אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בניגוד למטרה: המרוויחים הגדולים מפיקוח המחירים - הגופים העסקיים צילום: יובל חן

בניגוד למטרה: המרוויחים הגדולים מפיקוח המחירים - הגופים העסקיים

הפיקוח על מוצרי יסוד אולי עוזר לצרכן אבל משרת היטב את בתי הקפה והמלונות, שנהנים ממחירים מופחתים על חומרי גלם כחלב, ביצים וגבינות, שמוצעים לנו בתפריט ברווח ניכר

09.11.2014, 09:15 | נורית קדוש

בניגוד גמור למטרתו – להקל על הצרכנים לרכוש מוצרי יסוד במחיר סביר – מנצלים גופים עסקיים את מנגנון הפיקוח על המחירים. לפי הערכות במחלבות ובקרב משווקי הביצים, כרבע ממכירות מוצרי החלב והביצים שבפיקוח הן ל"שוק המוסדי" שכולל מסעדות, בתי קפה, מלונות וקונדיטוריות, לצד ארגונים כמו צה"ל, שב"ס ובתי חולים. כך נהנים אותם גופים מגבינה לבנה, שמנת, גבינה צהובה, חמאה ואפילו מלח ולחם במחיר מפוקח.

קראו עוד בכלכליסט

התוצאה היא שבעלי בתי קפה, מסעדות ומלונות משלמים על המוצרים המפוקחים הרבה פחות מהצרכן הפרטי, כיוון שהם קונים אותם מהיצרנים במחיר לקמעונאי, הנמוך מהמחיר לצרכן ביותר מ־20%. כך לדוגמה שקית חלב נמכרת לצרכן ב־5.3 שקל בעוד שהקמעונאי ובתי הקפה משלמים למחלבה עבורו רק 4.04 שקל. 100 גרם חמאה נמכרת לבתי העסק ב־3.05 שקל בעוד שהצרכנים משלמים 4.13 שקל. ועוד לא הזכרנו 18% מע"מ שחל על הצרכנים כשבעלי העסקים מזדכים עליו.

שוק החלב הישראלי מגלגל כ־7.5 מיליארד שקל בשנה. יותר ממחצית המכירות של השוק הזה הן של מוצרים בפיקוח. בכנס רפתנים שהתקיים בשבוע שעבר ציינה תנובה שבעקבות הוספת הגבינה הלבנה והשמנת המתוקה לסל המוצרים המפוקחים וכן בעקבות הורדת מחיר הקוטג' באופן וולונטרי ל־5.90 שקל, המשקפים מחיר נמוך מזה שהמדינה היתה קובעת בעת הכנסת המוצר לפיקוח, 60-65% ממכירות החלב של תנובה הן של מוצרים מפוקחים. אפשר להעריך שהשיעור דומה גם אצל טרה. לעומת זאת, לשטראוס אין כמעט מוצרים בפיקוח ומרבית פעילות החלב שלה היא במוצרי פרימיום כך שהערכות בענף הן שהמכירות של כלל המוצרים המפוקחים בארץ מסתכמות בכ־4 מיליארד שקל.

המשמעות היא שהשוק המוסדי רוכש מוצרי חלב בפיקוח בכמיליארד שקל. חלק מהמוצרים שנמכרים לשוק המוסדי אמנם שונים באריזתם מהמוצרים שמוצעים במרכולים. כך לדוגמה, קוטג' וגבינה לבנה נמכרים לבתי המלון ובתי קפה בשקיות במשקל 2 ק"ג או 9 ק"ג, שמנת מתוקה נמכרת במיכלים של 4 ליטר, החמאה נמכרת בבלוקים גדולים וכך גם הגבינה הצהובה, אולם מחירם היחסי זהה לזה של המוצר המפוקח. זאת ועוד, נוכח הכמויות הגדולות והחיסכון ליצרן בעלויות האריזה, זוכים הלקוחות המוסדיים להנחה נוספת ומשלמים עוד פחות מהמחיר הנקוב לקמעונאי.

בית קפה (ארכיון) , צילום: הרצל יוסף בית קפה (ארכיון) | צילום: הרצל יוסף בית קפה (ארכיון) , צילום: הרצל יוסף

מחיר הביצים לשוק המוסדי נמוך בכ־10-15 אגורות ליחידה כיוון שבמקום מארז של תריסר, המוכרם מהסופרמקטים, לקוחות השוק המוסדי מקבלים מארזים גדולים החוסכים עלויות. כך, ארוחת בוקר באחת מרשתות הקפה שמחירה 40-60 שקלים מורכבת לרוב מביצים, גבינה לבנה, חמאה וחלב בקפה שכולם נרכשו במחיר מפוקח ונמכרו לצרכן אחרי עיבוד במחיר המניב רווח רב לבעל העסק. העוגות בחלונות הראווה של הקונדיטוריות עשויות ביצים, חמאה ושמנת מתוקה – כולם נרכשו במחיר מפוקח, מה שלא מונע מהקונדיטוריה למכור את העוגה ב־100-150 שקל לצרכן. פיצריות שמוכרות מגש בעשרות שקלים נהנות אף הן מהפיקוח על הגבינה הצהובה, וכמוהן בתי המלון המתמחרים טוסט ב־40-60 שקלים.

לטענת גורמים במשרד החקלאות, בדיקה שנערכה בשבועות האחרונים העלתה שהכנסת מילקי לפיקוח תוביל להפחתת מחירו ב־10 אגורות. כך הרחבת סל המוצרים המפוקחים והוספת חלב סויה ולחם מלא עשויה לחסוך שקלים בודדים בחודש לצרכנים, אולם יש בה כדי להשיא לבעלי העסקים רווח גבוה יותר משילובם בתפריט. יצרני מוצרים מפוקחים טוענים שהעלו בפני ועדת המחירים ושרי החקלאות לדורותיהם את סוגיית השוק המוסדי אולם לבעיה לא נמצא פתרון. נוכח העובדה שמהפיקוח נהנים גם בעלי עסקים, נראה שיש צורך בשינוי שיטת הסבסוד כדי לתת מענה טוב יותר למי שזקוק לו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות