החיים הקשים של לפיד: משולש האימים של התקציב לקח את 0% מע"מ כבן ערובה

חוק 0% מע"מ חזר אתמול לשחק תפקיד מרכזי במאבקי הקואליציה בדרך לאישור התקציב בכנסת. הסיבה הרשמית: ויכוח טכני על הגדרות של סעיפי חוק חדשים. הסיבה האמיתית: חבירה של חברי קואליציה ואופוזיציה במטרה לעצור את קידום החוק וכריכתו בסעיפי חוק ההסדרים.

במהלך דיון בוועדת הכספים על הקריטריונים הקבועים בחוק אתמול דרשו חברי הכנסת החרדים להכריז על תיקוני סעיפי הזכאות שבהם דנו כ"נושאים חדשים", שצריכים לחזור לאישור ועדת הכנסת. מכיוון שכך, יו"ר ועדת הכספים ניסן סלומינסקי העדיף להשמיט את התיקונים ולקדם את החוק כפי שהיה במקור; אך ח"כ גילה גמליאל, רכזת הקואליציה בוועדה, סירבה לאפשר את הדבר מסיבותיה שלה, וכמוה חבר קואליציה אחר, אלכס מילר מישראל ביתנו, שהודיע שמדובר בנושאים חשובים מכדי להשמיטם ודרש כי הדיון יחזור לוועדת הכנסת. הסערה שהתעוררה בין הצדדים הביאה את סלומינסקי לעצור את הדיון כדי לקבל החלטה בהמשך.

המהומה וההחלטה של סלומינסקי אתמול הן לא הליך טכני בלבד. את המהלך שהתרחש בוועדת הכספים תכננו חברי קואליציה ואופוזיציה מבעוד מועד, על רקע הקרע בקואליציה ואי־ההסכמות בנוגע לחוק ההסדרים. "עד שלא יגיעו לפשרות בחוק ההסדרים כולו, חוק 0% מע"מ לא יקודם", אמר אתמול ל"כלכליסט" גורם בקואליציה, ואילו אחר הסביר כי "הכל חלק מאותה מטריצה. אי אפשר לקדם את 0% מע"מ כשאין הסכמות ביתר הדברים". גורמים אחרים המעורבים בנושא סיפרו כי למען המהלך חברו יו"ר הקואליציה זאב אלקין ובכירים אחרים בליכוד לחברי הכנסת החרדים, ש"עשו עבורם את העבודה" בוועדת הכספים. בתגובה, אתמול הוציאו אנשי יש עתיד אזכור על כך שלפיד כבר הודיע כי אם לא יעבור חוק 0% מע"מ, הוא לא יהסס לפרק את הקואליציה וללכת לבחירות.

אלא שתרועת הבחירות במקרה הזה נראית מעט מוקדמת, שכן נכון לאתמול בערב הסתמנה קומבינה על הקומבינה. סלומינסקי מתכוון להעלות את חוק 0% מע"מ להצבעה בוועדת הכספים עוד היום, מבלי שכל אותם נושאים חדשים ייכללו בתוכו. למרות התנגדותם אתמול, כבר הושגה הסכמה עם ישראל ביתנו שתצביע בעד החוק. בכך הושג רוב בעד החוק בוועדה.

עניין 0% מע"מ היה תבערה קצרה שכובתה יחסית מהר אתמול, אבל השריפה הגדולה שאיתה מתמודד, לבדו לגמרי, שר האוצר לפיד היא מול חזית קואליציה רחבה, שמסרבת לקדם את חוק ההסדרים כפי שהוא על רקע לחצים אינטרסנטיים פוליטיים שונים. כעת נותר לשר למצוא פתרונות גם לנושאים האחרים שתוקעים את אישור התקציב, שכן אם התהליך לא יסתיים לפני חודש מרץ של השנה הבאה, לא יהיה מנוס לממשלה אלא ללכת לבחירות.

האוצר נתקל בחסם

בליכוד חוששים שחוק קק"ל יפגע בפריימריז

הסעיף בחוק ההסדרים שמתייחס לקק"ל הוא ללא ספק אחד משני הסעיפים מעוררי המחלוקת ביותר שקיימים בו, ונכון לאתמול בערב עדיין לא נמצאה נוסחת הקסם שתניח את דעתה של כלל הקואליציה בסוגיה.

לראשונה בחוק ההסדרים מחייבת המדינה את קק"ל להעביר אליה מיליארד שקל מהכנסותיה, וזאת בעבור השקעות בפרויקטים משותפים שייבחרו בשיתוף פעולה. על פי הסעיף, קק"ל תתחייב לעשות כן בכל שנה ובאופן קבוע, וָלא - המדינה תפעל להטלת מיסוי כבד על רווחיה.

קק"ל ניסתה לעשות כל שביכולתה כדי למנוע את רוע הגזירה, אך הפגישות והלחצים הכבדים לא מנעו בסופו של דבר את אישור הסעיף, וכך למעשה הציג ראש הממשלה, למראית עין לפחות, תמיכה בשר האוצר שלו, שקידם את הסעיף האמור.

אלא שלכולם היה ברור שכללי הקרב בכנסת שונים לחלוטין. עוד בטרם הגיע הסעיף לאישור הכנסת במסגרת חוק ההסדרים, נעמד לובי חזק ורחב על רגליו האחוריות והודיע ללפיד, לח"כ עפר שלח ולבכירי האוצר כי לא ייתן לסעיף לעבור. בראש ה"בלוק" עומדים חברי הליכוד, ובראשם יו"ר הקואליציה זאב אלקין, יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין ויו"ר ועדת הכנסת יריב לוין, וגם ישראל ביתנו היא פרטנרית תומכת. ברקע תומך גם ראש הממשלה עצמו.

הסיבות לכך הן פוליטיות: זה לא רק האנשים שיש לליכוד בתוך הקק"ל כמו גם מה שמצטייר כפגיעה במוסד ציוני־לאומי, כל זאת ערב קיומם של פריימריז במפלגה. לוין מצדד בניסוח הסכם הדדי שיחליף את סעיף החוק, כך שקק"ל תתחייב להעביר בכל שנה את מיליארד השקלים.

הסכמה עם יש עתיד בעניין הזה כמעט הושגה, אבל שלשום בערב פוצצו המגעים. לאחר שבאוצר הבינו כי חוק קק"ל לא יעבור כפי שהוא, התחדשו ביממה האחרונה המגעים בינו לקק"ל בניסיון למצוא פתרון מוסכם בלי חוק. בינתיים נראה שהפוליטיקה במקרה הזה ניצחה והחשש מטלטלות פנים־מפלגתיות עשה את שלו.

אינטרסים פוליטיים בבתי החולים הפרטיים

המחלוקת על תיירות המרפא תוקעת את מסקנות גרמן

בעוד הדיון בקק"ל מוציא מחברי הליכוד האמונים על המשא ומתן מילים כמו "לא ניתן לפגוע בציונות", הרי שככל שהדברים נוגעים למחלוקת על מסקנות ועדת גרמן מתערבבים בהם אינטרסים של בעלי כוח גדולים - פוליטיים ומסחריים כאחד. בתי החולים הפרטיים ובראשם אסותא מנהלים על רקע החוק מאבק מלא לחצים בניסיון למנוע את העברתו. הלחץ הזה עובד על יו"ר הקואליציה זאב אלקין על רקע הקמת בית חולים של אסותא בעיר אשדוד, שבה נמצאים רבים מתומכיו בפריימריז; כמו גם על לשכת ראש הממשלה, שממנה הועברו מסרים לוועדת הכנסת ולפיהם הבחירות הפנימיות בליכוד משמשות פקטור מרכזי בקבלת ההחלטות של ראש הממשלה.

גרמן אף הגיעה שלשום בערב לפגישה עם ראש הממשלה בניסיון לגייס את השפעתו לצדה, אך לא קיבלה ממנו את ברכתו המלאה. המחלוקת במקרה זה היא כל כך גדולה, שעד אתמול בערב לא נוסחה טיוטה ראשונית אפילו לפשרה בנושא.

שרת הבריאות יעל גרמן ניהלה במשך כשנה ועדה שבחנה שורה של נושאים בתחום הרפואה הציבורית והפרטית בישראל. שתיים ממסקנות הוועדה נכללו בחוק ההסדרים - האחת מדברת על הגבלת תיירות המרפא והשנייה על הגבלת פעילות בתי החולים הפרטיים. בעניין זה הודיעה סיעת ישראל ביתנו עוד בטרם הגיע התקציב לכנסת, כי בשום פנים ואופן לא תתמוך בהעברת הסעיפים.

בישראל ביתנו מסתייגים באופן עקרוני מתפיסת עולמה של גרמן בנושא הרפואה בישראל, ומאמינים כי יש מקום לאפשר לרופאים להשלים את הכנסתם במסגרת הרפואה הפרטית, וכי צמיחת הרפואה הפרטית תתמוך גם בצמיחת זו הציבורית. אבל לצד זאת יש לזכור כי ככל שהדבר נוגע לתיירות מרפא, מרבית המטופלים המגיעים לישראל הם תושבי ארצות מזרח אירופה, אוכלוסייה שלישראל ביתנו חשוב לעודד את המשך הגעתה לטיפול בישראל.

מי שעומד בראש ההתנגדות לסעיפי גרמן כעת הוא יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, שלדבריו מסרב להיות חותמת גומי של האוצר על חוק ההסדרים. אדלשטיין מאמין שרפורמה כמו זו של גרמן גדולה וחשובה מכדי להיות מאושרת בזריזות בוועדת הכספים, וחושב שהיה צריך להביא אותה לדיון בנפרד או לפחות לדון בה לעומק בוועדת הבריאות של חיים כץ.

לצד המאבק אם להכליל את הסעיפים בחוק ההסדרים או לא, מתנהל קרב בנוגע לזהות הוועדה בכנסת שתדון בנושא. בעוד האוצר מעוניין בוועדת הכספים מתוך הבנה עם הבית היהודי, בליכוד ובישראל ביתנו דורשים שהנושא יטופל אך ורק בוועדת העבודה הרווחה והבריאות של חיים כץ, מתוך ידיעה שאצל כץ הסעיפים יקבלו את הטוויסט שהם מעוניינים בו. גם בנושא זה נכון לאתמול לא הסתמנה פשרה.

 

בעד או נגד זכויות העובדים

בכנסת חוששים מהשקיפות בחברות הממשלתיות

אחד המהלכים החשובים שהאוצר מנסה לקדם בחוק ההסדרים הוא נושא הנפקת המיעוט (25%–49%) בחברות הממשלתיות. התוכנית בנושא, שניסח מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות אורי יוגב ואושרה לאחרונה בקבינט החברתי־כלכלי, אמורה להניב לממשלה שתי תועלות עיקריות. הראשונה היא כיסוי הגירעון הממשלתי באמצעות הכנסת כ־15 מיליארד שקל לקופת המדינה עד 2017, והשנייה היא צמצום חד במוטת השליטה של ועדי העובדים ושרי הממשלה בחברות באמצעות הגברת השקיפות, שכן כל מהלך, רכש או מינוי ידרוש דיווח מיידי לבורסה.

מי שמנסה לטרפד את המהלך הוא ח"כ חיים כץ, המכהן כיו"ר ועדת העבודה והרווחה ויו"ר ועד עובדי התעשייה האווירית. לטענת כץ הוא לא מתנגד ההנפקה, אבל מבקש שזו תהיה הנפקת רוב. "שינפיקו 50.1% ושישמרו את זכויות העובדים. למה לעשות חצי עבודה? שיעשו כמו תעש, שיפצו את העובדים. לא יכולים לחוקק חוק עם פגיעה בזכויות העובדים ולזה אתנגד, אבל עקרונית אני בעד והעיקר שאף עובד שם לא ייפגע. במתכונת הנוכחית קשה לי לתמוך", לדבריו. עם זאת, בסביבת האוצר אומרים שבאופן מפתיע רוב השרים תומכים בתוכנית, ושהשר היחיד שהתנגד לה במפורש הוא השר להגנת הסביבה עמיר פרץ, שפרש השבוע מהממשלה.

ליאור גוטמן