אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ממנכ"לים ועד ראשי האוצר: מדוע בכירים להוטים ללמד במוסדות אקדמיים? צילום: אבי אוחיון, לע"מ

ממנכ"לים ועד ראשי האוצר: מדוע בכירים להוטים ללמד במוסדות אקדמיים?

מצעד השמות שמוביל את רשימות המרצים במכללות ובאוניברסיטאות מעלה את השאלה: מה גורם לאנשים שהגיעו לעמדות מפתח במשק לרצות ללמד סטודנטים? דבר אחד בטוח, זה לא רק הכסף

08.11.2014, 07:37 | מעין מנלה
שרים לשעבר, מנהלי רשויות ציבוריות, מנכ"לים של חברות ציבוריות, שופטים, עיתונאים ושגרירים לשעבר. מצעד הבכירים והידועים שמוביל את רשימות המרצים באוניברסיטאות ובמכללות הוא מקור גאווה עבור המוסדות האקדמיים. דורית סלינגר, הממונה על אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר מלמדת בבית הספר לכלכלה במכללה למנהל, יו"ר הרשות לניירות ערך פרופ' שמואל האוזר מלמד סטודנטים לתואר שני במנהל עסקים בקריה האקדמית אונו ובמכללת נתניה הצליחו לגייס את השר לשעבר משה כחלון, לתפקיד מנהל המרכז לרפורמות ומנהיגות.

קראו עוד בכלכליסט

מלבד האפקט הפרסומי שיש להעסקת בכירים כמרצים, המכללות רואות עצמן כמוסדות 'פרקטיים' יותר מהאוניברסיטאות. המסר שהן מעבירות לסטודנטים הפוטנציאלים והקיימים הוא שבאוניברסיטה הם ילמדו תיאוריות שעל חלקן אבד הכלח בעוד שבמכללה הם ילמדו גם פרקטיקה. יתרה מכך, מי שילמד אותם אלו האנשים שכבר הצליחו והגיעו לעמדות בכירות במשק. "כ-60% מהצעירים בעולם הולכים ללמוד באקדמיה והם לא יכולים להיות במגדל שן. הם לא באו ללמוד לטינית. הם צריכים ללמוד משהו פרקטי ולכן הבכירים שמשתלבים כמרצים מסמלים שינוי שעובר על האקדמיה", אומר פרופ' אורן קפלן, דיקן בית הספר למנהל עסקים במכללה למנהל.

מה מניע אנשים אשר הצליחו להגיע לעמדות מפתח במשק הישראלי לרצות להשקיע מזמנם ומרצם בהעברת קורס או שניים לסטודנטים? האם בכירים אלו, שללא ספק כבר הצליחו בקריירה, מלמדים במכללות ובאוניברסיטאות בשביל הכסף? בשביל היוקרה? מתוך רצון 'לחנך' את הדור הצעיר?

אחד הגורמים שמושכים בכירים לאקדמיה הוא האינטראקציה עם הדור הצעיר, צילום: אריאל בשור אחד הגורמים שמושכים בכירים לאקדמיה הוא האינטראקציה עם הדור הצעיר | צילום: אריאל בשור אחד הגורמים שמושכים בכירים לאקדמיה הוא האינטראקציה עם הדור הצעיר, צילום: אריאל בשור

ברשימת המרצים של המכללה למנהל ניתן למצוא את מנכ"ל קוקה קולה ישראל טל רבן, שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר, עורך הדין אביגדור פלדמן ואף את מעצב בית האח הגדול לדורותיו – מיכאל ששון.

נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק מלמד בבית הספר למשפטים של הבינתחומי הרצליה וכך גם השופט מישאל חשין. עמוס גלעד, ראש האגף המדיני ביטחוני במשרד הביטחון והשגריר לשעבר בארה"ב מייקל אורן מלמדים בבית הספר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה בבינתחומי.

אמנם בישראל האוניברסיטאות נחשבות יוקרתיות יותר ועדיין בוגריהן נהנים מיתרון בשוק התעסוקה, אך גם בהן ובמיוחד בבתי הספר למנהל עסקים, משפטים ותקשורת, ניתן למצוא לא מעט שמות מוכרים כמו שופטות העליון דליה דורנר ועדנה ארבל אשר מרצות באוניברסיטת בר אילן.  

הכסף הוא לא שיקול

טל רבן, מנכ"ל קוקה קולה ישראל טל רבן, מנכ"ל קוקה קולה ישראל טל רבן, מנכ"ל קוקה קולה ישראל
"כשלמדתי בעבר בטכניון רוב המרצים שלי היו אנשי אקדמיה וההוראה שלהם התבססה על תיאוריה ומודלים. הם לימדו מספרים גדולים ועתיקים וכבר אז הרגשתי שזה מפספס משהו, לא חושף אותך לדילמות או למציאות שאיתה תצטרך להתמודד בתום הלימודים", אומר טל רבן, מנכ"ל קוקה קולה ישראל, אשר מלמד שני קורסים לתואר שני בבית הספר למנהל עסקים במכללה למנהל. לכן, לדבריו, הוא מנסה, כאשר הוא מלמד, להעביר לסטודנטים את הפרקטיקה, עולם התוכן והדילמות האמיתיות איתן יתמודדו. בנוסף, הוא שואב סיפוק מלפגוש סטודנטים ולעצב חלק מצורת ההסתכלות, עולם הערכים והתכנים שייקחו איתם אותם צעירים, שיובילו בעתיד את התעשייה הישראלית. מבחינתו, לא קיים שיקול כלכלי בהחלטה ללמד.

הבכירים שמרצים במכללות ובאוניברסיטאות אינם עושים זאת בהתנדבות, אך השכר אינו הגורם העיקרי שמניע אותם. מרצה שמעביר קורס של שעתיים שבועיות ישתכר בין 12 ל-18 אלף שקל עבור ארבעה חודשים במכללה למנהל. כלומר, השכר החודשי הוא כ-4,000 שקל, או כ-600 שקל ברוטו לשעת לימוד. בנוסף להרצאות, המרצים גם צריכים להיות נוכחים במבחנים ובשעות קבלה עליהן הם לא מקבלים שכר נוסף ולכן, השכר לשעה מסתכם בכ-200 שקל נטו. רבים מהבכירים משתכרים יותר מכך במשרתם העיקרית. הקורסים שהם מעבירים גם דורשים מהם שעות הכנה רבות ולעיתים אף זמינות לסטודנטים מחוץ לשעות העבודה. 

עו"ד אביגדור פלדמן עו"ד אביגדור פלדמן עו"ד אביגדור פלדמן

עו"ד אביגדור פלדמן, אשר מלמד בבית הספר למשפטים במכללה למנהל על עיוות דין משקיע כשלוש שעות בהכנה לפני כל שיעור. לדבריו, אחת הסיבות שבגללן הוא מקפיד כבר 15 שנה ללמד באוניברסיטאות ומכללות היא על מנת לבדוק ולרענן ביחד עם הסטודנטים נושאים שמעסיקים אותו ואשר שקשה לבדוק אותם בבית המשפט. "בשבילי זה מקום טוב לבדוק כל מני מחשבות שיש לי ביחס למה עלול לגרום להרשעת חפים מפשע כמו הודאות שווא, חקירות משטרה לא ראויות או ראיות מדעיות לא נכונות. האינטראקציה שלי עם הסטודנטים היא מה שאני מחפש", הוא אומר.

אחד הדברים שיכול אדם כמו פלדמן להעניק לסטודנטים, בניגוד למרצים מן האקדמיה, הוא הצד המעשי של המקצוע. "זה העיקר, הצד המעשי ולא התיאורטי. מה משמעות הדבר להיות סנגור פלילי ולנהל משפט", הוא אומר. במהלך הקורס שהוא מעביר הוא דן עם הסטודנטים בתיקים שבחלקם נטל חלק כך, לדוגמא, בשנה שעברה דן עם הסטודנטים בתיק רומן זדורוב אותו הוא מייצג בערעור לבית המשפט העליון.  

שילוב בכירים בסגל המרצים מאפשר לתת לסטודנטים הצצה לפרקטיקה האמיתית של המקצוע. הם מביאים איתם שנים רבות של ניסיון ויכולים לשתף את הסטודנטים בדילמות אמיתיות איתן התמודדו. עם זאת, הבכירים והניסיון לא יכולים להחליף לחלוטין את לימודי התיאוריה.

פרופ פרופ' אורן קפלן פרופ

"אקדמיה לעולם לא תהיה פרקטיקה מקצועית אחרת זה יהיה בזבוז זמן", אומר קפלן. לדבריו, צריך להיות איזון בין הפרקטיקה לבין התיאוריה. "האקדמיה אמורה לתת תשתית רחבה, כלים להתמודד עם חומרים חדשים, משהו שהוא הרבה מעבר לפתרון הקונקרטי. זה לא התפקיד של האקדמיה אפילו במקצועות הכי פרקטיים ללמד את מה שלומדים במשרד. עם זאת, את הסטודנט הצעיר זה מרתק מה קורה בשטח ולכן בכירים שמרצים ומספרים על הפרקטיקה המקצועית מהווים גורם מוטיבציה מאוד גדול", הוא אומר.

הבכירים שמלמדים משמשים מודל לחיקוי עובר סטודנטים, משהו לשאוף אליו וגם הזדמנות להתחכך ולהחליף רעיונות עם אנשים שכבר הצליחו. "אני חושב שבתפקיד שלי אני בין האנשים היחידים שיכולים להדגים עבור הסטודנטים את התשובה לשאלה 'בשביל מה אני צריך את המודלים האלה לשוק העובדה'", אומר יניב חברון, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס אשר מלמד במכללה למנהל.

שומר אותך צעיר

אמנם די ברור שהם לא עושים את זה רק בשביל הכסף, אבל בהחלט יש יוקרה וכבוד בהשתייכות לאקדמיה. בנוסף, זהו מקום שבו יש לבכירים הזדמנות לגעת בדור הצעיר, להרגיש הערצה שונה מזו שהם מקבלים מהעובדים. די בודד שם בתפקידים הבכירים, בראש הפירמידה והאנשים מסביב לרוב אינם צעירים. האקדמיה מאפשרת לבכירים אינטראקציה עם הדור הצעיר.

משה גאון, צילום: ישראל הדרי משה גאון | צילום: ישראל הדרי משה גאון, צילום: ישראל הדרי

"אני מרגיש נהדר עם זה שאני יכול לחנך דור צעיר, וזה גם מצעיר אותי להימצא בחברה צעירה. אני חושב שאני מוסיף להם מהניסיון שלי ומיטיב איתם כאשר אני מוסיף לצד האקדמי את הצד השיפוטי שלי", אומר השופט בדימוס שלי טימן אשר מלמד בבית הספר למשפטים בבינתחומי. לדבריו, הוא נהנה מההדדיות בדיאלוג עם הסטודנטים.

גם איש העסקים משה גאון, הבעלים חברת מייבל לגיוס הון לסטארטאפים, אשר מלמד בחוג לפרסום ותקשורת שיווקית בקריה האקדמית אונו, רואה באינטראקציה עם הסטודנטים את אחד המניעים המשמעותיים שבגללם הוא מלמד. "זו חוויה לעבוד עם חבר'ה צעירים. בעסקים אתה מתרחק מקבוצת הגיל הזאת וזה מעניין לראות איך הם חושבים ומתייחסים לדברים. בנוסף יש לי עניין אישי להעביר חומר, לנצל את הניסיון ולראות את ההתמודדות שלהם עם חומרים שעסקתי בהם במהלך השנים", הוא אומר.

תגיות

23 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

21.
מרצים כי הבינו שללמד זו הדרך הכי טובה ללמוד
הלו ככל שנלמד יותר כך רק נבין שיש הרבה יותר שאנו עוד לא מבינים .... אין לזה סוף ! רבדים על גבי רבדים בסיטואציות האלה אחד מהרווחים המשמעותיים ביותר של המרצה הם שימור שינון ושיפור המומחיות של עצמם מכך הם ממשיכים להשתכלל בראיה רחבה ורלוונטית יותר להווה ולעתיד ובכך לבדל עצמם בלהצליח להשיג תוצאות מקצועיות מורכבות וקשות בייתר קלות. לאחרי כן יבואו ההערצה ההכרה הצורך בגילוי עם הנחלת הידע האישי וחותמם באקדמיה ובמדע לנצח . (כמובן שישנם עוד הרבה כיוונים שאפשר להרחיב) בכיף .
עופר ג. , נווה מונוסון  |  19.11.14
20.
מצד שני: מעסיקים הרבה מורים מן החוץ בתנאים פוגעניים
יופי לבכירים ויופי למכללות האלה. גם הרבה כסף לכולם. מצד שני: מכללות רבות, מעסיקות אלפי "מורים מן החוץ" בתנאי העסקה פוגעניים. מין עובדים ארעיים לנצח, בשכר ירוד, חסרי אפשרות מעשית לעמוד על זכויותיהם. פשוט יוותרו על שירותיהם מהיום להיום. מורים אלו העובדים לרוב במשרה חלקית נושאים בערך בארבעים אחוז מעומס ההוראה במכללות. בידקו מכללה אחת להנדסה ואחת למינהל ובררו. זה חלק מהקפיטליזם חסר המעצורים, הנהוג כאן תחת שם "המשק החפשי".
יוסף , חיפה  |  19.11.14
19.
לכל המפקפקים והציניקנים
כנראה שקשה לכם להבין אנשים שבאים מתוך רצון אמיתי להנחיל ידע וניסיון לדור הצעיר, וכנראה שאתם, אם אי פעם תגיעו למעמד בכיר (בשלב זה ברור שאתם לא שם אם יש לכם זמן לטקבק), לא תעשו דבר כזה. זה בסדר, אבל אין סיבה שתפקפקו ברצון הטוב של האנשים האלה רק בגלל שלכם אין את התכונה הזאת. מלקקים וחנפנים הם יכולים למצוא בעבדוה - הם לא צריכים לנסוע בשביל זה לקמפוס מרוחק, להכין שיעור, להתמודד עם משובי סטודנטים, וכל השאר. כסף הם מרוויחים יותר בשעת עבודה, ושעת מנוחה שווה להם גם הרבה אז "ניפוח הכיס" אינו שיקול.
דני  |  18.11.14
לכל התגובות