איך עושים פרארי
בראניו מאוקש, מעצב מכוניות פרארי מסטודיו פיניפארינה האיטלקי: איך מתחילים לעצב מכונית-על, ומה חשוב יותר, עיצוב או שיווק?
בראניו מאוקש (Brano Mauks) מעצב בכיר בסטודיו העיצוב האיטלקי "פיניפארינה" ומי שעומד מאחורי עיצוב כמה מהדגמים המובילים של פרארי, מזראטי ופורד התארח במחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר, והרצה בפני הסטודנטים. שוחחנו איתו על תהליך העיצוב של מכונית-על כמו פרארי.
לדברי מאוקש, ההגדרה המתקבלת בתחילת תהליך העיצוב היא מאד כללית, כמו למשל "מכונית ספורט, 2 מושבים, עם מנוע קדמי". מכאן, בסיוע המון מוסיקה (קצבית ומהירה אם מדובר במכונית ספורט) מתחיל תהליך עיצוב חופשי, באמצעות הרבה מאד רישומים ידניים. אצל מאוקש משום מה, הוא מתחיל בצידי הגלגל, ומשם ממשיך לשאר חלקי הרכב. "אחרי שאתה מתחיל, הצורה כבר מגיעה לבד" הוא אומר.
לאחר שמאוקש מצייר עיצוב ראשוני ידני , עובר הרעיון לפיתוח אצל כמה קבוצות מעצבים במקביל, ובסופו של דבר נבחר העיצוב של אחת מהן. לאחר מכן עובר הרעיון הנבחר לעיצוב באמצעות מחשב, מקבל את המאפיינים הטכנולוגיים שלו, והופך בסופו של דבר למכונית מוגמרת.
האם בעולם הרכב של היום בו טכנולוגיות העיצוב הופכות לזמינות יותר, יש תפקיד חשוב לעיצוב האיטלקי? לתחושתו של מאוקש כן. הוא מעריך שהעיצוב האיטלקי ימשיך לתרום תרומה מכרעת לעולם העיצוב, "כי הוא מלא ברגש, הוא ייחודי ורענן, הוא חלק מהתרבות ומהסביבה, ותמיד יהיה מעניין ושונה". לכן, למרות ההתפתחות הרבה במדינות אסיה כמו סין למשל, הוא לא רואה אפשרות שמותגי-על אירופיים יעברו חס וחלילה לעצב את מכוניות היוקרה שלהן באסיה.
בהתייחסו לפוטנציאל תעשיית הרכב בישראל ציין מאוקש, שהוא מודע לפעילות מיזם המכוניות "קורוס" של החברה לישראל בסין. הוא ציין ש"קורוס" חילקה את מאמצי התכנון, העיצוב והייצור, בהתאם למקומות בהם כדאי לבצע את התהליכים האלה בנפרד. לדבריו, ל"קורוס" יש פוטנציאל להפוך לשחקנית גדולה בשוק הרכב, יש לה אסטרטגיה טובה, והוא אופטימי באשר לעתיד החברה.
הראינו למאוקש תמונה של מכונית הספורט הפתוחה "סברה" שיוצרה בישראל בשיתוף "רליאנט" הבריטית בשנות השישים של המאה שעברה, והוא ציין שמדובר במכונית ספורט קלאסית שיש לה פוטנציאל ייצור מחדש תוך שדרוג לטכנולוגיה ומראה עכשוויים. אגב, לתמונה של סוסיתא "קוביה", נרשמה תגובה הרבה יותר פושרת.
תגובה אחת לכתיבת תגובה