טיולון בצפון

מצומת אורן לכלא דמון:

חלום לחולי ההגה

כביש 721, שמטפס מזרחה במעלה הכרמל, מצומת אורן שעל הכביש הישן לחיפה, חביב מאוד על חולי ההגה. לפני תחילת הטיפוס מומלץ לעצור בעמדת רשות שמורות הטבע ולהתעדכן במצב החורש באזור.

הכביש, שאורכו 7.6 ק"מ, מתפתל לאורך תוואי נחל אורן, ובתחילתו הוא צר מאוד, מה שמצריך משנה זהירות בעיקר מכיוון שלצדו משתרעת תהום עמוקה. מדובר בכביש שמצריך מידה רבה מאוד של ריכוז. ככל שעולים בגובה הנוף משתנה: מצמחייה נמוכה של חוף הים התיכון ליער אורנים ואלונים דליל.

העלייה התלולה מסתיימת, אך הכביש רק הופך תובעני יותר עם פניות עיוורות. זה הרגע לכבות את המזגן, לפתוח חלונות (או גג, אם אפשר) כי האוויר תמיד קריר, ואפילו אחרי גשם קל אפשר להריח את היער.

אחרי שחולפים על פני הפנייה למלון יערות הכרמל מגיעים לעלייה תלולה, ומומלץ לעשות זאת במהירות מתונה, כי אחריה הכביש יורד בבת אחת אל תוך עמק ולאחר מכן פונה בחדות שמאלה. לצד הפנייה יש קיר אבן ענק ומסותת הקרוי מחצבות קדומים. בעבר שימשו סלעי המקום לבניין, ובסמוך יש גם בית בד.

עוד קצת טיפוס והכביש חולף על פני חרבת שלאלה, המשקיפה על נחל דמון, שכיום יש בה מרכז מידע.

הצמחייה באזור שופעת כיום, ורק אנדרטה שהוקמה במקום לזכר הסוהרים שנספו בקטע הכביש הזה מעידה על גודל אסון הכרמל שהתחולל פה רק לפני כארבע שנים. הכביש ממשיך לטפס בשיפוע מתון עד לכלא דמון, שאפשר לעצור לנוח ברחבת הספסלים שמולו. לקינוח מומלץ להמשיך עוד כמה קילומטרים עד לצומת, לפנות ימינה לכביש 672 ולקנח בכנאפה בדליית אל־כרמל.

מצומת אורן לכלא דמון. צר ומצריך מידה רבה של ריכוז | צילום: אלעד גרשגורן

ממשמר העמק עד גבעת הרקפות:

בין שדות רחבים ומבודדים

כביש רמות מנשה הוא אחד הכבישים הפסטורליים, שאורכו 12.1 ק"מ. בכל אחת מעונות השנה אפשר לחוש שנוסעים בכביש אירופי למהדרין, והעובדה שהוא רחוק מכל דרך ראשית רק תורמת לקסם. התחלתו היא מצומת משמר העמק (על כביש 66), שם יש לפנות לכביש 6953. הנוף כאן מגוון. הכביש מתפתל בשיפוע מתון במעלה רכס הכרמל, והנוף משתנה - לא עוד חורש דליל כפי שהיה בתחילתו, אלא עצי אורן ואלון. הכביש ממשיך להתעקל למעלה.

בשעות הבוקר כדאי להיזהר כי הכביש חלק מטל ואיכות הסלילה אינה טובה. בהמשך הכביש חולף על פני הכניסה לעין השופט. כאן כדאי לדומם מנוע ולנוח, כי הכביש משתנה והקצב עולה. לא עוד יער, אלא שדות נרחבים.

בסוף הטיפוס תגיעו לצומת עין השופט ולהצטלבות עם כביש 672. כאן יש לפנות שמאלה ולזרום עם הכביש. מדובר בקרוסלה של עליות וירידות, שבסופה אפשר לראות את ארובות חדרה. בצד שמאל של הכביש כדאי לעצור בגבעת הרקפות. בצד ימין יש לאפות חמות ולבנה טרייה, והשילוב של האדום של הרקפות והלבן של הלבנה הוא בדיוק מה שצריך בשביל לסיים יום טיול מצוין.

ממשמר העמק לגבעת הרקפות. יער שמתחלף בשדות נרחבים | צילום: אלעד גרשגורן

מצמח למבוא חמה:

מהירוק של הכנרת לשחור הבזלתי של רמת הגולן

מדובר באחד הכבישים האקזוטיים והמהנים בישראל, שאורכו 16.3 ק"מ, והוראות ההגעה אליו פשוטות: מצומת צמח נוסעים דרום־מזרחה על כביש 98 לכיוון חמת גדר. הכביש הוא בין הטובים בארץ לחובבי נהיגה: בצד ימין משתרעים ביצורים סוריים, שבימים בהירים אפשר לראות את היושבים בהם, ובצד שמאל קיר גבוה. הסיבובים ארוכים, האספלט משובח, ויש גם כמה עיקולים אכזריים. אחרי כ־6 ק"מ מתחילתו וכ־2 ק"מ לפני הכניסה לחמת גדר הכביש מתפצל: ישר לחמת גדר ושמאלה, ליד הטרמפיאדה, בעלייה תלולה בכיוון רמת הגולן. אנחנו עולים לגולן, וכאן מומלצת מכונית חזקה, או פחות חזקה עם נהג סבלני, כי זה אחד הכבישים התלולים בארץ שעלול להפתיע עם איכות סלילה לא אחידה.

הנוף הולך ומשתנה, מירוק של הכנרת לאפור ושחור בזלתי של רמת הגולן. הכביש חוצה את כל רמת הגולן עד למרגלות החרמון, אך אנו ממשיכים איתו רק עד מבוא חמה, לתצפית על הכנרת. שמו של הקיבוץ נגזר מן העובדה שתושביו הם הראשונים לראות את החמה זורחת, ובבוקר אכן מדובר במראה מרהיב. אחר הצהריים מומלץ להסתכל לכיוון השני, אל הכנרת והשמש השוקעת, וביום טוב אולי לראות גם כמה גלשני רוח במעופם.

מצמח למבוא חמה. הסיבובים ארוכים, האספלט משובח ויש גם כמה עיקולים אכזריים | צילום: אפי שריר