אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"עורך הדין זייף מסמך, בדה ראיות והתחזה"

"עורך הדין זייף מסמך, בדה ראיות והתחזה"

השופט אבי שליו פסק נגד עו"ד דני זילברשלג, שתבע את בנק הפועלים, וביקר בחריפות את התנהלותו. עוה"ד בערעור: פער בלתי נסבל בין הראיות לתוצאה המשפטית

16.11.2014, 07:54 | זוהר שחר לוי

"התרשמתי שהתובע לא העיד אמת, והוא הוסיף על חוזה ההלוואה החתום פיסקה נוספת שלא נעשתה על דעת הבנק וזאת לצורך ההליך המשפטי. התובע לא ידע להשיב על תמיהות שעלו מגרסתו וניסה להסיט את הדיון מהשאלות האמיתיות", כך כתב שופט בית משפט השלום בתל אביב, אבי שליו במסגרת תביעה שהוגשה נגד בנק הפועלים. המטריד בכל זה הוא שהתובע, שעליו מותח בית המשפט ביקורת חריפה מעין כמותה – הינו עורך דין בעצמו.

"בבחינת מהימנות התובע", נכתב עוד, "וצר לי שיש לומר דברים אלו על תובע שהוא עו"ד במקצועו, התרשמתי מחוסר מהימנות מובהק".

תמצית הסכסוך המשפטי הוא בתביעה שהגיש עו"ד דני זילברשלג יחד עם רעייתו נגד בנק הפועלים לבית משפט השלום באפריל 2012. בתביעה, טען זילברשלג כי הבנק מימש נגדו משכנתא ופתח מולו בהליכי הוצאה לפועל שלא כדין. בני הזוג זילברשלג, כך לפי התביעה, נטלו משכנתא ב־2006 לצורך רכישת דירה שאחד ממרכביה הוא הלוואת גישור בסכום של 699 אלף שקל, שאמורה להיפרע בתשלום אחד בתום ארבע שנים. יתרת ההלוואה אמורה להיפרע בתשלומים חודשיים.

הבנק הופתע

 

לאחרונה הגיש זילברשלג ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בערעור, שהוגש באמצעות עו"ד אמנון פרום טוען זילברשלג ל"פער בלתי נסבל בין הראיות בתיק לבין תוצאה משפטית אבסורדית, עיוות דין חמור", ו"התעלמות בית המשפט ממסכי הלוואה חתומים מאושרים ומאומתים על ידי פקידי הבנק".

בשנת 2011 פתח הבנק כנגד התובעים תיק הוצאה לפועל למימוש המשכנתא בטענה כי אלה הפרו את תנאי ההלוואה. לפי עו"ד זילברשלג, הבנק התחייב להמיר את הלוואת הגישור בסוף התקופה להלוואת משכנתא נוספת והציגו מסמכם כתמיכה בטענתם.

השופט אבי שליו. המליץ להעביר את התיק לוועדת האתיקה השופט אבי שליו. המליץ להעביר את התיק לוועדת האתיקה השופט אבי שליו. המליץ להעביר את התיק לוועדת האתיקה

במהלך ההליכים בתיק הופתע הבנק כשזילברשלג הציג בפני בית המשפט חוזה הלוואה בין הצדדים שעליו הודפסה פסקה לפיה הבנק יבצע המרה להלוואה למשכנתא בסוף התקופה של הלוואת הגישור. הבנק התכחש למסמך וטען וכי המסמכים שצורפו זויפו או פוברקו על ידי התובעים או מי מהם. בנוסף, הפנה לטופס שהיה מצוי בידו, שבו אל רשומה הפסקה האמורה.

לגופו של עניין, טען הבנק כי לא רק שלא היתה הסכמה כפי הנטען, אלא שהליכי מימוש המשכנתא נפתחו על רקע הפרות נוספות של הסכם המשכנתא, לרבות צבירת פיגורים בתשלומים, הטלת עיקולים על הנכס על ידי נושים נוספים, ואי־רישום הבעלות בנכס על שם התובעים.

באוקטובר 2013 זימן בית המשפט את זילברשלג לדוכן העדים, שם ניסה זה להבהיר את גרסתו ולהתייחס לטענות החמורות שהעלה כלפיו הבנק. במהלך עדותו, שלטענת בית המשפט היתה "מגומגמת ומתחמקת" הודה זילברשלג כי הוא זה שהוסיף את הפסקה במסמך הבנקאי: "החוזה נחתם כשלא היתה פסקה תוך הסכמה בעל פה עם פקידי הבנק. כתבנו בתצהירים שאני לא זוכר את שמם. אני הדפסתי את הפסקה בהסכמתו של הבנק".

בהמשך הוסיף: "כשבית המשפט שואל אותי אם אחרי שהדפסתי את התוספת של הסכם ההלוואה, אני משיב שחזרתי לבנק וביקשתי שיפקידו את זה בבנק ושיחתמו לי על ההסכם הזה. אחרי הפסקה, פקידי הבנק חתמו".

עוה"ד התחזה לאחר

בית המשפט החליט לאחר שמיעת העדויות לדחות את תביעתו של זילברלשג. "שוכנעתי", נכתב בפסק הדין, "כי הפסקאות נשוא המחלוקת לא היו קיימות במועד חתימת המסמכים המקוריים, והוספו על ידי התובע או מי מטעמו בשלב מאוחר יותר, שלא על דעת הבנק. יאמר כבר עתה כי התרשמתי שמדובר במעשה זיוף שנעשה על ידי התובע במטרה לסכל את הליכי מימוש הנכס".

השופט ציין בפסק הדין כי אינו מוציא מכלל אפשרות שבמועד נטילת ההלוואה היו חילופי דברים בין הצדדים בדבר האפשרות ליטול בעתיד הלוואה חדשה, "אך לא גובשו לידי הסכם מחייב".

השופט שליו לא חסך ביקורת מעו"ד זילברשלג, כשלדבריו מדובר במי שבעדותו נמנע מלענות על שאלות ביהמ"ש והתנהל באופן מתחמק. "התובע", נכתב עוד, "הציג מספר גרסאות לאירועים, וגרסאותיו היו כבושות באופן שניסה להגיב לראיות החד־משמעיות שהציג הבנק".

השופט מציין עוד את התנהלותו של זילברשלג תוך כדי ההליך המשפטי ואת "ניסיונותיו החוזרים ונשים להחתים את עובדי הבנק על העתקים נאמנים למקור של המסמכים נשוא המחלוקת, תוך שהוא מתחזה לאחר (באחת הפעמים הזדהה כדניאל זילבר,זש"ל).

לפי השופט שליו, הוא התרשם כי זילברשלג "לא העיד אמת". לדברי השופט, "התרשמתי כי התובע בנה מסכת של ראיות בדויות תוך כדי שהוא מכשיל במזיד את עובדות הבנק שהעידו בבית המשפט. התנהגות זו אינה ראויה ויש בה טעם לפגם כשמדובר במי שמציג את עצמו כעורך דין ומצופה ממנו לנהוג ביושר ובהגינות".

בשולי פסק הדין ציין השופט כי הורה להעביר את פסק הדין למנהל בתי המשפט לצורך בחינה אם יש מקום להעבירו לגורמים המסומכים בלשכת עוה"ד.

מוועדת האתיקה של מחוז ת"א והמרכז של לשכת עו"ד נמסר כי "לפני מספר שבועות, סמוך למתן הפסיקה, פסק הדין הגיע אל וועדת האתיקה. בהתאם, נפתחה התלונה הנדונה, והיא צפויה לעלות לדיון באחת מישיבות הוועדה הקרובות".

עו"ד אמנון פרום, בא כוחו של זילברשלג מסר: "אנו סבורים שבית המשפט טעה. מה שהכי מציק מנקודת המבט של זילברשלג היא שיש מסמכים של פקידי הבנק שתומכים בגרסתו. ביהמ"ש השלום טעה בהתייחסות למסמכים הללו. נקווה שביהמ"ש המחוזי ידחה את טענת הבנק".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



15 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

15.
הגשתי תביעה נגד בנק דיסקונט והשופט שליו הביע הזדהות מוחלטת עם עמדת הבנק
היה נראה כאילו המשפט מכור. הבנק סירב לפשרה, לכל פשרה שהיא, כאילו ידע מראש שהוא יזכה בתיק. ואכן בקדם המשפט השופט שליו היה לגמרי לטובת הבנק ולגמרי נגדי, למרות היותי עורכת דין ולמרות שהצגתי בפניו ראיות. הוא איים עליי שאם ארצה להמשיך את ההליך המשפטי אפסיד בתיק ואחוייב בהוצאות גבוהות. ואת זה אמר בשלב של קדם משפט!! דהיינו הוא בא עם עמדה מוכנה לטובת הבנק. היה מזעזע לראות את ההזדהות של השופט עם הבנק. בשל החשש מהאיום שלו והחשש להפסיד עוד כסף, הסכמתי לאילוץ למחוק את התביעה, למרות שהייתי בטוחה שהבנק נהג לא כשורה. הרגשתי הזדהות לא תקינה של השופט עם הבנק.
חגית  |  16.09.18
12.
תקדים עו"ד פואד חיר
למרות שחמישה שופטים מבית משפט השלום ועד העליון קבעו פה אחד שעו"ד פואד חיר זייף הסכם שכ"ט עם לקוחתו סופיה שטרמל בית הדין המשמעתי של הלשכה ואף השתלח בשופטת בית משפט השלום שכתבה את פסה"ד הראשון הטיל עליו עונש של נזיפה וקנס של 8000 ש"ח בנימוק שלא ניתן להשתית הרשעה בהליך משמעתי על סמך קביעות של בית משפט שלום אזרחי ושל בית משפט מחוזי - אזרחי . מספר התיק בלשכת עוה"ד בדמ 05 / 141 פורסם בפדאור אתיקה הישן : בבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה בד"מ 141/05 בפני: עו"ד עפר אטיאס - אב"ד עו"ד שרה אהרוני - חב"ד עו"ד יוסף נחשון - חב"ד הקובל: לשכת עורכי הדין - מחוז חיפה ב"כ הקובל: עו"ד גיא וניג נגד הנאשם: עו"ד פלוני הנאשם: בעצמו הכרעת דין על פי הודאתו של הנאשם ועל פי הסדר הדיוני שנעשה בין הצדדים אנו מרשיעים את הנאשם בעבירות הבאות: 1. העלאת טענה עובדתית ביודעין כי אינה נכונה, עבירה לפי כלל 34 (א) לכללי לשכת עורכי- הדין (אתיקה מקצועית). ובסעיף 61 (2) לחוק לשכת עורכי הדין. 2. אי שמירת על כבוד מקצוע עריכת הדין, עבירה לפי סעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין. ניתנה והודעה היום 26.02.2008, במעמד הצדדים. גזר דין לא בלב קל אנו מכבדים את ההסדר הדיוני שנעשה בין הצדדים. בעשותנו זו אנו מתחשבים בעובדה כי ההסדר נעשה בהמלצתנו. בשים לב לחומרת העבירות ובהן הודה הנאשם במסגרת הסדר טיעון - העונש של נזיפה שסוכם עליו הנו קל יחסית. אך מצד שני, יש להביא בחשבון את העובדה כי הקובל לא יכול היה מבחינה ראייתית להשתית הרשעה בהליך זה על ממצאי הערכאות שדנו בתיק זה בבית המשפט השלום והמחוזי. אשר על כן, אנו מאמצים את ההסדר הדיוני שהוסכם בין הצדדים ואנו מטילים על הנאשם עונש של נזיפה וכן תשלום הוצאות ללשכה בסך של 8,000 ₪ שישולמו תוך 30 יום מהיום. ניתנה והודעה היום 26.02.2008, במעמד הצדדים.
עוף החול  |  16.11.14
לכל התגובות