תוכנית ההבראה של בית החולים הדסה קורסת

משרד האוצר מעכב העברה של 167 מיליון שקל לבית החולים הדסה, כך נודע ל"כלכליסט". במדינה מאשימים את הנהלת הדסה בהסתרת מידע מהחשב המלווה מטעם המדינה, שמונה לבית החולים כחלק מתוכנית ההבראה ומבקש גישה ישירה לספרי החשבונות של הדסה.

בינתיים ועדי הרופאים יתכנסו הבוקר לישיבת חירום בנוגע למה שהם רואים כניסיון חד־צדדי של ההנהלה לפטר רופאים נוספים מעבר לנדרש בתוכנית ההבראה, ומאיימים בהשבתת בית החולים. משרד הבריאות הוסיף כאב ראש להנהלת הדסה כשהודיע במוצאי שבת על עצירת השתלות חדשות בבית החולים למשך חודש, לאחר שמאבקים בין הרופאים לבין ההנהלה מנעו ביצוע השתלה. מחלקת ההשתלות מכניסה כ־25 מיליון שקל בשנה, ללא שר"פ, כך שהוראת משרד הבריאות פוגעת בהכנסות הדסה.

מעגל של עיכוב תשלומים

מאז שהחל לעבוד לפני כארבעה חודשים לא מצליח החשב המלווה של הדסה, רו"ח רז זונטג ממשרד ארנסט אנד יאנג, לקבל גישה ישירה לספרי החשבונות של בית החולים, ובכמה מקרים הוא אף לא מקבל את הנתונים שאותם הוא מבקש. גורם בכיר בבית החולים טוען כי מי שמנצח על הסתרת האינפורמציה מהחשב הוא דוד ספקטור, המשמש כנציג ארגון נשות הדסה. גורם אחר בבית החולים טוען מנגד כי משרד האוצר מנסה בכל דרך להרחיב את תפקידו של החשב המלווה מעבר למה שכתוב בתוכנית ההבראה.

לפי טענה זו, מכיוון שבתוכנית לא כתוב במפורש כי לחשב צריכה להיות גישה ישירה לספרי החשבונות, ההנהלה לא מחויבת לספק גישה כזו. על פי הנספח לתוכנית ההבראה, החשב אמור לקבל כל נתון "הנדרש לו לפי דעתו לצורך מילוי תפקידו" לפיקוח על יישום תוכנית ההבראה, אלא ששני הצדדים לא מצליחים אפילו להגיע להסכמה בשאלה מהם בדיוק אותם נתונים.

החשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו. אין הסכמה לגבי הנתונים שדרושים לחשב המלווה | צילום: אוראל כהן

החשב המלווה, שמדווח לאגף החשבת הכללית באוצר, היה רעיון שלהנהלת הדסה היה קשה לבלוע כבר מתחילת הדרך, ולפחות באופן רשמי זו גם היתה הסיבה להתפטרותו של המנכ"ל הקודם, אביגדור קפלן, ימים ספורים לאחר כניסתה לתוקף של תוכנית ההבראה במאי האחרון. במדינה התעקשו על מינוי חשב, שכן על פי תוכנית ההבראה שנחתמה במאי אמורה הקופה הציבורית להשקיע בשבע השנים הקרובות כמיליארד שקל בבית החולים כדי להצילו מקריסה.

אחת מאבני הדרך החשובות מבחינת המדינה בשיקום הדסה היא שיפור המערך הפיננסי־חשבונאי של בית החולים, שזכה לביקורת קשה בדו"ח שהכין צוות מיוחד של משרד הבריאות. רק לפני כשבועיים הגיש בית החולים לאוצר את תוכניתו לשיפור מערך הכספים. על פי תוכנית ההבראה, ההנהלה צריכה להציג תוכנית שתכלול פיקוח חשבונאי הדוק יותר על ההכנסות וההוצאות של בית החולים.

כל התסבוכת הזו גרמה לאוצר לעכב העברה של 27.5 מיליון שקל, שנועדו להדסה כחלק מתוכנית ההבראה והיו אמורים להיות בקופת בית החולים עוד בספטמבר. העיכוב בהעברת הכספים הללו גרם לנשות הדסה, שבית החולים בבעלותן, לא להעביר חלק מהכספים שהן אמורות להשקיע בבית החולים לפי התוכנית, שכרגע עומדים על 12.5 מיליון דולר. האוצר מעכב גם העברה של 140 מיליון שקל, שהיו אמורים להכפיל את הכסף לרמה הנדרשת בקרן הרשלנות הרפואית של בית החולים, אשר נועדה לכסות תביעות למקרה שבית החולים יתמוטט פיננסית ולא יוכל לעמוד בתשלום.

אחת הסיבות לכך שהמדינה לא מעבירה את הכסף לקרן הרשלנות הרפואית היא שעדיין לא התקבל אישור ממשרדי האוצר והבריאות להשתמש במשרד רו"ח זיו האפט כנאמן של הקרן, כפי שרוצה הנהלת הדסה. גורם במדינה הבהיר אתמול ל"כלכליסט" כי גם אם אישור כזה יתקבל, הכספים לא יועברו להנהלת הדסה עד שלא תוסדר המחלוקת בשאלת סמכויות החשב המלווה.

כל הכספים שהמדינה כבר העבירה הם רק אלו שלא מוגדרים כמענקים כחלק מתוכנית ההבראה. כך לדוגמה הועברו 150 מיליון שקל תמורת נדל"ן של נשות הדסה שעבר או מועבר בימים אלו לבעלות המדינה ו־78 מיליון שקל כהלוואה, נוסף ל־22 מיליון שקל שהועברו לפני כמה חודשים. גם החלק השני של ההלוואה עוכב יותר מחודשיים והועבר רק לפני סוכות, ורק לאחר מכן ניאותה הנהלת הדסה להעביר לעיון האוצר והבריאות את התוכנית שלה לחיזוק המערך הפיננסי. מעגל העיכובים הזה בוודאי לא הוסיף בריאות לבית החולים.

אין יחסי אמון בין הצדדים

אי־העמידה באבני הדרך של תוכנית ההבראה היא בסופו של דבר רק תירוץ משפטי. כשמתקיימים יחסי אמון בין האוצר לגוף כלשהו, אזי שני הצדדים נוטים יותר להסתכל בסלחנות על עיכובים, שינויים ואפילו מחלוקות. אלא שזה לא המצב בין משרדי האוצר והבריאות לבין הנהלת הדסה.

כך לדוגמה, במדינה היו רוצים לראות בראש הפירמידה של הנהלת הדסה מינוי קבוע של יו"ר ומנכ"ל במקום ממלאי המקום שמכהנים כיום - אבי בלשניקוב ופרופ' תמר פרץ, בהתאמה. גורמים במדינה רואים את ראשית הבעיות בין הצדדים בדיוק בנקודה הזו, מהטעם שמנהל בכיר שאינו קבוע קודם כל עסוק וטרוד בהבטחת קביעותו ולא בהכרח בשיקום בית החולים.

ממלאת מקום מנכ"ל הדסה תמר פרץ. במדינה רוצים לראות מינוי קבוע | צילום: עטא עוויסאת

כדי שזה יקרה, צריכות נשות הדסה להציג למדינה שלושה שמות של מועמדים לתפקיד יו"ר הדירקטוריון. אחרי שאחד מהם ייבחר וייכנס לתפקיד, הוא ימנה ועדת איתור לבחירת מנכ"ל, גם כן תוך שיתוף המדינה. כל התהליך הזה צריך היה כבר להסתיים או להיות לקראת סופו, שכן מבנה הדירקטוריון החדש בהדסה אמור להיכנס לתוקף ב־1 בינואר.

לדברי גורם בבית החולים, שמות שלושת המועמדים לתפקיד היו"ר יימסרו למשרדי האוצר והבריאות רק לאחר שהמדינה תעביר את 27.5 מיליון השקלים שהיא אמורה לשלם, שכאמור מתעכבים בין השאר כי הנהלת הדסה לא משתפת פעולה עם החשב המלווה. במילים פשוטות - פלונטר. בינתיים, אפילו פעולה פשוטה כמו קביעת שמות ארבעת נציגי הציבור בדירקטוריון החדש לא יצאה לפועל.

לניהול מצטרף קושי בדמות פרישת שורת מנהלים בכירים בחודשים האחרונים, שלא מאפשרת רצף ניהולי בזמן תוכנית הבראה קשה. ד"ר יובל וייס, המשנה הרפואי למנכ"ל בית החולים, ורפי לנקרי, סמנכ"ל משאבי האנוש עזבו מעט אחרי התפטרות המנכ"ל קפלן ביוני. במקביל מונתה דוברת בית החולים, רחלי גולדבלט, לעמוד בראש מערך התיירות הרפואית של הדסה, לדברי הנהלת בית החולים לצורך חיסכון בהוצאות שכר.

הרופאים מאיימים בעיצומים

היחסים המתוחים בין הנהלת הדסה למדינה הם כאין וכאפס לעומת היחסים הרעועים שלה עם ועדי העובדים בבית החולים. ועדי הרופאים הכריזו על סכסוך עבודה עקב כוונת ההנהלה לפטר רופאים נוספים ללא התייעצות קודמת עם הוועד, ואי־קבלת תשלומים שהרופאים העבירו בזמנו לקרנות השתלמות ומחקר. פרופ' דרור מבורך, יו"ר ועד מנהלי המחלקות בהדסה, אמר ל"כלכליסט" כי "ללא פתרון למשבר יחסי האמון בינינו לבין ההנהלה, נפעיל את סכסוך העבודה שהכרזנו עליו ונתחיל בעיצומים בבית החולים".

בית חולים הדסה (ארכיון) | צילום: אוהד צויגנברג

במקביל, גם יו"ר ועד עובדי המינהל והמשק בבית החולים, אמנון ברוכיאן, הוציא בשבוע שעבר מכתב שלפיו הוא לא יסכים לפיטורים נוספים, ומבחינתו תוכנית ההבראה נגמרה. במקרה של עובדי המינהל והמשק, אכן רובם המוחלט של הפיטורים והצמצומים כבר נערכו.

75 רופאים עזבו את הדסה מינואר, בין שמרצון ובין שלא מרצון כחלק מתוכנית ההבראה, ובמקומם הביאה ההנהלה 65 רופאים צעירים ומתמחים שזולים יותר, וכך חוסך בית החולים כ־17 מיליון שקל בשנה בהוצאות שכר על רופאים. הצעדים החריפים הללו הם אמנם חלק מתוכנית ההבראה, רק שבדרך הצליחה ההנהלה להסתכסך עם שורה של רופאים בכירים.

גם אם השאלה מי אשם בסכסוך נותרת פתוחה, היא בוודאי לא עשתה פרסום חיובי לבית החולים הירושלמי. שתי השתלות שנדחו בחודש האחרון עקב מריבה בין הרופאים להנהלה על פיטוריו של מנהל יחידת ההשתלות, פרופ' הדר מרחב, הן רק חלק מהבלגן. שלושה רופאים בכירים התפטרו מבית החולים בשבוע האחרון בשל סכסוך עם ההנהלה. מדובר בפרופ' אבי ניסן, מנהל הכירורגיה; ד"ר עבד אל־עזיז דראושה, מנהל המיון בהדסה עין כרם; וד"ר מנדי בין חיים, מנתח ביחידת ההשתלות בעין כרם.

במשרד האוצר בחרו שלא להגיב לדברים. הנהלת בית החולים מסרה כי היא עושה "לילות כימים ליישום תוכנית ההבראה באופן מלא ומדויק. שדרת הניהול החדשה הביאה את בית החולים למצבו הטוב ביותר בשנים האחרונות ולעמידה בכל יעדי תוכנית ההבראה. יישום התוכנית כולל גם את מערכת היחסים עם אנשי החשב המלווה, שסמכויותיו מוגבלות ועליו לעמוד בהוראות הסכם ההבראה. למדינה והחשב המלווה הוצג באופן מלא ופרטני כל המידע המתחייב על פי הסכם ההבראה והרבה מעבר לכך, וקיבל את אישורו וכן את אישור משרד האוצר, ולראיה להדסה הועברו יותר מ־300 מיליון שקל. המשך ההתקדמות באבני הדרך של תוכנית ההבראה אמור להתנהל כסדרו מתוך תקווה שהמדינה תעמוד בכל המתחייב ממנה".

חילוקי דעות גם על היקף הפעילות בהדסה

בית החולים משדר אופטימיות, העובדים מדווחים על ירידה בהיקף העבודה

אחת השאלות המעניינות בנוגע לבית החולים הדסה היא אם החולים בבירה ממשיכים להגיע אליו או שהם מעדיפים את בית החולים שערי צדק. התשובה לכך לא ממש ברורה.

בבית החולים מצטטים נתונים שמעידים על עלייה ניכרת של 10%–15% בפעילות האשפוז בחלק מהמחלקות. גם בניתוחים נרשמה עלייה, לפי בית החולים; פעילות זו ספגה מכה קשה בתחילת השנה משום ש־22 אחיות עזבו ושליש מחדרי הניתוח לא תפקדו. בהדסה מדווחים על עלייה גם בפעילות האמבולטורית (אשפוז יום), במיוחד במרפאות הנוירולוגיות והאונקולוגיות.

מנגד, העובדים מדווחים על ירידה ניכרת בפעילות, במיוחד במחלקות מכניסות כמו השתלות ולידה. ההשתלות לבדן מכניסות לבית החולים כ־25 מיליון שקל בשנה, ללא שר"פ, והוויכוחים האחרונים בין ההנהלה לוועדי הרופאים, לאחר שגרמו לביטול שתי השתלות ואף לביטול פעילות למשך חודש, עלולים לפגוע בביקוש להשתלות בהדסה בטווח הארוך.

במחלקות היולדות, מספרים העובדים, כבר מדובר בירידה של יותר מ־10% בלידות. מכיוון שביטוח לאומי מעביר לביה"ח 11 אלף שקל עבור לידה רגילה וכ־180 אלף שקל עבור לידת פג, מדובר בגריעת הכנסות של יותר מ־11 מיליון שקל בשנה, לפי כ־10,000 לידות שנערכות בהדסה בכל שנה.

מהדסה נמסר כי "נתוני האשפוז בשני הקמפוסים הם בעלייה בשבועות האחרונים ואף הגיעו למצבם של הימים שלפני המשבר. יישום תוכנית ההבראה השפיע לטובה על אמון הציבור וגרמה לו לחזור ולקבל טיפול בהדסה".