מנכ"ל Bayer: "הממשלה מספקת פחות ופחות תרופות חדשניות לציבור"

״ככל שחולף הזמן ממשלת ישראל מספקת פחות תרופות חדשניות לציבור. הפער בין מה שקיים בעולם למה שמקבלים בישראל הולך וגדל". כך טען תומר פפר מנכ״ל חברת התרופות Bayer בפאנל שעסק במקומן של חברות התרופות ביצירת חברה בריאה בוועידת הקיימות לעסקים של "כלכליסט" בת"א.

בפאנל השתתפו תמי אלטרץ מנכ״ל Abbvie ויו"ר פארמה ישראל, תומר פפר מנכ״ל Bayer, שלמה מנע מנכ״ל Novartis ואבי דנציגר מנכ״ל Roche.

עמדתו של פפר קיבלה חיזוק מצד שלמה מנע, מנכ"ל חברת התרופות Novartis, שהוסיף כי מערכת הבריאות בישראל מספקת את הצורך, אבל לא מעבר לכך. "יש דרך ארוכה לעבור עד שהמערכת בישראל תתפקד כמו מערכות בריאות במדינות שונות באירופה", אמר מנע.

אבי דנציגר, מנכ"ל חברת התרופות Roche, הוסיף כי "אם רוצים להיות בצמרת מערכות הבריאות צריך להשתפר. נושא הצלת חיים חשוב מאד בישראל ואפשר ללמוד על כך מהטיפול של ישראל במקרה של שבויים. זה בנפשנו ואנחנו לא רוצים לראות אנשים שנפטרים כי לא קיבלו תרופות, אבל זה קורה ואפשר לפתור את זה בהחלטת ממשלה".

לטענת תמי אלטרץ מנכ״ל שAbbvie ויו"ר פארמה ישראל, צריך לחזור לסיבה שבגינה הגענו למצב הזה. "הפער בין העלייה בתוחלת החיים בישראל ושיעור בני ה-75 ומעלה לבין הצורך לטפל באנשים האלה הוא הבסיס לסיטואציה שנוצרה. העלייה בזקנה עד אשר 70% מההוצאה היא לטיפול בה, לצד זה שהתקצוב נותר זהה, מחייב פתרונות התנדבותיים למען החולים".

את הדברים אמרה אלטרץ בהקשר לעמותת חברים לרפואה האוספת תרומות של תרופות לטובת חולים כרוניים שידם אינם משגת רכישת אותן תרופות. לצד תרומת הארגון לחולים, ציין פפר כי הארגון אינו יכול להחליף את המדינה באחריותה לחולים. "קיימות בתחום הבריאות היא בין היתר בתרומתן של חברות התרופות למחקר ופיתוח בתהליך יקר וארוך ומלא סיכונים. ממשלות לא מפתחות תרופות. ואנחנו בחברות התרופות מצליחים לשכנע המשקיעים להשקיע בפיתוח. אם הממשלה לא תפעל להנגיש התרופות לציבור, מודל פיתוח התרופות החדשות יקרוס ויופסק. ארגון חברים לרפואה יכול לסתום פרצות, אבל אי שאפשר לבנות מערכת בריאות המסתמכת על כאלה ארגונים".

פפר הוסיף כי "תקצוב סל התרופות הוא רק מרכיב אחד, כיוון שגם תרופות שבסל מכבידות על הציבור בגלל ההשתתפות העצמית הנדרשת ברכישתן. ישראל מוציאה את ההוצאה הנמוכה ביותר על בריאות במדינות ה-OECD, סדר העדיפות צריך להוביל את הממשלה להעלות את ההוצאה על בריאות, ששיעורו מהתל״ג יורד בשנים האחרונות".

חיזוק לדבריו של פפר נמצא בנתונים שהציג מנע ולפיהם, "מימוש מרשמים בישראל עומד על 70% בלבד. מתוך 100 חולים שמגיעים לרופא ומקבלים מרשם לתרופות, 30 חולים לא מגיעים לבית המרקחת לרכוש אותה", אמר.

ביחס לקשר בין חברות התרופות לנושא הקיימות, אמרה אלטרץ כי משרד הבריאות צריך לקיים שולחנות עגולים עם חברות התרופות, הרופאים והאחיות כדי לגבש תכנית רב שנתית להתמודדות עם הזדקנות האוכלוסייה.

מנע הדגיש כי תרומתן של חברות התרופות אינה מסתכמת בהעברת תרופות לעמותת חברים ם לרפואה. "יש תרופה שהמחקר עליה נעשה בישראל והיא היתה אמורה להכנס לסל לפני 4 שנים. התרופה לא נכנסה לסל עד היום, אבל החולים שהשתתפו במחקר מקבלים את התרופה במימון של נוברטיס".

גם דנציגר תיאר מקרים בנם המדינה מתנערת מאחריותה לחולים וחברות התרופות נושאות בנטל: "ישראל מדינה מתקדמת ויש צפייה להנגיש את התרופות והפתרונות לאזרחים. הגיעה אלינו חולה שסובלת מסרטן בקיבה, שהתרופה לה לא נמצאת בסל. מדובר היה באם חד-הורית ל- 5 וביקשה מאיתנו טיפול חמלה, כך שאם תקבל הטיפול תחיה ותזכה לריפוי מלא בהמשך מתרופה שכן נמצאת בסל. אם לא תקבל התרופה שאינה בסל, תמות. בניגוד לחברות מזון, חשמל ונשק, אנחנו עוזרים למאות חולים במילוני שקלים. אבל זה לא תפקיד שלנו. יש נבחרי ציבור שצריכים לעשות את זה. אפשר לפתור את הבעיה הזאת על ידי הגדלת סל הבריאות, הרשאה לקופות למכור בסל המשלים שלהן את התרופות ועוד".

פפר הביע התנגדות לשאת באחריות במקום המדינה: "אנחנו לא צריכים לתרום את התרופות. חברות נשק לא תורמות נשק והמחויבות של חברות התרופות היא להשיא רווח למשקיעים".