אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
משחור לירוק: בדרך לשינוי תעשייתי

ועידת הקיימות

משחור לירוק: בדרך לשינוי תעשייתי

הקידמה מציעה לתעשייה פתרונות חדשניים המאפשרים לה להמשיך ולצמוח לצד הסביבה, במקום על חשבונה. מלאכת השימור והפיקוח היא לפעמים אתגר קשה עוד יותר מפעולת ההקמה עצמה

06.11.2014, 16:39 | ארנון גלעדי

לפני עשרה חודשים נפרדנו כולנו בצער רב מעזריה אלון, חתן פרס ישראל ואחד ממייסדיה המיתולוגים של החברה להגנת הטבע. אלון, ששמו הלך לפניו היה נוהג לומר כי "אם אתה פוגע בטבע, אתה פוגע בכל התרבות האנושית. אם אתה פוגע בטבע בארץ, אתה פוגע בכל התרבות שלנו כעם וכמדינה".

רבים מאיתנו כבר הפנימו שאנו חיים בעידן שבו העולם המתועש שיצרנו מנהל עם הסביבה מערכת יחסים הגובה ממנה מחיר כבד, אותו, בסופו של דבר, כולנו משלמים. על כן היום, יותר מתמיד, מתגברים והולכים הקולות סביבתיים - חקיקה, תקנים, תנועות ירוקות ויוזמות סביבתיות -הקוראים לשינוי דפוסי ההתנהלות של התעשייה כדי להשתית נורמות חדשות במטרה להפחית את העומס על הסביבה ואף לנסות ולתקן את הנפגע. לדאבון לב, הדרך לשם עדיין ארוכה. תחום הטיפול בשפכים משקף נאמנה דברים אלו.

התוכנית "משחור לירוק" שהפיקה 'איגודן' בשיתוף המועצה לישראל יפה' שמה לה למטרה לאבחן, להבין ולהניע את השינויים הנדרשים במפעלים כדי לצמצם את היקף המזהמים שהם מזרימים, ולשפר את רמת מי הקולחין המופקים מהם, באמצעות מערך הסברה ישיר וממוקד באותם מפעלים הראויים לתשומת לב פרטנית. כבר היום מוחזרים למשק המים בישראל כ-140 מיליון קוב מי שפכים המגיעים ממערכות הטיהור של איגודן; כמעט כולם משמשים להשקיית גידולי החקלאות בנגב, כך שגם מכאן נודעת חשיבות לאומית בשמירת איכות השפכים. כשמדובר בשפכי תעשייה, בהם פוטנציאל הזיהום גדול, גדלה חשיבות זו עוד יותר. רוצה לומר: אין מדובר רק ב"עניין טכני", אלא במה שנוגע לבריאות כולנו.

חפירת תעלת תשתית ביוב מתחת נתיבי איילון, צילום: עמית שעל חפירת תעלת תשתית ביוב מתחת נתיבי איילון | צילום: עמית שעל חפירת תעלת תשתית ביוב מתחת נתיבי איילון, צילום: עמית שעל

איך לצמצם את הקנסות

הגברת המודעות באמצעות הסברה מתאימה והנגשת פתרונות יישימים למפעלים, תיצור רמת מחויבות ומעורבות עמוקה יותר בענייני הפסולת והשפכים היוצאים מהמפעל, ותצמצם את הצורך בקנסות ובהפעלת מערך משפטי מאיים.

הדו"ח שפרסמנו, כחלק מאותה התוכנית מבוסס על נתוני הזרמת שפכים מכ-680 מפעלים בין השנים 2013-2011, אשר התקבלו ונותחו לכלל תשקיף מפורט המספק תמונה מקיפה על מצב שפכי התעשייה בגוש דן.

ניתוח נתוני הבדיקות מראה, כי עדיין, על אף התקנות ואיום הקנסות, קיימות חריגות גדולות בכמות ובריכוז המזהמים המגיעים לשפכים: הזרמה של שפכים אסורים, מביאה להזרמת קולחין המכילים מזהמים אל מחוץ למפעל הטיהור, ואלו - בתורם - מסבים נזקים סביבתיים ובריאותיים נרחבים; הזרמה של שפכים חריגים גורמת לנזקים כספיים בשל פגיעה בתשתיות ההולכה ובשל עלות המשאבים הנוספים הנדרשים לטיהורם.

מבדיקת נתוני הזרמת השפכים עולה כי ענף בתי המלון ובתי החולים וענף מפעלי המזון הם צרכני המים הגדולים ביותר אף שהם מונים כמות קטנה של מפעלים. כמו כן, מניתוח הבדיקות הלא תקינות עולה כי באופן ממוצע על פני כל ענפי התעשייה – 82% מתוצאות הבדיקות שבוצעו נמצאו מחוץ לטווח המותר.

הבנה ושקיפות הם השלב הראשון בהגברת המודעות וברתימת הגורמים הרלוונטיים לתהליך חשוב זה. הנתונים המופיעים כאמור בדו"ח לא תמיד מעודדים, אך הצגתם ולמידתם נדרשים בתהליך של לקיחת אחריות ושינוי המצב הקיים.

הקידמה מביאה עימה לא רק אתגרים, אלא גם יתרונות, ומציעה לתעשייה פתרונות חדשניים המאפשרים לה להמשיך ולצמוח לצד הסביבה, במקום על חשבונה, אך תהליכי השינוי וההטמעה הנדרשים לשם כך כרוכים בלא מעט מאמצים. מלאכת השימור והפיקוח היא לפעמים אתגר קשה עוד יותר מפעולת ההקמה עצמה.

הכותב הוא יו"ר איגודן והמשנה לראש עיריית ת"א-יפו

תגיות