החשש בירדן: הגירה פלסטינית מהגדה

יום ציון 20 השנים לחתימת הסכם השלום בין ירדן לישראל, 26 באוקטובר, תפס את הממלכה ההאשמית כשהיא מתמודדת עם משבר כלכלי חמור ועם משבר גיאו־פוליטי קשה לא פחות, שמזינים זה את זה.

במאמר שפורסם לאחרונה ב"אקתצאדי", כתב העת של מרכז דיין, הסוקר את כלכלת המזרח התיכון, קבע דן פוניאצ'יק שהצמיחה בירדן, שהיתה כ־%8 בין 2005 ל־2008, צנחה ל־%2.5 ב־2010–2013.

המשבר העולמי ב־2008 פגע בירדן: ההשקעות הזרות ירדו במידה ניכרת, האינפלציה עלתה ואיתה האבטלה, בעיקר של צעירים. ואולם, הסיבה העיקרית למצב הכלכלי הרעוע היא הזעזועים בעיראק ובסוריה. לירדן הגיעו בשנים האחרונות כמעט 2 מיליון פליטים ממדינות אלה - מעמסה קשה מנשוא למדינה של כ־6.5 מיליון אזרחים.

אלה מצטרפים לעשרות אלפי פלסטינים שעברו מירדן לגדה עם כינון הרשות הפלסטינית, אך מיהרו לשוב בימי האינתיפאדה השנייה, בין 2000 ל־2005. בגדה המערבית יש כיום רבים שמחזיקים באזרחות ירדנית קבועה או נושאים דרכונים ירדניים זמניים.

המלחמה בסוריה פגעה קשות בירדן, שרוב הסחר שלה עם אירופה עבר בנמלי סוריה - לטקיה וטרטוס. הירדנים ניסו להחליף אותם בתעלת סואץ, אבל ההוצאות הגבוהות דחקו בהם להשתמש לבסוף בנמל חיפה. מאז 2011 כ־20 אלף משאיות ירדניות וטורקיות נסעו בין חיפה לירדן דרך מעבר הגבול ירדן שליד בית שאן (מעבר גשר שיח' חוסיין).

מזל שיש את סעודיה

למרות הכל השלטון הירדני מחזיק מעמד - בעיקר בזכות התמיכה הכספית המסיבית של סעודיה, נסיכויות המפרץ, ארצות הברית והאיחוד האירופי.

עם זאת, "חלום הבלהות הירדני", על פי פרופ' אשר ססר מאוניברסיטת תל־אביב, הוא התמוטטות בגדה המערבית שתביא לירדן גל פליטים נוסף. בניגוד לעיראקים ולסורים, שזרים למבנה החברתי בירדן, הפלסטינים הם כ־70% מאזרחי המדינה ומשולבים בפוליטיקה ובכלכלה. גלי הגירה קודמים של ערביי ארץ ישראל כמעט הפילו את המשטר ההאשמי: אחרי 1948 רצחה מחתרת פלסטינית את המלך עבדאללה, ואחרי מלחמת ששת הימים הצטרך הצבא הירדני לצאת למלחמה בארגונים הפלסטיניים נאמני אש"ף.

לכן המשטר הירדני לוחץ על ישראל לשמור על הסטטוס־קוו בהר הבית ולמנוע משברים שעלולים לערער את המשטר בעמאן.