השף מושיק רוט פורש ממסעדת טוטו: "יכול להיות שהייתי נאיבי"

למה כלכליסט טורח לפרסם את הכתבה הזו ? כל אחד שמחליף עבודה מוצא על כך ידיעה בעיתון ?

לכל מטבע יש שני צדדים. אין להסתפק ולראות רק את צד אחד של הדברים, לכל סיפור יש שתי עלילות, בייחוד כשמדובר בכמה בני אנוש. יש היבטים שונים למעשה, ולכן צריך לבדוק מדוע נעשה צעד זה מצד השף מושיק רוט. מי שרוצה חשיבה ניטרלית ואובייקטיבית, עליו לנסות לראות תמיד את שני הצדדים. חצי שנה האחרונה של השף מושיק לא הייתה סוגה בשושנים הגרוע מכל התרחש שאמו ז"ל נפטרה בטרם עת וההשלכות לכך, בו בעת שמונה לתפקיד שף הראשי של מסעדת טוטו, ואם לא דאי בכך פורצת המלחמה ברצועת עזה. ובכל זאת הוא לוקח את האחריות ומצטרף לטוטו כדי לעזור לחבר מאוד יקר ולמסעדה שנקלעה לקשיים. הוא ניסה בכל מרצו וניסיונו לעשות את מה שבאמת הוא יודע. אני כאביו יכול להעיד שזה היה נאיבי מציידו. עפ"י הכרותיי שאף אחד לא יכול לערער עליה בני מחפש שקט ויצירה קולינארית סוף. שאלתם את עצמכם פעם איך זה שף ישראלי בעל שני כוכבי מישלן לא מקבל מספיק הכרה בישראל? שווה להעמיק !!! פשוט זה עובר במחוזותינו מתחת לרדאר. לדאונינו חלק מהעיתונאים ובמיוחד במדורי האוכל והביקורת הם יוצרים ויוזמים תככים. שאלתם פעם את עצמכם מדוע. התשובה!!! כי מכך הם מתפרנסים. התעשייה הזאת מפרנסת את טורי הרכילויות של העיתונות כממלכת תככים ותחרות. חלק מהעיתונאים, מתקשים לשמור על שלוותם מול המערבולות הגועה. לכן דווקא בארצנו על העיתונות לשמש אי של שפיות בים התככים והרגשות, כנווט קר מזג של ספינה חובה חשיבה ניטרלית ואובייקטיבית. וזאת מכיוון שאי אפשר מבלי להשחיל תככים, הם מוצאים לנכון להכפיש את הצד החלש. פני עיתונאי במדורי אוכל או מבקר מסעדות כפניה של העיתונות שבתוכה הוא פועל כיסו ריק, ידיו פשוטות, נאחז בעקביהם של יחצנים וצופה בייאוש בקולגות האנונימיים מהאינטרנט. גורמי יח"צ שעוסקים בענף המסעדות והאוכל מודים כי לעיתונאים היום יש מקום נכבד בסיקור הענף והם בעלי המון השפעה. למרבה האירוניה הרכב קהל העיתונאים, נראית גדולה בהרבה מכמות מדורי האוכל בעיתונים. המקטרגים טוענים בצדק כי לא חסרים עיתונאים אך כל רצונם הוא ארוחות חינם ואין זה חדש במקומותינו זה היה נחלת העבר גם במסעדת טוטו "המבין יבין" (השנוררים) חיו מזה נגע זה לא פסח על מסעדת טוטו. בתקופתו הקצרה של מושיק תופעה זו נעלמה לחלוטין. זה מצביע על יושרו וכנו למקצוע. אין קונים סועדים וכתבים בארוחות חינם. פה ושם מספרים לנו במדורי האוכל על תפריט מרנין אך זה כרוך בתשלום מצד בעלי המסעדות והכוונה היא לארוחות חינם. הם יודעים שההמלצות נובעות ברובן מארוחות חינם. ממידע אישי וניסיוני ומשיחות עם מבקרי מסעדות בעבר ובהווה ועם אנשי יחסי-ציבור הפועלים בתחום ביקורת המסעדות מצטיירת תמונה עגומה מאד. ביקורות אמיתית, שבהן המבקר הוא מי שמגיע לאכול במסעדה כאלמוני ועל חשבון העיתון, כדי לכתוב אחר-כך את דעתו המקצועית ללא כחל ושרק, הן נחלת העבר .אלה העוסקים בתחום הביקורת והאוכל לא אוטוריטה לתת ציונים. הם למרבה הצער אינם מחויבים לכללים מקצועיים או אתיים. אין היום עיתונים שיכולים להקצות תקציב ולמנות אדם שזו תהיה משרתו, לכן לוקחים כתב אחד ואומרים לו, תעשה את זה וכך נראית הכתבה. באינטרנט כל אחד הוא מבקר והמבקר הוא כל אחד. הכוח כאן עובר לדילים שנסגרים עם מסעדות. צריך לציין שההתנהלות הזו אינה סוד-ניתן למצוא הצהרות כגון אלה באינטרנט ברורות בזו הלשון: תוכן האתר ניתן ללא אחריות, והוא אינו מהווה עצה ו/או עצת מומחה ו/או חוות דעת

מה זה חשוב מי הטבח במסעדה? העיקר שהאוכל יהיה טוב ולא יקר כמובן.