זהירות! סכנת נזילות

בימים אלה נערכים הבנקים בישראל ליישום כללי הנזילות של באזל 3. מטרה מרכזית ומוצהרת של כללים אלה הינה ליצור מסגרת גלובלית אחידה לחיזוק המערכת הבנקאית העולמית בפני משבר נזילות.  

כללי הרגולציה מבוססים ברובם על ליקויים בניהול סיכון נזילות שהתגלו בבנקים הגדולים בארה"ב ואירופה, ואינם מתאימים בהכרח לאופי סיכוני הנזילות במדינות קטנות יותר, כמו ישראל.

בנק יכול לפעול לאורך זמן רב עם מחסור בהון, אך ללא נזילות יקרוס באופן מיידי. הרצון ליצור רגולציה גלובלית נועד למנוע ריכוז סיכונים במדינות עם רגולציה מקלה, שנהנות בתקופת פריחה מרווחים ומקומות תעסוקה הממומנים על ידי בנקים זרים, אך בעת משבר מגישות את חשבון החילוץ או הקריסה של הבנקים למדינות המקור שלהם.

דוגמא לכך קריסת בנק ההשקעות האמריקאי Bear Stearns בשנת 2008, בין היתר בשל קרנות גידור שלו שפעלו באיי קיימן ללא פיקוח וצברו הפסדים גדולים, ש"יובאו" לארה"ב עם קריסתן. דוגמא נוספת הינה קריסת חברת הביטוח AIG, שחולצה בארה"ב בעקבות פעילות מסיבית בנגזרי אשראי של חברות בנות שלה באירופה, ללא פיקוח אמריקאי.

צילום: שאטרסטוק

הדרישות החדשות

החל מ-2015, הבנקים בישראל נדרשים למדוד את יחס כיסוי הנזילות (LCR), שנועד להבטיח שבנקים יחזיקו מלאי הולם של נכסים נזילים באיכות גבוהה שניתן יהיה להמירם למזומן בשוק ההון בקלות, על מנת להתמודד עם משבר נזילות שנמשך 30 יום לפחות.

בעוד רוב הבנקים הגדולים בארה"ב ואירופה מתקשים לעמוד בדרישות יחס ה-LCR ואינם מסוגלים להגיע ליחס LCR הקרוב ל-100% ללא התאמות משמעותיות שיימשכו שנים, ההערכה היא שהבנקים הישראלים יציגו יחסי נזילות שקליים העולים בהרבה על 100%. המשמעות היא שיחס ה-LCR אינו מאתגר את סיכון הנזילות של הבנקים בישראל ואינו יוצר מגבלה אפקטיבית.

תוצאה זו אינה מפתיעה, לאור השונות המשמעותית במבנה המאזן ובניהול הנזילות בין הבנקים בישראלים לאותם בנקים זרים, ולאור המטרות שביקשה וועדת באזל להשיג בעיצוב יחס ה-LCR, שבחלקן פשוט אינן רלוונטיות לבנקים בישראל.

הגורמים המרכזיים אשר הביאו למצוקות נזילות בבנקים בארה"ב באירופה, נבעו בעיקר מאי קיום יסודות בסיסיים של ניהול סיכון נזילות, אשר אף אחד מהם אינו מתקיים בבנקים בישראל: 

• שיעור גבוה של נכסים פיננסיים לא נזילים במאזן. מאידך, בבנקים בישראל היקף הנכסים הפיננסיים הלא נזילים במאזן הינו נמוך מאוד. 
• שימוש במימון שוטף קריטי לטווח קצר בשוק הבין בנקאי ובשוקי ההון, אשר התייבשו לגמרי עם פרוץ המשבר. סוג כזה של מימון אינו קיים בבנקים בישראל, אשר מסתמכים בעיקר על מימון קמעונאי.
• העמדת קווי נזילות רבים למימון פעילויות כגון איגוח הלוואות, משכנתאות ושאר נכסים, שנדרשו בדיוק ב"יום הסגריר" בו הבנק עצמו היה צריך נזילות והגדילו את לחצי הנזילות שלו. פעילויות כאלה אינן קיימות בבנקים בישראל ובהתאם אין צורך בקווי נזילות עבורן.
• פעילות נגזרים גדולה, בחלקה במכשירים אקזוטיים. לשם השוואה, פעילות הנגזרים של בנק גדול בארה"ב לפני המשבר יכלה להגיע לפי 30 מהיקף המאזן שלו, בעוד בישראל פעילות הנגזרים לא עולה על היקף המאזן. בנוסף, נגזרים אקזוטיים ומורכבים כמעט ולא קיימים בישראל.
  

דוגמא קלאסית לאי התאמת באזל 3 למציאות בישראל הינה התייחסותה לאג"ח מדינת ישראל הנקוב במט"ח, הנחשבת לנכס נזיל באיכות גבוהה. בתרחיש ביטחוני חמור, משקיעים זרים עלולים למשוך מט"ח באופן מסיבי בישראל, בין היתר בדרך של מכירת החזקות באג"ח של ממשלת ישראל הנקובה במט"ח, בעוד הבנקים הישראלים צפויים לנסות למכור את אותה אג"ח כדי להשיג נזילות במט"ח. כתוצאה מכך, אג"ח מדינת ישראל במט"ח עלולה לאבד אחוזים ניכרים משוויה ונזילותה בשוק עלולה להיפגע עקב ריבוי המוכרים.

מאחר שבנק ישראל מחויב לאמץ את כללי באזל 3 ושיקול הדעת שהוקנה לו מוועדת באזל ביישום ההוראה מוגבל, ראוי לחשוב כיצד ניתן להוסיף קווי הגנה נוספים המותאמים לסיכוני הנזילות בישראל. מענה אפשרי לתרחיש הינו העמדת קו דולרים לבנקים על ידי בנק ישראל, בהסתמך על כ-90 מיליארד הדולרים שברשותו. אולם, בנק ישראל אינו צפוי להתחייב להעמיד קו חירום לבנקים, מתוך מטרה שסיכון הנזילות ינוהל ללא הסתמכות על "המלווה של המוצא האחרון".

פיתרון נוסף הינו דרישה מהבנקים לקיים במקביל לכללי באזל 3, תהליכי הערכת סיכון נזילות פנימיים, בדומה לתהליכי הערכת ההון הפנימיים (ICAAP), וכן מבחני קיצון מחמירים, בהם יבחנו סיכוני נזילות שאינם מקבלים מענה בכללי באזל. תהליך כזה נדרש כבר על ידי רגולטורים מובילים בעולם, לדוגמא בבנקים באנגליה, ועשוי לסייע לבנקים להיערך טוב יותר לאירוע קיצון ייחודי לישראל, שאינו מכוסה בכללים הגלובאליים.

מעבר לכל פיתרון נקודתי, ראוי לבחון התאמות ותוספות לכללי רגולציה גלובליים המיובאים לבנקים או לשוק ההון בישראל. משברים מתחילים בדרך כלל מסיכונים שעוברים מתחת לרדאר ומפרצות שלא כוסו. כמדינה קטנה אמנם אין ביכולתנו להשפיע על המסגרת הגלובאלית, אך עלינו לוודא כי סיכונים ייחודיים לנו מזוהים ומנוהלים במגרש המשחקים הקטן שלנו.