אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שכר הולם לחיילי החובה: צה"ל מנסה להקדים את בג"ץ צילום: עמית שעל

שכר הולם לחיילי החובה: צה"ל מנסה להקדים את בג"ץ

משהב"ט אמנם הכריז על עדכון שכר חיילי החובה ל־1,100 שקל מינואר הקרוב, אבל התשובות של צה"ל והמדינה לעתירה שהוגשה בנושא מעוררות כעס ותמיהה

17.11.2014, 08:30 | משה גורלי

כשבוע לפני הדיון בבג"ץ היום בפני השופטים אסתר חיות, עוזי פוגלמן ודפנה ברק־ארז, הופיע נציג צה"ל בכנסת, והודיע כי "שכר" החיילים הקרביים ימריא ל־1,100 שקל בחודש. לא בטוח ששר האוצר ישתף פעולה או שהצבא יספוג לבדו את ההעלאה. מה שבטוח - את העוול הזה חייבים לתקן.

לחיילי צה"ל בשירות סדיר אין משכורת אלא "דמי קיום". הבעיה היא שדמי הקיום אין בהם כדי לקיים, ואפילו צה"ל מודה שאין בהם כדי לספק את הצרכים האלמנטריים של החייל. מדובר בצרכים שהוא אף עלול להיענש על היעדרם, כמו גילוח וצחצוח.

12 שנים של הקפאה

היום יתקיים הדיון בעתירה שהגיש לפני כשלוש שנים לבג"ץ עו"ד אמנון לורך, שותף בכיר ביגאל ארנון ושות'. ללורך שלושה ילדים, אריאל, שני ואמיר, ששירתו בצה"ל. כשדנו בארוחת הערב המשפחתית על גובה "המשכורת" הצבאית, "התברר שהטירון בכפיר מקבל בדיוק כמו אחיו בהנדסה לפני שמונה שנים. 12 שנים לא נתנו אפילו את המדד. פניתי לצבא, ומה שקיבלתי זה תירוצים, התחכמויות והסברים מביכים", אומר לורך.

משפחת לורך המורחבת יצאה למאבק. לוחם מקבל היום 863 שקל לחודש, תומך לחימה 628 שקל והיתר 432 שקל. לורך, שמושקע בסיפור הזה ומשקיע את כל מרצו בשלוש השנים האחרונות, מתרעם: "כיצד המדינה סבורה שהדין הוא לשלם דמי קיום למשרתים בשירות לאומי 538 שקל לחודש (לפחות), לשלם כדין למסתננים במתקני סהרונים ובחולות דמי כיס של כ־450 שקל לחודש, ואילו לחיילי החובה לשלם 'לפנים משורת הדין' (אחרי ההצמדה האחרונה למדד) כ־432 שקל?".

ואיך הגענו לסכום הזה? ב־1986 נקבע סל מצרכים לחייל שעמד על 72.30 שקל. מאז ועד 2002 הוצמד הסל באופן טכני למדד, שטיפס ל־352.20 שקל, ומאז ועד ינואר 2014 קפא על מקומו. "לשיטת המדינה, מ־1986 לא חל שינוי כלשהו, ולו באגורה, בצורכי החיילים", כתב לורך. בינואר השנה, בעקבות העתירה ובהשראתה, הוצמד המחיר ועלה ל־432 שקל; עדיין פחות ממשרתי שירות לאומי וממסתננים לא חוקיים.

חיילי חובה (ארכיון), צילום: גדי קבלו חיילי חובה (ארכיון) | צילום: גדי קבלו חיילי חובה (ארכיון), צילום: גדי קבלו

חייל נדרש להתגלח ולצחצח נעליים מדי יום. הצבא אינו מספק לו כלי צחצוח ומשחה. אפילו את הדרגות שהוא נדרש לענוד, עליו לקנות בשק"ם. בכפיר, אומר לורך, הלוחמים נאלצים לקנות בכספם או בכספי הוריהם גם מסכות פנים הנחוצות לביצוע מעצרים וסכין יפנית לשחרור אזיקוני העצורים. בעת הגיוס מקבל כל חייל רשימה של מוצרים שהצבא "ממליץ" לו לרכוש מכיוון שאינם מחולקים באפסנאות.

בשבוע שעבר התקיים דיון סוער וכואב בסוגיה בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון ולוועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל, בראשות ח"כ יריב לוין. לורך נשא שם נאום נרגש ותקיף: "מה ששבר אותי זה המ"כ של אמיר בכפיר, שבגלל בעיות בבית הוא לא היה יכול להמשיך לשרת כמפקד. הבושה היא של מדינת ישראל. 42% מהחיילים שסיימו מסלול במחזור של הבן שלי בכפיר מקבלים ת"ש. זה עולה על הדעת? איפה הכבוד שלנו?".

"מה שקורה היום הוא לא פחות מסקנדל, עוול, עושק, גזל", אמרה בדיון ורדה שחם מעמותת בית חם לכל חייל, "שלושה עשורים גזלו את החיילים ואת הוריהם. חיילים יצאו מצה"ל עם חובות. המדינה הרסה להם את החיים".

נקודת המוצא הראשונה של המדינה, באמצעות עו"ד דנה בריקסמן ממחלקת הבג"צים, היא ש"מהותו של שירות החובה בצה"ל היא שהוא ללא תמורה". התחנה הבאה בטיעוני המדינה היתה כי "התפיסה שעמדה מאז ומעולם ועומדת גם היום ביסודם של דמי הקיום אינה תפיסה של קיום צרכיו הבסיסיים של החייל, אלא מעין דמי כיס". כלומר, למרות שמם, דמי הקיום לא נועדו בכלל לקיים.

ואז הגיעה טענה מקוממת במיוחד: "המחוקק הביא בחשבון כי חיילים בשירות סדיר אינם מקבלים שכר ולעתים נאלצים להיעזר בהוריהם". נוסף לעובדה שהורים רבים אינם מסוגלים לפרנס את עצמם, הם עוד אמורים לסייע לבנם, שנדרש לפי חוק להקריב שלוש שנים מחייו, ולעתים את חייו עצמם, ללא כל תמורה.

נכון, המדינה פורסת בתשובתה את מדיניות הרווחה שמקיים הצבא לחיילים נזקקים (ת"ש, הלוואות, מענקים, הוועד למען החייל, הטבות לאחר השחרור), אבל נקודת המוצא היא שהשירות הוא ללא תמורה, ושהחייל מתבסס על סיוע מההורים, ובמקרה הטוב יותר על תרומות.

העיגון המשפטי של המדינה להדיפת העתירה הוא שדמי הקיום משולמים בכלל "לפנים משורת הדין". כלומר, אם חלה עליה חובה לשלם, אי אפשר לכפות זאת עליה בפסיקת בית משפט אלא רק בחוק.

עו"ד לורך זועם על עמדה זו: "היעדר זכות זו קיים מאז הקמת צה"ל ועוגן בפקודות מטכ"ל. תשלום זה כפוף לכללי המשפט המינהלי, ובכללם החובה לקבוע קריטריונים ברורים שלפיהם יחושב סכום דמי הקיום".

צה"ל משפר עמדות

הדבר המעניין הוא שצה"ל דווקא לא כופר בעיקרי העתירה. בתגובתו המשפטית הצבא אמנם מנסה להדוף אותה, אבל בפועל הוא דווקא משפר עמדות ומתקרב לעותרים ולחיילים, אם כי לא בקצב הרצוי. בדצמבר 2013 הודיע שר הביטחון על השוואת דמי הקיום לדמי הכלכלה המשולמים למשרתי שירות לאומי.

במרץ 2014 אישרה הכנסת בחוק את השוואת התנאים האלה בין חיילים למשרתי שירות לאומי.

אבל הפריצה הגדולה נשמעה בדיון בכנסת בשבוע שעבר, כשרמ"ח פרט אל"מ גיל בן שאול הצהיר: "יש כוונה לשדרג את דמי הקיום לחיילי החובה ובעצם להביא אותם, פחות או יותר, לעלות של הדברים הבסיסיים שהחייל צריך בשירות. אנחנו בהחלט מבינים שצריך לאפשר לחיילי החובה לשרת בצבא בלי לקחת כסף מהמשפחות שלהם. סל הרווחה שגיבשנו נע סביב 1,100 שקל לחייל. הסל הזה גובש, כמו שאמרתי, לפי הצריכה הסבירה של החיילים. עבודת המטה בעניין זה הסתיימה בצה"ל, והוצגה לרמטכ"ל, שגם אישר אותה".

דברים אלה הם רוח חדשה, הגיב לורך על כך בדיון בכנסת, אך באותה נשימה הטיל ספק אם הכוונה להעלות את שכר החיילים ל־1,100 שקל אכן תמומש. לורך לוחץ לניסוח שקוף של קריטריונים שמהם ייגזרו הצרכים האמיתיים של החייל, כדי שניתן יהיה לתמחרם בהתאם.

"דיבורים לחוד ומעשים לחוד", כתב לורך בעיקרי הטיעון שהגיש לקראת הדיון היום. "על אף הצהרותיו היפות של רמ"ח פרט בישיבה בכנסת, אין כיום שום קריטריון שניתן לו פומבי ובוודאי אין כזה המיושם בפועל".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



9 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

9.
שהערכים פושטים את הרגל - מגיע לחיילים יותר.
בשנת 1997 שרתתי כחייל חובה בלבנון ומשכורתי הייתה 700 ש"ח (קרבי, רמת פעילות מקסימלית). באותה עת שכר חבר כנסת היה 21 אלף ברוטו. המשכורת של חברי כנסת היום -- 39 אלף ברוטו. עליה של 85%. משכורת לוחם עלתה בכ-20%. אבל השחיקה בשכר הינה לא רק ריאלית, אלא גם ערכית. כאשר פוליטקאים וראשי הסתדרות "עושים לביתם", כאשר זוגות צעירים יוצאי צבא נדחקים משוק הדיור בפני משקיעים זרים, כאשר חרדים מקבלים גושפנקא חוקית להשתמטות, המונח "צבא העם" כבר איבד את ערכו. על כן ראוי להצמיד את משכורת חיילי צה"ל למשכורת של חיילי צבא ארה"ב, מדינה אשר לה ביבי שואף שישראל תדמה (לפחות באופן שבו הוא מדמיין את ארה"ב). משכורת של טר"ש לוחם עם שנתיים ניסיון בצבא ארה"ב (מקביל לסמל בצה"ל) מורכבת מבסיס של 1800 דולר לחודש ועוד בונוס כולל של 40 אלף דולר (בונוס שירות פעיל). זאת בנוסף לתשלום נוסף על כל יום של פעילות באיזורי לוחמה ותוספות של תפקידים מיוחדים. כל הסכומים האלו הם נטו. בשקלול של תוצר לאומי לנפש מדובר בשכר של 4500 ש"ח נטו לחודש לא כולל תוספת פעילות, עוד בונוס שחרור בסך מאה אלף ש"ח (נטו) ובנוסף מלגה מלאה לתואר ראשון (בכפוף ל-4 שנות שירות). זהו, ולא הסכומים המגוחכים המוצעים מעלה, השכר ההולם לחייל בצבא שכירי החרב של ביבילנד.
אזרח  |  17.11.14
8.
סתם בשביל הסקרנות כמה מקבל תלמיד בישיבה
אני מודה שאני בכלל לא מבין מה הכוונה שההורים צריכים לממן את החייל. ואם אין לו הורים? אמור להתקיים מהאוויר? אני מבין את חובת השירות אבל גם חובת המימון של החייל נופלת באותו הזמן על המדינה. ואם צריך להתגלח או לצחצח שיספקו את החומרים הנידרשים ולא יבקשו מהחייל לרכוש אותם. אני מניח שהצבא יקבל מחיר יותר טוב מאשר יקבל כל חייל בנפרד. זה שבסופו של יום הצבא יקנה את הציוד הגרוע ביותר כדי לחסוך כמה שקלים זה כבר סיפור אחר. הדבר המשעשע שבתחילת השירות אתה מקבל מדים ומקבל גרביים ותחתונים אבל במשך שאר השנים אתה לא מקבל, האם התכוון המשורר שנלבש את אותו התחתון שלוש שנים? או שבשביל זה יש דמי קיום.
זק  |  17.11.14
6.
פתרון לשכר החילים
כדאי לתת לחיילים עד אלף בחודש ועוד השלמה לשכר מינימום שישמר לטובת החיילים עד שישתחררו, החייל המשתחרר יוכל לשלם בכסף שישמר את המיסים על בניית בית או כל מס אחר בתחומים שיוכלו לקדם אותו בחיים ,על לימודים (כמו היום), ובנוסף לכך צריך שהחיילים המשוחררים יהיו זכאים להנחות גדולות על קניית שטח לבניה או במיסים על הבית , זה מסוג הדברים שיכולים להיות הגורם שיעזור לצעירים להשאר בישראל ולא לחפש את עתידם בארצות זרות , וזה יכניס גם צדק לכך שאלה שלא מתגיסים (מכל הסיבות שבעולם) הם בנתיים לומדים או עובדים וחוסכים המון בזמן זה .
אילן , ירושלים  |  17.11.14
לכל התגובות