אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
זכות הציבור לדעת? חכו שנתיים צילום: אוראל כהן

זכות הציבור לדעת? חכו שנתיים

רק דו"ח מינהל ההכנסות מפרט את נתוני המאיון העליון. אבל כמו תמיד, האוצר לא ממהר לפרסמם

06.11.2014, 07:05 | שאול אמסטרדמסקי

מה השכר הממוצע במאיון העליון? האם בשנה שעברה הוא ירד או עלה לעומת השנה הקודמת? ואם עלה, האם ביותר או פחות מעליית השכר הממוצע של מעמד הביניים?

את התשובות לשאלות האלה אי אפשר למצוא בשום מקום לבד מהדו"ח השנתי של מינהל הכנסות המדינה. רק שם מופיעים נתונים רשמיים על המאיון העליון בישראל, גובה ההכנסה הממוצעת שלו (שכירים ועצמאים), הנתח שלו בעוגת ההכנסות הלאומית, גובה מס ההכנסה, התשלום לביטוח לאומי ומס הבריאות שהוא משלם.

אז מהם הנתונים לשנת 2013? שאלה מצוינת. אף שכבר נובמבר 2014, משרד האוצר טרם פרסם את הדו"ח של מינהל הכנסות המדינה לשנה שעברה. והמינהל לא לבד. גם הממונה על השכר טרם פרסם את הדו"ח של 2013. למשרדי הממשלה לא אצה הדרך, אפילו כשמדובר באוצר.

אפילו נתוני המינהל אינם נתוני אמת

זה אינו הדו"ח השנתי הראשון של מינהל הכנסות המדינה שהאוצר לא מפרסם בזמן. את הדו"ח השנתי הקודם האוצר ממש הסתיר, זמן רב אחרי שכל פרקיו כבר נכתבו, משום שהמועד הסביר לחשיפתו לא היה נוח. הבחירות הוקדמו, והנתונים שהופיעו בדו"ח - בעיקר על היקף ההטבות והפטורים ממס שהמדינה העניקה לחברות הגדולות במשק לאורך השנים - היו עלולים להביך את שר האוצר הקודם יובל שטייניץ. אז האוצר עיכב את פרסום הדו"ח, עד שנתוניו נחשפו ב"כלכליסט" ואילצו את המשרד לפרסמם (ובינתיים גם התחלפה הממשלה).

מדוע הדו"ח הנוכחי לא מתפרסם אף שכבר חלפה שנה שלמה מסוף 2013? ההסבר הרשמי הוא שהאוצר מעוניין להציג את נתוני 2013 עם נתוני שנת 2014, שעדיין לא הסתיימה, כלומר מתישהו לקראת סוף השנה הבאה. למה? משום שתקציב המדינה לשנים אלה היה דו־שנתי. עובדה, כך גם עשו בשנים הקודמות, שגם בהן היו תקציבים דו־שנתיים.

מחאת מעמד הביניים, צילום: נמרוד גליקמן מחאת מעמד הביניים | צילום: נמרוד גליקמן מחאת מעמד הביניים, צילום: נמרוד גליקמן

לפי הסבר אחר, הנתונים עדיין לא מוכנים והחישובים כלל עוד לא נערכו, משום שרשות המסים טרם עדכנה את בסיס הנתונים. למעשה, המצב אפילו עגום יותר מזה, שכן נתוני המאיון העליון שמתפרסמים בדו"ח השנתי של מינהל הכנסות המדינה אינם נתוני אמת, אלא ניפוח מלאכותי של הנתונים שלוש שנים אחרונית (הנתון הכי עדכני שרשות המסים מעבירה למינהל), שנעשה בהנחה - הלא סבירה - שהשכר של כל השכבות במשק השתנה באותו האופן.

בקיצור, בזמן שבארה"ב הציבור יכול לראות באופן מדויק את כל סולם ההכנסות במדינה בכל שנה, מהעני ביותר ועד העשיר ביותר, בישראל עוד מחכים שנתוני העבר הרחוק יעובדו לנתוני העבר הקרוב בצורה מלאכותית. ואפילו זה לא קורה.

מדיניות חברתית על סמך תחושות בטן

איך שלא הופכים את זה, הנתונים אינם בחוץ, ואף אחד לא יכול לדעת עד הסוף מה קורה לחלוקת ההכנסות בחברה. העניין הוא שלא רק הציבור הרחב לא יכול לדעת. גם מקבלי ההחלטות בירושלים מצויים באפלה ויכולים להסתמך בעיקר על תחושות הבטן שלהם. כך הם מקבלים החלטות בירושלים, וכך הם מעצבים מדיניות חברתית.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות