. מאז ספטמבר 2012 רכש הבנק בסך הכול אג"ח ממשלתי וניירות ערך מגובות משכנתאות בהיקף של 1.6 טריליון דולר. במאזן הבנק נרשם עתה שיא של 4.5 טריליון דולר, פי 6 מהסכום שהיה רשום במאזן מאז החל את הרכישות בסוף 2008 (ראו הרחבה בהמשך).

במסגרת התוכנית רכש הפד מדי חודש אג"ח ממשלתיות וני"ע מגובות משכנתאות בהיקף של 85 מיליארד דולר. התוכנית הוכרזה בספטמבר 2012 על ידי יו"ר הפד הקודם בן ברננקי ובתמיכת היו"ר הנוכחית ג'נט ילן, סגניתו דאז בתפקיד, ובחודשים הראשונים שלה עמד היקף הרכישות על 40 מיליארד דולר. בדצמבר של אותה שנה הוגדל הסכום ל-85 מיליארד דולר מדי חודש. למעשה, אם לוקחים בחשבון את הסבב הראשון והשני של ההרחבות, הבנק המרכזי של ארה"ב מזרים לשוק סכומי עתק במשך כמעט 6 שנים רצופות.

יו"ר הפד שקדם לברננקי, אלן גרינספאן (Alan Greenspan), אמר היום כי תוכנית ההרחבה היתה הצלחה גדולה בכל הקשור לייצוב המערכת הפיננסית והגדלת ההכנסות מהנכסים במערכת זו. עם זאת, "היא לא הצליחה באמת להגדיל את הביקושים, שכן הבנקים עדיין לא משחררים את ההון הרזרבי שצברו לשוק. כל עוד זה יקרה, הפעילות הכלכלית לא תתפתח", אמר גרינפאן.

מנגד, פטר בוקוואר (Peter Boockvar), אנליסט שווקים בכיר ב-Lindsey Group, כתב היום בסקירה שפרסם כי הזרמת הכספים של הפד ניפחה באופן מלאכותי את מחירי המניות, ושהצמצום של היקף הרכישות בחודשים האחרונים אכן הביא לתיקון שלילי ולהפסדים במניות הקטנות והבינוניות שבזכות ההרחבה הכמותית הצליחו להשתלב ברשימת מדד S&P 500.

"השווקים והכלכלה האמריקאית הפכו למכורים להרחבה הכמותית. בלעדיה, אנו נהיה עדים לתהליך עמוק של הסתגלות. הדאגה הגדולה שלנו היא לא למה שיקרה לשווקים -  שברור שיבצעו תיקון בעקבות סיום הזרמת הכספים - אלה למה שהפד יבחר כצעד הבא שלו", אמר בוקוואר.

הסבב הראשון של ההרחבה הכמותית החל בנובמבר 2008, מייד לאחר התפרצות המשבר הפיננסי, עם רכישת אג"ח מגובה משכנתאות ב-600 מיליארד דולר. רכישות אלה נמשכו עד אמצע 2010 בקצב איטי יותר. בנובמבר 2010 החל הסבב השני, שכלל רכישת ני"ע בסכום של 600 מיליארד דולר עד סוף הרבעון השני של 2011.

 בדצמבר 2013, שבועות ספורים לפני פרישתו מהתפקיד, הודיע ברננקי על שלב ראשון בסיומה של התוכנית - הורדה חודשית של 10 מיליארד דולר ברכישות, והורדה דומה באופן עקבי לאחר כל מפגש של הפד שיבוא בהמשך. ההורדות הפחיתו את סכום הרכישות עד ל-15 מיליארד דולר טרם הישיבה של היום. 

מעט לאחר פרישתו כמה שבועות לאחר, מכן הגן ברננקי על התוכנית, שזכתה לביקורת רבה מצד אנשי שוק, כלכלנים ופוליטקאים בארה"ב.בכינוס השנתי של האיגוד האמריקאי לכלכלה אמר ברננקי כי ללא מדיניות זו - הכלכלה האמריקאית היתה קופאת על מקומה או אף נופלת למיתון.

"הסקפטים הצביעו על כך שקצב ההתאוששות הנמוך מאכזב, ועל כך ששיעור הצמיחה בשנים האחרונות גבוה אך במעט מ-2%. ואולם ההתאוששות נתקלה ברוח נגדית חזקה, כך שללא הסיוע של מדיניות מוניטרית מרחיבה - הצמיחה היתה נמוכה באופו משמעותי, וייתכן שאף שלילית", אמר ברננקי שציין כי מחקרים רבים תומכים בטענה זו.

יו"ר הפד לשעבר בן ברננקי והיו"ר הנוכחית ג יו"ר הפד לשעבר בן ברננקי והיו"ר הנוכחית ג'נט ילן | צילום: איי אף פי יו"ר הפד לשעבר בן ברננקי והיו"ר הנוכחית ג

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
אם את הטריליונים האלו היו נותנים לממשלה,, במקום לבנקים, מצבינו היום היה טוב
הרבה יותר. היו משקיעים בתשתיות, בכבישים, בחשמל, בחינוך, בפיתוח. לא היה צורך להזרים שום דבר לבנקים, כי אנשים היו מקבלים עבודה בבניית ותחזוקת התשתיות, היו מקבלים שכר, והיו יכולים לשלם את חובותיהם לבנקים. אבל . . . זה היה דורש מהבנקים להמתין לתשואות. כשהם קיבלו כספים בחינם, הם סחרו בינם לבין עצמם בכל מיני ניירות, תוך העלאת מחירי הניירות, ובכל רשמו רווחים (על הנייר), בצורה מהירה, ובסכומים גבוהים. זו היתה דרך הפעולה של הבנקים כבר בהתחלה. משום מה כל הגאונים בבנקים המרכזיים, המשיכו להאכיל אותנו באגדה, שאם רק ייתנו לבנקים כסף, הם ישקיעו אותו בכלכלה היצרנית. הם מכרו לנו את האגדה הזו, למרות שהם ראו כבר מההתחלה, שהבנקים לא עושים את זה, ושהבנקים גם לא מתכוונים לעשות את זה. זו ההוכחה הניצחת שמה שעניין את הנגידים של הבנקים המרכזיים, זה להעשיר את חבריהם הבנקאים, ולא לטפל בכלכלה.
29.10.14
1.
Game Over
להלן התסריט הסביר לשנת 2015: הפד האמריקאי מעלה ריבית > הבורסה שם יורדת חזק > האינפלציה בישראל מרימה ראש כי הדולר מזנק > לבנק ישראל אין ברירה אלא להעלות אט-אט את הריבית > הבורסה בישראל יורדת חזק ובנוסף בועת הנדל"ן מתפוצצת (3% בפק"מ לשנה במקום 3% תשואה לשנה עם שוכר נודניק) > מיתון חריף. מ.ש.ל. מי שחושב שלא יהיה מיתון אז הצמיחה לנפש בישראל כבר ירדה ל-0%. גם אם הריבית בארה"ב לא תעלה ב-20 שנה הקרובות, כאשר מספיק אנשים יפוטרו בארץ וילכו הביתה הבועה תקרוס. מי שלא מאמין שיבדוק את יפן - 20 שנה ריבית בקרשים ומחירי הנדל"ן לא התאוששו מפיצוץ בועת הנדל"ן דאז.
אורי , ירושלים  |  29.10.14