שיר הלפרן: "ישראל חייבת להשתתף בטרנד האגריטק"

"אגריטק הוא טרנד עולמי, אבל האבסורד הוא שבישראל שמובילה בפיתוח חקלאי, חברות צעירות בתחום סובלות ממימון חסר", כך אמרת שיר הלפרן, מייסדת הקרן שמכונה Wit, בוועידת הקיימות לעסקים של "כלכליסט".

הלפרן מוכרת יותר כמי שהקימה את שוק האיכרים בתל אביב, ובאחרונה הקימה כאמור את הקרן להשקעות בחברות אגריטק צעירות יחד עם עדי וגמן ושרון אילן. קרן Wit מצטרפת לקרן גרין סויל הקנדית-ישראלית וכן לחממות הטכנולוגיות של המדען הראשי בהשקעה בחברות טכנולוגיה חקלאית צעירות.

"אני בכלל מגיעה מאוכל, בתור היזמת והבעלים של שוק הנמל", אמרה הלפרין. "כבר עשר שנים שאני מסתובבת בשדות של החקלאות הישראלית, ומעבר לזה שזה כיף וטעים, אני רואה שם המון חדשנות, יזמות וכושר המצאה שלא מנצלים את ההזדמנות שיש להם לפרוץ החוצה, בגלל מחסור בכישורי שיווק או ידע מסחרי. חקלאים, לעיתים לא מודעים לעובדה שהם מפתחים טכנולוגיה שיכולה לפתור בעיות מעבר לים ולהגיע לסדרי גודל אחרים".

שיר הלפרן. מוכרת יותר כמי שהקימה את שוק האיכרים בתל אביב | צילום: עמית שעל

מערכת המזון העולמית, לדברי הלפרין, מצויה כיום במשבר גלובלי. עד שנת 2050 תצטרך האנושות להאכיל כ-9 מיליארד פיות, וזאת במצב של רעב מתפשט, משבר אדמה ומים, ובעיקר בזבוז מזון בסדרי גודל קולוסאליים. "כשליש עד 40% מכלל המזון שאנחנו מייצרים מושלך לפח", אמרה הלפרן.

"אגריטק, כלומר טכנולוגיה חקלאית, יכולים לתת לכך מענה. חקלאות הידרופונית, שבה מגדלים יבול על מצעים מנותקים ללא אדמה, או חקלאות ורטיקלית שבה מגדלים ייבול על בניינים ורבי קומות משנה את תפיסת השטח. זרעים שמפותחים כיד להפיק יותר ביומסה, וטכנולוגיות הייטק של חיישנים, ניטור וביג דאטה מאפשרים לחקלאי לענות בזמן אמת על צרכי הצומח ולהגיב לו בהתאם. טכנולוגיות "פוסט-קציר" מאפשרות לשמור טוב יותר על הירק מהרגע שנקטף".

"קיימת סתירה בין השגשוג של התעשייה החקלאית הבוגרת בישראל, כמו זו של נטפים, מכתשים אגן, כיל והמכונים וולקני ווייצמן, לבין מצב המימון בו שרויות חברות האגריטק הצעירות. רק בקיץ האחרון הושקעו בחבורת אגריטק בעולם 2.4 מיליארד דולר, וישראל עדיין לא שותפה לטרנד הזה. אחת המטרות שלנו בקרן שאותה הקמנו היא לחבר את האקוסיסטם הזה של גופי ממשלה, מחקר ותעשייה כדי לתמוך בחברות צעירות בתחום.

הלפרן הזכירה שלושה מיזמי אגריטק ישראלים שפעילים בעולם בהצלחה: פיטק, שפיתחה מערכת בקרה מתוחכמת לגידולים חקלאיים המודיעה לחקלאי בזמן אמת על התפתחות הייבול. היא חוסכת בכ- 40% מהוצאות המים בדרך זו; חברת עדן שילד שפיתחה הדברה הדברה ביולוגית ידידותית לסביבה שאינה דורשת הדברת הייבול אלא את מסתפקת בהדברת דפנות החממה או השדה. חרקים מוסטים באמצעות חוש הריח, וכך אינם מגיעים לייבול; וחברת פרמיגו, שפיתחה 'שוק איכרים' שנמצא כולו ברשת. לחברה בניהולו של בנצי רונן כ- 200 קהילות ברחבי ארה"ב שמזמינות יחד מזון אורגני מהסביבה הקרובה תוך הנחה משמעותית במחיר.