אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הפסקת ייצור גז לתרסיסים מאיימת להעלות את מחיר המוצרים

בלעדי לכלכליסט

הפסקת ייצור גז לתרסיסים מאיימת להעלות את מחיר המוצרים

פז הודיעה כי בינואר תפסיק לייצר גז החיוני לתעשיית התרסיסים בישראל משיקולים כלכליים. היות שהיא היצרנית היחידה של הגז בארץ, עשרות מפעלים יצטרכו לייבא אותו, מה שלטענתם עלול לייקר ב־30% מוצרים שהגז משמש לייצורם

06.11.2014, 07:37 | דוד רפאלי

חברת בית זיקוק אשדוד, שבבעלות פז של צדיק בינו, מסרה לאחרונה ללקוחותיה בהודעה לקונית כי ב־2015 תפסיק לייצר גפ"מ (גז פחמימני מעובה) חסר ריח, המשמש בעיקר את תעשיית האירוסולים (המשווקים כתרסיס). המשמעות של צעד זה היא פגיעה בעשרות מפעלים שצורכים את הגז ומשתמשים בו בתהליכי הייצור שלהם.

פז היא היצרן היחיד של סוג הגז הזה בארץ, כך שללקוחותיה אין הרבה אלטרנטיבות. המפעלים הגדולים יוכלו לעבור ליבוא הגז, אולם בעלות שלטענתם גבוהה במאות אחוזים ותוביל לייקור דיאודורנטים, חומרי ניקוי ומוצרים נוספים ב־15%–30% עבור הצרכן. פעילות היצוא של חלק מהמפעלים תופסק מחוסר כדאיות, ומפעלים קטנים שלא משתלם להם לייבא ייאלצו להיסגר.

"עובדים רבים יפוטרו"

פז מייצרת את הגז בבית הזיקוק באשדוד ומזקקת אותו במתקן בבאר שבע. היקף הפעילות קטן יחסית ומסתכם בכ־1,500 טונות בשנה בלבד. מחיר הגז חסר הריח מצוי בפיקוח, מה שלא מאפשר לפז גמישות בקביעתו.

לפני חודש הודיעה פז לחברות השיווק שהיא עובדת עמן - אמישראגז ופזגז (פז לא עובדת ישירות מול המפעלים) - על הפסקת הפעילות בינואר. החברה לא פירטה את הסיבות למהלך, וכאשר פנו אליה יצרני התרסיסים בניסיון לבטל את הגזירה דחתה אותם פז בטענה שאינם נמנים עם לקוחותיה. מדובר בפעם השנייה שבה פז מנסה להפסיק את הייצור. גם באפריל בשנה שעברה הודיעה החברה על הפסקת הייצור, אולם בעקבות לחץ של התעשיינים היא חזרה בה מההחלטה.

בשוק הישראלי יש שני צרכנים גדולים של הגז - חברת סנו ויצרנית מוצרי הצריכה לניקוי וטיפוח סאסאטק, שבבעלות קיבוץ סאסא. כל אחת מהחברות צורכת 600 טונות גז בשנה. בנוסף, כ־30 מפעלים קטנים ובינוניים צורכים את הגז.

בעקבות הודעת פז פנתה סאסאטק למשרד התשתיות וביקשה שיתערב בנושא. "עד היום טרם קיבלנו מפז הסבר לסיבת ההפסקה של אספקת הגז", כתב מנכ"ל סאסאטק גיל קישיניובסקי לשר סילבן שלום. "הפסקת אספקת הגז תפגע במפעל אנושות, ומשמעותה היא עצירה מוחלטת של פעילות היצוא. סגירת קווי ייצור תגרום באופן מיידי לפיטורי עשרות עובדים באזור שהוא מוכה אבטלה".

גיל קישיניובסקי, סאסאטק: אין עוד ספקים של הגז הזה בארץ. אם נצטרך לייבא אותו, זו תהיה מכה אנושה עבורנו" גיל קישיניובסקי, סאסאטק: אין עוד ספקים של הגז הזה בארץ. אם נצטרך לייבא אותו, זו תהיה מכה אנושה עבורנו" גיל קישיניובסקי, סאסאטק: אין עוד ספקים של הגז הזה בארץ. אם נצטרך לייבא אותו, זו תהיה מכה אנושה עבורנו"

"אין שום הסבר הגיוני להחלטת פז", אמר קישיניובסקי ל"כלכליסט". "אין עוד ספקים של הגז הזה בארץ, ואפשר רק לייבא אותו. אם המחיר שלו היום הוא 4–5 שקלים לקילוגרם, המחיר ליבוא ינוע בין 8 ל־9 שקלים".

לסאסאטק, שפועלת מאזור התעשייה דלתון, יש 140 עובדים. יותר מ־15% מפעילות החברה נסמכת על יצוא לאירופה. החברה מזהירה כי תיאלץ לסגור את הפעילות אם פז תפסיק למכור את הגז. "גם ככה אין לנו כמעט שום יתרון יחסי, ואנחנו איכשהו מצליחים לעשות את זה. אם נצטרך לייבא את הגז, נסגור את קו היצוא".

"פז הפסיקה לייצר את הגז מסיבות עלומות", מספר תעשיין נוסף. "לא מקובל שמפעל שהוא יצרן יחיד והתעשייה תלויה בו מתנהל ככה. ניסינו לדבר איתם, אבל כרגע לא מתנהל מולם שום שיח". התעשיין מסביר כי אופציית היבוא של הגז מחו"ל אינה פשוטה: "הובלה של גז היא לא דבר של מה בכך, זה נושא רציני מאוד. גם האחסון של גז בעייתי. אם בכלל נצליח לייבא את הגז הזה, יידרש לנו זמן כדי להתארגן על זה. מדובר בתוספת משמעותית לעלות הגז עצמו, שתתבטא בעלייה מיידית של 15%–30% במחיר לצרכן".

למה פז עושה את זה? למה היא מפסיקה לייצר את הגז?

"מסיבה פשוטה מאוד. היא מייצרת 1,500 טונות בשנה, זו טיפה בים בשבילה. כנראה פשוט לא שווה לחברה להחזיק פעילות כזאת".

גם ליאור לוי, יו"ר האגף לתעשייה קטנה ובינונית בהתאחדות התעשיינים והבעלים של יצרנית הקוסמטיקה והטואלטיקה ביסקול, קיבל את הבשורה בהפתעה. ואולם, לוי אופטימי ביכולת להגיע להבנות מול פז: "מדובר בפוטנציאל לפגיעה בכמה עשרות מפעלים, ואני משוכנע שניתן יהיה למצוא את הדרך לפתור את הבעיה יחד".

שחר קדמון, מנכ"ל ובעלים במשותף ביצרנית הפלסטיק י.ש. קרטון מוצרים, המעסיקה 30 עובדים, חושש מהשפעות ההפסקה של הזרמת הגז. "יכול להיות שנצטרך להפסיק לייצר חלק מהמוצרים ולהוריד אותם מהמדף. זה צעד שעלול להוריד את רמת הפעילות משמעותית, ויכול להיות שנצטרך לפטר עובדים. כל הסיפור עדיין בחיתולים, ואנחנו עוד לומדים את המשמעויות הכלכליות של מעבר ליבוא".

המחיר של המוצרים שלכם יושפע משמעותית מהפסקת ייצור הגז?

"אם בפז סוגרים את הברז ואנחנו צריכים לייבא גז, ברור שהעלויות יהיו גבוהות יותר, וגם המחירים לצרכן. כרגע אנחנו מנסים לעצור את ההחלטה הזאת ולהחזיר את הגלגל אחורה".

לפז לא משתלם להחזיק פעילות של 1,500 טונות?

"זה אולי לא הרבה מבחינת הצריכה, אבל מספר העובדים שמועסקים במפעלים שמסתמכים על הגז הזה גדול".

בניגוד למפעלים בינוניים וגדולים, שמסוגלים לשקול את אפשרות היבוא, הצעד של פז הוא מכת מוות למפעלים הקטנים. גדי מויאל, מנכ"ל ג.מ. טעם הארץ, חברה המייצרת תרסיסי שמן למאכל, מתכונן לסגירת המפעל. "נכון להיום הגז הוא המרכיב החשוב ביותר במוצר שלי. אם לא יהיה לי מחר את הגז, מינואר אין לי מפעל. חד־משמעית. אין לי אלטרנטיבה. כשאין לי גז, אין לי מפעל. כלקוח שקונה מפז אין לי שום שיקול דעת. אני לא יכול לייבא את הגז, כי אין לי היכולת והרישיונות לעשות את זה. מ־1 בינואר אנחנו הולכים הביתה".

למה הם עושים את זה?

"יכול להיות שזו הדרך שלהם להפעיל לחץ על משרד האנרגיה כדי לגרום לו לאשר להם העלאת מחיר (מינהל הדלק שבמשרד התשתיות הוא שמפקח על המחיר – ד"ר). הבנתי שהם עשו את זה בעבר. כלקוח שקונה את הגז הזה באופן קבוע אין לי שום ברירה. אני אשלם כל מחיר שיבקשו ממני. זה בדיוק כמו שמחר לא יהיה לי חשמל; חברת החשמל תבוא ותגיד לי 'לא כלכלי לנו לתת לך חשמל'. זה בדיוק אותו הדבר".

פז: "המוצר הפסדי"

ממשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים נמסר בתגובה: "המשרד לומד את ההשפעות ואת האלטרנטיבות של הלקוחות ושוקל את צעדיו".

חברת סנו סירבה להתייחס לנושא.

מפז בית זיקוק נמסר בתגובה: "כחברה מסחרית המחויבת לציבור המשקיעים, אין לנו כוונה להמשיך לייצר מוצר הפסדי אשר הביקוש לו נמוך וגורם להפסד מסחרי ופגיעה תפעולית. כל המעוניין לרכוש את המוצר, יכול לעשות זאת באמצעות יבוא כפי שחברות נוספות עושות. הודענו לחברות הגז על הכוונה להפסיק את ייצור המוצר לפני יותר משנה כדי שיערכו בפיתוח חלופות. צר לנו שעד כה החברות נמנעו מלעשות כן".

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
אין צורך בגז לתרסיסים, אפשר לעשות שימוש במנגנון שאיבה
יש מנגנון שקיים בכל הבשמים ועושה שימוש במנגנון שאיבה וכל לחיצה משחררת כמות מסוימת של חומר, אותו מנגנון קיים בספריי לניקוי חלונות. אין צורך בגז הזה אבל התעשיינים מתקמצנים על השקעה בשינוי קווי הייצור, הודיעו להם על זה שנה מראש והם מזמן היו יכולים להתכונן לזה אבל התרבות שלנו נעדרת חשיבה לטווח ארוך.
07.11.14
3.
זה דוגמה של מערכות הקשרים בתעשיה כמו דומינו
אם לדוגמא רצינו להוריד מחיר פתחנו את השוק ליבוא בלי שבדקנו את כל ההשלכות אנו יכולים למצוא את התעשיה שלנו מתמודדת מול חברות שבעצם חיות על סיבסוד כבד לאורך כל הדרך של האיחוד האירופאי, לכאורה מצב מצוין אנו מקבלים מוצר זול יותר, מה איכפת לנו שמפעל מתרסק שוב לכאורה אין לזה נגיעה אלינו, אבל האמת שבטווח הרחוק יש לזה נגיעה ואנו ניפגע, לכל מפעל רציני יש המון חברות שנסמכות עליו ללא המפעל הזה שהם נותנות לו שירותים ההכנסה הכספית שלהם תרד, במקרה המפעל החברה שאתם עובדים בה נסמכת על אותו נותן שירותים, במקרה הטוב הוא ייקר רק את מחיר השירות או שהשירות יעלם לגמרה מנוף ארצינו, מעכשיו תצטרכו להביא טכנאי מאירופה ולשאת בכל העלויות שבסופו של דבר ייקרו את המצור שהחברה שלכם מיצרת כך שהרצון להוריד מחיר בצורה בלתי מבוקרת ייצר בסוף העלת מחיר במקום אחר, אחד מהסימנים של מדינות העולם השלישי הוא שיש סופרמרקטים לעשירים מלאים מוצרים אירופאים רק לרוב המוחלט של הציבור אין כמעט כסף לקנות את זה כי הם לא מייצרים כלום רק צורכים, גם שקונים לקו יצור שלם מאיזה מדינה רק חברה שיש לה יכולות יכולה להריץ אותו אחרת שוב צריך לשלם לאנשים ממדינה אחרת שישבו במדינה שלך ויפעילו את הליין הזה ויתנו גיבוי לאחזקה של מערכת מורכבת כזאת בסופו של דבר עצם היכולת לייצר יש לה משמעות כספית חוסן לאומי כסף לספקים למערך שלם של אחזקה ארנונה ביוב מים חשמל בקרה מערכות נתונים.
אזרח  |  06.11.14
לכל התגובות