אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

ועידת שוק ההון

מנכ"ל בריינסויי: "נרחיב את השימוש בקסדה נגד דיכאון להפרעות נוספות"

לדברי עוזי סופר, הקסדה האלקטרומגנטית שפיתחה החברה תטפל גם בהפרעה דו-קוטבית, בהתמכרויות ובהפרעה פוסט-טראומטית. החברה תתרחב השנה גם גם לשווקים כמו ברזיל, יפן ואוסטרליה

05.11.2014, 16:20 | אסף גלעד וגיל קליאן

בריינסויי, שנסחרת כיום לפי שווי שוק של 475 מיליון שקל בבורסה בתל אביב, נמצאת לדברי המנכ"ל עוזי סופר "במומנטום חיובי של פריסת מערכות ודפוסי שימוש גבוהים מצד המרכזים הרפואיים".  

קראו עוד בכלכליסט

סופר אמר במסגרת פאנל ביומד וביוטק בוועידת שוק ההון של "כלכליסט" כי רק חברת נירונוטיקס מהווה כיום מתחרה לבריינסווי, ואולם בריינסווי מצויה לדבריו בשלב מתקדם ממנה - היא החברה היחידה שנמצאת בארבע רשתות של מרכזים רפואיים.

 כמו כן, היא מתכוונת להשתמש בקסדה האלקטרומגנטית בשווקים נוספים מעבר לתחום הדיכאון הקליני - בו היא כיום מטפלת בארה"ב - והיא תשמש לבעיות כגון הפרעה דו קוטבית, התמכרויות והפרעה פוסט טראומטית.

עוזי סופר מנכ"ל בריינסווי, צילום: עמית שעל עוזי סופר מנכ"ל בריינסווי | צילום: עמית שעל עוזי סופר מנכ"ל בריינסווי, צילום: עמית שעל

בריינסויי, בבעלות מכון ויצמן והמכון הרפואי האמריקאי NIH, משווקת קסדה אלקטרומגנטית המייצרת גרייה באזורים עמוקים במח ומסוגלת לטפל בהפרעות עצביות ופסיכיאטריות. היא מחזיקה באישור ה-FDA לטיפול בדיכאון, למרות שבישראל היא כבר מבצעת ניסויים מוצלחים לטענתה בטיפול בהפרעה דו-קוטבית.

על פי סופר, החברה ייצרה עד היום 137 מערכות, כאשר בחודש שעבר היה מספר ההתקנות הגבוה ביותר עד כה - 13. החברה פונה בעיקר לשוק המבוטחים הרפואיים בארה"ב לטיפולים נגד דיכאון, ביטוח המקיף 190 מיליון אמריקאים, אך במקביל מתרחבת השנה גם לשווקים כמו ברזיל, יפן ואוסטרליה. החברה כבר פעילה בצ'ילה, מדינות מערב אירופה, דרום אפריקה והפיליפינים.

המודל העסקי של החברה הוא ייחודי: היא אינה מוכרת את מכשירי האבחון שלה, אלא משכירה אותם והגבייה נעשית לפי שימוש, תוך התחייבות למינימום שימוש. ועם זאת, דפוסי השימוש של הקסדה עד כה, כפי שהיא מדווחת הוא גבוה ביותר עם 6 מטופלים מדי יום. לפי סופר, ההתרחבות הגלובלית וכן ההתרחבות לטיפול בהפרעות שונות, תביא את החברה לייצר הכנסות ב-2016 בהיקף גבוה פי 4 מההכנסות כיום.

המוח של מזור: רובוטים מנתחים ילדים

אורי הדומי, מנכ"ל מזור, הציג את החברה שלו במסגרת הפאנל. "מזור פועלת ב-17 מדינות, אנחנו פעילים בארה"ב, אירופה, אסיה. פיתחנו רובוט שהתכלית שלו למקם בצורה מדויקת שתלים וכלים כירורגיים כמו GPS שמנחה אותנו למטרה אליה אנחנו רוצים להגיע. החברה מוכרת את הרובוט, שעולה בערך מיליון דולר, וציוד מתכלה שעולה כ-1,500 דולר לניתוח".

"אנחנו מטפלים בכל מיני בעיות. ניתחנו אנשים מגיל 2.5 עד גיל 88. מעל 60 אלף שתלים הושתלו באמצעות המערכות שלנו". הדומי בחר לספר על סיפורים אישיים של מטופלים שנותחו באמצעות המערכות של מזור. כך למשל אמר הדומי כי ילדה בסרי לנקה הלכה לראשונה מאז גיל 2 אחרי ניתוח באמצעות המערכת של מזור, וסיפר גם כי החברה המשיכה לספק מוצרים להדסה למרות חוסר ודאות לגבי התשלום.

הדומי סיפר על שימושים חדשים למערכת בניתוחי מוח: "אנחנו ממקמים שתל באמצע המוח ששולט על הרעד הלא רצוני ממחלת הפרקינסון והתחלנו לעסוק גם בביופסיות לגידולים קטנים מאוד. הודענו שסיימנו כבר 100 פרוצדורות כאלה עם תוצאות מאוד טובות. הדיוק הוא דיוק מילמטרי, אם פיספסת ב-3 מ"מ תוכל לקבל שיתוק במקום אחר בגוף".

אורי הדומי מנכ"ל מזור, צילום: עמית שעל אורי הדומי מנכ"ל מזור | צילום: עמית שעל אורי הדומי מנכ"ל מזור, צילום: עמית שעל

 

הצצה לגוף האדם דרך האצבעות

גלעד גליק, מנכ"ל איתמר מדיקל, חברת הציוד הרפואי הישראלי שכבר שווה 313 מיליון שקל במסחר בבורסה בתל אביב, סיפר בפאנל על התחום הרפואי שהמציאו פרופ' פרץ לביא, כיום נשיא הטכניון, והיזם גיורא ירון, לשעבר יו"ר מרקורי.

לביא וירון המציאו את סיגנל ה-PAT, המגלה בבדיקת נפח הדם בקצה האצבע הן את התנהגות המערכות הקרדיו-ווסקולרית והן את המערכת העצבית, שתי מערכות שדורשות כל אחת בדיקה נפרדת באמצעים הקיימים. א.ק.ג, למשל, היא טכנולוגיה למדידת הסיגנלים של המערכת הקרדיו ווסולרית, וביכולתה לספר על קצב הלב, הפרעות בקצב הלב, הפרעות בהולכה החשמלית שלו, בעיות מטאבוליות וכן עדות להתקפי לב מתמשכים. את הא.ק.ג, אומר גליק, לקח 80 שנה מהרגע שהומצא ועד שהפך למוצר מסחרי. ללביא ולירון זה לקח קצת פחות.

לדברי גליק, איתמר מדיקל מוכרת כבר כיום לחברות ציוד דיאגנוסטיקה, כמו פיליפיס וחברות ביטוח כמו קייזר מערכות אבחון המבוססות על PAT, המודדות את נפח הדם באצבע ומיועדות לאבחון הפרעות נשימה בזמן בשינה. כיום, כרבע מהאוכלוסיה הבוגרת סובלת מהפסקות נשימה באמצע הלילה, אך רק 8% מהם מאוחבנים כך.

הדרך לאבחון ההפרעה כוללת אמצעים מסובכים כמו מעבדות שינה ומדידת פעילות הנוזלים באף, בדיקות שאינן מהימנות שכושלות בכ-20% מהמקרים. לפי גליק, המערכת של איתמר מדיקל מסוגלות לאבחן את ההפרעה בצורה הטובה ביותר בשוק כיום, וכעת היא מפתחת גם מערכות אבחון הפרעות נשימה בשינה גם לילדים בגילאים שנה עד עשר, שהטיפול בהם מתמצה בדרך כלל בריטלין, מה שמוביל לדום נשימה בשינה.

גלעד גליק מנכ"ל איתמר מדיקל, צילום: עמית שעל גלעד גליק מנכ"ל איתמר מדיקל | צילום: עמית שעל גלעד גליק מנכ"ל איתמר מדיקל, צילום: עמית שעל

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות