שר הרווחה יציג תוכנית לחלוקת תלושי מזון

שר הרווחה מאיר כהן צפוי להניח בקרוב על שולחן הממשלה תוכנית לתמיכה בנזקקים באמצעות חלוקת תלושים לרכישת מזון, כך נודע ל”כלכליסט”. בתקופה האחרונה מובילים חברי הממשלה מהלכים שונים שמטרתם הורדת יוקר מחירי המזון, אך כאן מדובר בצעד שעשוי לשנות את המדיניות הכלכלית של ישראל בעשרות שנות קיומה.

להערכת ראש המועצה לביטחון תזונתי דב טשרניחובסקי, כ־110 אלף בתי אב עומדים בקריטריונים לקבלת סיוע ברכישת מזון. לטענתו, מדובר בנושא סבוך הנוגע ליכולת מיצוי מקסימלי של הסיוע. “מניסיון אמריקאי, כשנותנים תלושי מזון, הצרכן יכול לקנות בכל שקל מוצרים ב־1.2 שקלים, כי מגיעים להסכמים עם הרשתות שנותנות 20% הנחה. בחלוקת חבילות אפשר להגיע ל־5 שקלים על כל שקל, כי יש הרבה יותר מקורות לגיוס מזון”.

מאיר כהן שר הרווחה | צילום: אוראל כהן

הצלחת חלוקת חבילות תלויה בהעברת הצעת החוק לעידוד הצלת עודפי מזון שהוגשה בשבוע שעבר, שנועדה להסיר אחריות משפטית, אזרחית או פלילית מגורם שתורם מזון למטרות צדקה, בתנאי שנשמרות תקנות הובלה ואחסון של המזון. חקיקה זו עשויה להגדיל משמעותית את כמות תרומות הארוחות מצד ספקים שעד כה נמנעו מתרומה מחשש מתביעות.

נתניהו מסנדל את לפיד

ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף אתמול למה שנראה כמו פסטיבל הוזלות של מחירי המזון בישראל - ויצא בקריאה לבטל את המכסים על ייבוא מזון. "צריך ואפשר להפחית ואף לבטל את המכסים על ייבוא מזון", קבע נתניהו בדיון אסטרטגי על כלכלת ישראל.

בצעד לא שגרתי העביר נתניהו ללפיד את האחריות למהלך, שעשוי להתקבל בברכה בציבור, ועקץ מעט את לפיד (ראו מסגרת) כשהדגיש כמה פשוט יהיה ליישם אותו: "ניתן לעשות את זה בחתימת צו של שר האוצר. זה צעד שייצור תחרות מיידית ויוריד מחירים. אם קופת המדינה תצטרך השלמה בעקבות הצעדים האלה או אם יהיה צורך בסבסוד גופים שייפגעו, ניתן יהיה לגייס לפחות חלק מהסכום ממיסוי מחזיקי שלוש דירות ומעלה". בהתייחסו למכסים על מזון מתכוון נתניהו למזון מבוסס חקלאות מקומית כמו מוצרי חלב, עוף, ביצים, שמן זית ודבש, שכן מכסים על שאר מוצרי המזון כבר בוטלו ברובם.

נתניהו מבין שמדובר בצעד מאתגר שטומן בחובו התמודדות כמעט בלתי אפשרית עם הלובי החקלאי וראשי המועצות החקלאיות, ועושה בו שימוש כדי להטיל על לפיד את האחריות ליוקר מחירי המזון. יחד עם זאת, בעבור לפיד, מדובר גם בהזדמנות לרכוש מחדש את אמון הציבור שאיבדה יש עתיד, וזאת משום שמדובר במהלך שהוצאתו לפועל מחייבת את חתימת השר בלבד, ללא כל דיונים בממשלה או בכנסת.

כולם רוצים קרדיט

העקיצה ששיגר נתניהו אינה זירת ההתכתשות היחידה שעמה נדרש לפיד להתמודד. בתגובה להודעתו בשבוע שעבר כי הורה לחברי ועדת המחירים לבחון הרחבת הפיקוח על סל מוצרים הכולל מעדני חלב, נייר טואלט, יוגורט, שמן קנולה, ירקות קפואים, לחם מחיטה מלאה ועוד, התפתח מאבק קרדיטים בין לפיד לחברת סיעתו שרת הבריאות יעל גרמן. לפיד טען כי גיבש את רשימת המוצרים על פי שלושה פרמטרים: שינוי במחיר בישראל בשנים האחרונות, השוואת המחיר בישראל למדינות אחרות ומידת הריכוזיות של המוצר באותו ענף. בתגובה טען הפרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, כי רשימת מוצרי המזון שפרסם לפיד הורכבה במשרד הבריאות.

בתשובה לפניית “כלכליסט” בנושא חזרו באוצר על הפרמטרים שלפיהם נבחנו המוצרים בסל והוסיפו כי "המוצרים נבחרו מתוך מגוון רחב, כאשר מתוך הצעת משרד הבריאות נבחרו רק שני מוצרים - שמן קנולה ולחם מקמח מלא".

ניפגש במאי מכה ועוד מכה והקואליציה מתפרקת שפע ההצעות והמהלכים להורדת מחירי המזון יכול להיתפס גם מנקודת מבט רחבה יותר, של קואליציה רועדת שמתכוננת לבחירות רוני זינגרלכתבה המלאה

אלא שלא רק מאבקי יוקרה צריכים להטריד את לפיד, כי אם הספק הגדול שעוררה תוכניתו ביכולתה להוריד מחירים, וזאת נוכח ממצאים שלפיהם מחירי המוצרים המפוקחים בישראל גבוה ממחירי המקבילים להם בעולם. אחד הגורמים לכך הוא הצורך הדחוף בעדכון נוסחת סוארי המשמשת לקביעת מחירי מוצרי המזון שבפיקוח. שיעור התשואה להון שנקבע בנוסחת סוארי בשנת 1996 ולא עודכן מאז, למרות שהריבית במשק צנחה באותה תקופה.

הרכבים רבים דנו בצורך לעדכן את נוסחת סוארי - מוועדה שמינה משרד התמ”ת ב־2004 ועד ועדת טרכטנברג שהגישה את מסקנותיה ב־2012 - מסקנות הוגשו, דיונים התרחשו, אבל דבר לא קרה. ועדת טרכטנברג כתבה כי "דו"ח סוארי לא עודכן מ־1996 וקיים לכאורה חשש ששיעורי התשואה הנקובים בו עולים במידה ניכרת על הראוי". אלא שנתניהו עצמו קיבל לידיו את המלצות טרכטנברג ולא יישם את ההמלצה לעדכן את הנוסחה המפורסמת והשנויה במחלוקת.

הנושא עלה שוב בדו"ח מבקר המדינה ב־2012, ורק לאחר מכן פרסם משרד האוצר מכרז לבחירת הגוף שיבחן את נוסחת סוארי. שנה לאחר פרסום המכרז, בספטמבר אשתקד, נבחר משרד רואי החשבון סומך־חייקין, שקיבל 375 אלף שקל עבור העבודה. מאז חלפו 14 חודשים, ובאוצר עדיין לא יודעים לומר מתי תתפרסם הנוסחה החדשה.

“אנחנו מתקשים לנקוב במועד”, אמרו במשרד האוצר בימים האחרונים, “בכל פעם מתעוררות שאלות נוספות סביב השינוי והדיון נמשך”.

אם אין לחם, תאכלו שוקולד

לסל של לפיד התווסף אתמול "סל הרווחה" של השר מאיר כהן מיש עתיד, שנעזר במועצה הלאומית לביטחון תזונתי להרכבת סל מוצרים המהווים לטענתה "תשתית לביטחון תזונתי בקרב משפחות בישראל". בניגוד מוחלט למוצרי הפרימיום הבריאותיים שגדשו את הסל של לפיד, הסל של כהן מלא בביסקוויטים, שוקולד למריחה וריבה עתירי סוכר, לצד מלפפונים חמוצים ושימורים נוספים בהם ריכוזי מלח גבוהים.

אם מתעלמים לרגע מהנזק הבריאותי שצפוי סל זה לגזור על הנזקקים לו, הרי שלפי התוכנית רשתות השיווק יתחייבו וולונטרית לסבסד מוצרי יסוד מסויימים למשך שנה. ניתן להעריך כי הקמעונאים שיסכימו למהלך יפנו ליצרנים לבקש השתתפותם בסבסוד המוצרים. אמנם כהן קיבל את אישור הממונה על הגבלים עסקיים, אך ספק אם השלכות המהלך עומדות במגבלות חוק המזון האוסרות על הקמעונאים לדרוש מהספקים תשלומים.

כלכלת הבחירות שכבר יצאה לדרך צפויה להניב בחודשים הקרובים יוזמות נוספות, שספק אם יוכלו לפתור את בעיית יוקר מחירי המזון, שנחקרה לעומק בוועדת קדמי לפני שנתיים. לפי המידע שהעלתה הבדיקה, שעלתה למשלם המסים 2.5 מיליון שקל, המקטע הריכוזי ביותר - זה של הספקים - לא טופל.