הוועדה המחוזית בת"א מינתה חוקר לבחינת מאות ההתנגדויות לתכנית המתאר של העיר

הוועדה המחוזית בתל אביב מינתה חוקר לבחינת ההתנגדויות שהוגשו לתוכנית המתאר של העיר (תא/5000). החוקר, עו"ד זאב עמית, יבדוק את 300 ההתנגדויות שהגישו תושבים, ארגוני סביבה, בעלי קרקעות, עיריית בת ים וגם מהנדס עיריית תל אביב, המבקשות לשנות את התוכנית המרכזית שאמורה לקבוע את יעדי האוכלוסייה, המגורים והתעסוקה לעיר עד שנת 2025.

התוכנית, שהופקדה להתנגדויות בנובמבר 2013, צפויה להוסיף לעיר 35 אלף יחידות דיור וכ־5 מיליון מ"ר של משרדים, מסחר ותעסוקה. שטחים אלו צפויים להתווסף בעיקר לאורך צירי המסגר, איילון, שדרות רוטשילד ורחוב אילת. התוכנית צפויה גם להגדיר מוקדים מסחריים חדשים (בהם רחוב לה גווארדיה בדרום העיר ורחוב איינשטיין בצפונה), להעתיק את התחנה המרכזית ולחבר את שדרות רוטשילד לים באמצעות שדרה חדשה.

תל אביב | צילום: גלעד קוולרציק

התנגדויות רבות הוגשו בטענה שקיים חוסר פרופורציה בין התוספת לשימושי המסחר והתעסוקה והתוספת בתחום הבנייה למגורים - חוסר פרופורציה שמונע לטענת המתנגדים מטעמים כלכליים, בשל הארנונה שתגרוף קופת העירייה משטחי התעסוקה והמסחר, הגבוהה בהרבה מארנונת המגורים. עיריית בת ים שהגישה התנגדות טוענת כי באמצעות מנגנון הוספת שטחי התעסוקה והמסחר לתל אביב, יגדל עוד יותר אי־השוויון בין שתי הערים.

אחד המתנגדים לסעיף זה הינו עו"ד עפר טויסטר, שהגיש התנגדות אישית לתוכנית, אך מייצג גם כ-15 מתושבי העיר שהגישו באמצעותו התנגדויות, הטוען כי המטלות שנדרשות מיזמים בסעיפים אלו נועדו רק להעשיר את קופת העירייה אך בדרך גורמות נזקים. כך למשל, נטען בהתנגדות, המטלות צפויות להרתיע יזמים מלממש את מלוא הפוטנציאל שיש בקרקע, וכי אם בעקבות דרישות אלו לא ייבנו שטחי תעסוקה בעיר – עלול הדבר לפגוע בקופה הציבורית. מי שעוד התנגדה לסעיפים אלו היא עיריית בת ים, שטענה כי באמצעות מנגנון הוספת שטחי התעסוקה והמסחר לעיר, יפגע עוד יותר אי השוויון בין שתי הערים, שכן הכנסות העירייה, הגבוהות ממילא, יגדלו משמעותית בהשוואה לשכנותיה.