הבלון הנפוח של הפקולטות למשפטים מתחיל לאבד אוויר

2,154 עורכי דין פוטנציאליים התייצבו בסוף אוקטובר בגני התערוכה בתל אביב ובבית לשכת עורכי הדין בירושלים כדי להיבחן בבחינות ההסמכה של הלשכה, כשהמטרה שלהם היא להצטרף כבר בחודש הבא, בטקס חגיגי והמוני, אל 56,577 עורכי הדין הפעילים בישראל. בדרך, מספר עורכי הדין לנפש בישראל שוב ישבור את השיא האחרון של עצמו.

במקביל, 3,500 סטודנטים שסיימו את שנת הלימודים הרביעית שלהם הגישו ב־2014 בקשת רישום להתמחות ללשכת עורכי הדין, ועד סוף השנה צפויים להירשם כ־300 נוספים. הסטודנטים הללו יוסמכו בעוד שנה וחצי, כשלפניהם ייבחנו ויוסמכו 3,700 הסטודנטים שנרשמו להתמחות בשנה שעברה.

כבר לפני עשור החלו הדיבורים על "הצפת המקצוע" ועל הגידול המהיר מדי במספרם של עורכי הדין. אם ב־2004 נבחנו כ־2,500 סטודנטים, הרי שב־2014, כולל הבחינה שנערכה בשבוע שעבר, ניגשו יותר מ־3,600 סטודנטים - גידול של 44%.

עו"ד אפי נוה | צילום: אוראל כהן

הצמיחה הדרמטית הזו מתודלקת היטב על ידי תעשיית לימודי המשפטים בארץ, שנבנתה בעשור האחרון עם פתיחתן של מכללות פרטיות רבות שמציעות לימודים לתואר ומגלגלות כך מאות מיליוני שקלים בשנה. חישוב פשוט מעלה שאם בכל שנה מצטרפים עוד 3,500 סטודנטים ללימודי המשפטים, התואר נמשך ברוב מוסדות הלימוד 3.5 שנים, הרי שבסך הכל לומדים כ־12,250 סטודנטים בכל שנה במקביל, בשנים א' עד ד'. בשנים האחרונות רק 20%–25% מהסטודנטים הם בוגרי האוניברסיטאות והיתר בוגרי המכללות (בשנה אחרונה פחות מ־20% הם בוגרי אוניברסיטאות).

לפי הערכה זהירה, כ־10,000 סטודנטים משלמים בכל שנה שכר לימוד של 30 אלף שקל, שהוא שכר הלימוד הממוצע שגובות המכללות השונות. מדובר בהערכה מאוד זהירה, שכן רבות מהן גובות הרבה יותר. לפיכך, המכללות הפרטיות למשפטים מגלגלות כ־300 מיליון שקל בשנה. האוניברסיטאות, לעומת זאת, מכניסות כ־23 מיליון שקל בשנה מלימודי המשפטים.

אין פסיכומטרי? לא נורא, יש ראיון אישי

אלא שחרף המספרים העצומים הללו, שרק הולכים וגדלים, מידע ונתונים שהגיעו לידי "כלכליסט" מלמדים על מה שעשוי להתברר כנקודת מפנה משמעותית בנהירה למקצוע. הנתונים שברשותנו חושפים כי הפקולטות למשפטים, שחלקן הפכו את לימודי המשפטים למכונת כסף משומנת, מתחילות בתקופה האחרונה להיקלע למצוקה ואף מתקשות למלא את הכיתות.

התוצאה היא שבחלק ממוסדות הלימוד נפתחה שנה א' ללימודי משפטים עם מספר סטודנטים נמוך בהרבה מזה של השנה שעברה, ובאחרים הוחלו תוכניות מיוחדות שבפועל מאפשרות לקבל גם סטודנטים שרק לפני שנה לא היה להם סיכוי להתקבל.

כך, למשל, המכללה למינהל הרחיבה מסלול שמאפשר לסטודנטים שאין להם ממוצע בגרות גבוה במיוחד וגם לא נבחנו בבחינה הפסיכומטרית להתקבל לשורותיה ללימודי משפטים, כשאת המבחן הפסיכומטרי מחליף "ראיון אישי מעמיק".

באוניברסיטת חיפה גיבשו מסלול המוגדר באופן רשמי כ"עוקף פסיכומטרי", כך שמשקלה של הבחינה מופחת ובמקומה עוברים מועמדים שלא עומדים ברף הקבלה "מבחן התאמה". ממידע שהגיע לידי "כלכליסט" עולה כי הפקולטה בחיפה הסכימה לקבל השנה גם סטודנטים שלא נבחנו כלל בבחינה הפסיכומטרית, מצב שלא היה קיים בעבר.

במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, שמדי שנה קלט כ־600 סטודנטים חדשים, נרשמו השנה רק 350 סטודנטים. במכללה טוענים שהסיבה לכך היא החלטה אסטרטגית "להעלות את הרמה", אך הנתון הזה מצטרף גם לנתונים על ירידה במספר הסטודנטים למשפטים במוסדות לימוד נוספים, כך שקשה להתעלם מתמונת המצב הכללית.

"ירידה של עד 50% בהרשמה בכמה מוסדות"

עדות טובה למתרחש מאחורי הקלעים ניתן למצוא באיגרת לשנה החדשה ששלח לפני כמה שבועות דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית פרופ' יובל שני לבוגריו. האוניברסיטה העברית נחשבת, לצד אוניברסיטת תל־אביב, כמובילה בארץ בתחום, כך שהיה מפתיע מאוד לקרוא חלק מדבריו של שני, שפתח את האיגרת באמירה שמוסדות הלימוד מתמודדים עם "אתגרים לא פשוטים" בשל הגידול במספר עורכי הדין, ריבוי מוסדות הלימוד ו"הקושי של סטודנטים רבים למצוא מקום להתמחות".

פרופ' אשר טישלר. "מוסד שמנוהל טוב ישרוד, האחרים יקרסו" | צילום: עמית שעל

שני מוסיף וכותב כי "לפי חלק מהדיווחים, נרשמה השנה בישראל ירידה חדה בביקוש ללימודי משפטים, עד 50% בכמה מן המוסדות, וחלקם נאלצו לסגור מסלולי לימוד או להוריד בצורה חדה את תנאי הקבלה". שני ממשיך באומרו כי המשבר הזה פסח על הפקולטה שלו, אך הוא קורא לבוגרי הפקולטה להתגייס, אם באמצעות תרומות כספיות ואם בעזרה אחרת.

בשיחה עם "כלכליסט" אמר שני: "70% מהסטודנטים שלנו משלבים את התואר במשפטים עם מקצוע נוסף לעומת 30% בלבד לפני חמש שנים". התארים המשולבים הפופולריים, לדברי שני, הם מינהל עסקים, כלכלה וחשבונאות. "יש ירידה ברצון של אנשים ללמוד משפטים וזה לא מפתיע", אומר ל"כלכליסט" פרופ' אורן גזל אייל, סגן דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, שהחלה השנה כאמור בקבלת תלמידים על בסיס מבחן התאמה במסלול "עוקף פסיכומטרי".

לדבריו, "המטרה של מבחן ההתאמה איננה להתמודד עם הירידה בביקוש. גילינו שיכולת הניבוי של המבחן הפסיכומטרי היא בינונית ורצינו לשפר אותה. באשר למועמדים שהתקבלו ללא פסיכומטרי כלל אומר גזל אייל ש"בשלב זה הגבלנו את זה למספר חד־ספרתי של סטודנטים, מקרים בודדים של מצטייני מכינה או בעלי תואר קודם".

"פשוט אמרנו לסטודנטים 'אל תבואו'"

"קיבלנו החלטה אסטרטגית לפני שלוש שנים לחתור להעלאת האיכות ולכן גם צמצמנו את כמות התלמידים והעלינו את תנאי הקבלה", אומר ל"כלכליסט" פרופ' משה כהן אליה, דקאן הפקולטה למשפטים במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן.

כהן אליה אומר עוד כי הוא איננו מקבל את הטענות לגבי "הצפת המקצוע": "זו טענה בעייתית. עדיין אנחנו מכירים לא מעט אנשים שאין להם כסף לקבל שירותים משפטיים. אם היתה הצפה - היינו מוצאים שירותים משפטיים במחירים מאוד נמוכים. נקודה שנייה היא שרבים מחזיקים ברישיון אבל לא עוסקים במקצוע. נתון שלישי הוא שלימודי משפטים הפכו להיות BA כללי או השכלה נוספת".

פרופ' יורם רבין, דקאן ביה"ס למשפטים במכללה למנהל, אומר כי "יש ירידת ביקוש ללימודי משפטים בכל הארץ. אפשר לתת לזה מענה דרך הורדת חתך הקבלה ודרך שנייה היא פשוט לקבל פחות. אני החלטתי לקבל כמה עשרות תלמידים פחות כדי לא להוריד את רף הקבלה. במקביל הגדלתי מעט את מכסת תלמידי "שער פתוח". המסלול הזה היה קיים מאז ומעולם ומאפשר קבלת תלמידים עם חתך נתונים נמוך יותר עקב נסיבות מיוחדות".

ומה אומרים בלשכת עורכי הדין? מנכ"ל הלשכה עו"ד גיל סלומון מסביר כי ללשכה אין כל דרך לדעת בזמן אמת מה מצב הביקוש ללימודי המשפטים, מפני שהמפגש הראשון שלה עם עורכי הדין לעתיד מתבצע עם הרישום שלהם להתמחות: "אנשים שנרשמו כיום להתמחות נכנסו לפקולטות למשפטים כבר לפני 3–4 שנים, כך שאם קיימת מגמת עצירה בכניסה למקצוע - נרגיש אותה בשנים הקרובות".

בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין, בחודש שעבר | צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

מי שמשוכנע שהביקוש ללימודי משפטים יורד הוא עו"ד אפי נוה, יו"ר מחוז ת"א בלשכה. "מהנתונים שאנחנו מלקטים אין ספק שיש ירידה דרמטית בהיקף הנרשמים בשנה הנוכחית, וזה בא לידי ביטוי כמעט בכל המוסדות להשכלה משפטית", אומר נוה. "בחלק מהמוסדות התפשרו באופן דרמטי בדרישות האקדמיות, וזה עדיין לא עוזר להם למלא את המכסות".

נוה משוכנע כי את מצוקת הפקולטות יש לתלות בקמפיין הפחדה שערך המחוז בקרב סטודנטים לעתיד, ובו ניסה להרתיע אותם מללמוד משפטים. "הסברנו להם שזה מקצוע בלי עתיד, שסטודנט שיוצא למסלול ארוך של ארבע שנים פלוס שנה התמחות חושב שבסופו ימתינו לו עבודה מכובדת ורווחה כלכלית - אך זה לא המצב. במקרה הטוב הוא ימצא עבודה בשכר מינימום. אז פשוט אמרנו לאותם סטודנטים 'אל תבואו'".

"לשליש ממוסדות הלימוד אין זכות קיום"

בראיון שהתפרסם במוסף "כלכליסט" בסוף השבוע שעבר התייחס הדקאן המיתולוגי של הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב פרופ' אשר טישלר, שהתמנה לאחרונה לתפקיד נשיא המכללה למינהל, למהפכת המכללות של השנים האחרונות והשפעותיה על מערכת ההשכלה הגבוהה.

"יש 67 מוסדות לימוד, ולהערכתי ל־20–25 מתוכם אין זכות קיום", אומר טישלר. "מי שמנוהל טוב ישרוד, האחרים יקרסו. כשמסתכלים על תנאי הקבלה לאוניברסיטת תל אביב השנה רואים את הירידה. זו תופעה רוחבית, בכל האקדמיה".