הצרפתים נוסעים מדי יום מתחת לאדמה כדי לעבוד באנגליה

להתעורר בכל בוקר בצרפת ולנסוע חצי שעה מתחת לאדמה לעבודה באנגליה. זו דרך החיים שמסגלים לעצמם מספר גדל והולך של צרפתים שאוהבים את החיים במדינה שלהם, אבל כשזה מגיע לעבודה הם מעדיפים את בריטניה.

מלבד כ־400 אלף הצרפתים החיים בממלכה דרך קבע, ישנם גם מי שחוצים בכל יום את הגבול כדי להגיע לעבודה, או לחלופין גרים בבריטניה במהלך השבוע ומבלים את סופי השבוע בצרפת. המפורסם שבצרפתים הללו הוא כנראה הסוחר ברונו איקסיל, המכונה "הלווייתן מלונדון", שעבד בג'יי.פי מורגן והפסיד לבנק 6.2 מיליארד דולר.

יורוסטאר | צילום: אי פי איי

האקלים הכלכלי בצרפת, שהוא מאוד פסימי, גם לא משאיר לחלק מהצרפתים ברירות. שיעור האבטלה הוא יותר מ־10% ובחודש ספטמבר שבר שיא חדש. אנדי סטריט, מנכ"ל רשת הכלבו הבריטית ג'ון לואיס, הכריז בחודש שעבר שצרפת "גמורה". סטריט, שדבריו צוטטו ב"טיימס" הלונדוני, תיאר את צרפת כ"נוקשה, חסרת תקווה ועגמומית". הוא עודד משקיעים בריטים בצרפת "לצאת משם מהר". סטריט הבהיר שהדברים נאמרו בצחוק, אבל הצרפתים לא צחקו. השגרירות הצרפתית בלונדון שלחה תגובה צוננת. מאז הוא כבר הספיק להתנצל על דבריו, שנאמרו אחרי שהרשת שהוא מנהל, ג'ון לואיס, זכתה בפרס על היותה אחת הרשתות הקמעונאיות הטובות בעולם.

בניגוד לצרפת, בריטניה נהנית ממגמה הפוכה: שיעור האבטלה יורד בהתמדה ועומד כעת על 6%. כלכלת אזור דרום־מזרח אנגליה היא השנייה בגודלה בבריטניה אחרי לונדון, ובאזור יש מספר גדול יחסית של אפשרויות תעסוקה. "זה מצב של win־win לשני האזורים", אומר ל"כלכליסט" טאדה סגר, צרפתי שהקים ארגון לחיזוק הקשרים בין שני האזורים.

להעביר כלי רכב בקלות

הארגון, בשם אופל לינק, מעוניין להגדיל את תדירות הרכבות בין חוף אופל, שנמצא בצפון צרפת, לבין דרום־מזרח אנגליה. באופן הזה יהיה ניתן להגיע מצרפת לאנגליה בקלות, לא רק באמצעות מכונית אלא גם ברכבת. תדירות הרכבות כרגע היא פעמים ספורות ביום.

"זה חייב להיות כמו מטרו, על בסיס קבוע", סגר מוסיף. "אם זה יהיה קבוע, אנשים יעברו להשתמש במערכת הזאת. כשיש לך רק שתי רכבות בבוקר ושתי רכבות בערב, אם אתה מפסיד את הרכבת האחרונה, אתה תקוע. בשלב הזה משתמשים רק ב־60% מהפוטנציאל של המנהרה".

מנהרת התעלה, המחברת בין דרום־מזרח אנגליה וצפון צרפת, נחנכה ב־1994. היא משמשת את רכבות היורוסטאר, המחברות את לונדון לפריז, לבריסל ולערים אחרות באירופה. היא גם מאפשרת לבעלי רכב להעביר אותו בקלות בין אנגליה לצרפת ב־35 דקות באמצעות רכבת מיוחדת. בחודש שעבר הודיעה החברה כי רשמה עלייה של 7% בהכנסות ברבעון השלישי, ל־343 מיליון יורו.

פחות עומס על הנדל"ן

ז'ק גונו, מנכ"ל החברה, זקף את המספרים הטובים לזכות ה"אנרגיה בכלכלת בריטניה". הניגוד הזה בין ההתאוששות הכלכלית של בריטניה לחוסר היכולת של ממשלת צרפת להרים את הכלכלה למעלה, מדרבן עוד ועוד אנשים להשתמש במנהרה. הוא יוצר קהילה צרפתית באזור של אנגליה שקרוב לצרפת מצד אחד, וקהילה של אנשים שגרים בצרפת ועובדים באנגליה מצד שני.

"כאשר אנשים חוזרים לצרפת", מוסיף סגר, "זה משפיע פחות על הדרכים, העומס על שוק הנדל"ן, מערכת החינוך, מערכת הבריאות וכל מיני בעיות שמתעוררות כאשר הכלכלה מתרחבת. אפשר למצוא הקבלה בין זה לבין מה שמתרחש בסמוך לאגם ז'נבה בשוויץ.

"בז'נבה אין הרבה שטח ומשמעות ההתרחבות של עסקים היא עלייה במחירי הנדל"ן. זה יוצר בעיה עבור אנשים שחיים בז'נבה. לכן אנשים עוברים לצרפת ועובדים בז'נבה - זה יוצר רווח לשני הצדדים ופוטנציאל לצמיחה. ז'נבה משגשגת בעשורים האחרונים, והאזור בצרפת שקרוב לז'נבה משגשג באותה הדרך. למצב כזה אנחנו מכוונים".

למעשה, אומר סגר, שגר על החוף הצפוני של צרפת, התושבים באזור שלו מרגישים יותר קרובים לאנגלים בצד השני של המנהרה מאשר לצרפתים בניס או בטולוז. "לנו ולאנגלים ישנם אותם הערכים ואנחנו חולקים אותה הזהות. בימי הביניים היה שבט שחי גם בצפון צרפת וגם בדרום־מזרח אנגליה. הם דיברו אותה השפה, היו להם אותם הערכים והיה ביניהם מסחר לתקופה די ארוכה".

כך שהרחבת הקו בין שני המקומות תוכל לחזק עוד יותר את הקשרים בין האנשים משני האזורים.

אתה חושב שקו כזה באמת יכול להוריד את שיעורי האבטלה הגבוהים באזור שבו אתה גר?

"בטח. בין שבדיה לדנמרק היתה אותה הבעיה והם פתרו אותה באמצעות גשר. זה נהדר לרווחתם של שני הצדדים".