אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אחרי 2,600 שנה: המונופול הוותיק ביותר בעולם יפורק צילום: טל השחר

אחרי 2,600 שנה: המונופול הוותיק ביותר בעולם יפורק

סין צפויה להתחיל ב-2016 בתהליך ליברליזציה של תאגיד המלח הלאומי; רבע מתצרוכת המלח העולמית מרוכזת במדינה

22.11.2014, 10:54 | שירות כלכליסט
אחרי 2,600 שנה יפורק המונופול העתיק בעולם: ממשלת סין צפויה להתחיל ב-2016 בתהליך ליברליזציה של המונופול המחזיק בייצור ומכירת מלח שולחני, והוא ייפתח לתחרות. שוק המלח של סין מוחזק כיום באופן בלעדי בידיו של תאגיד המלח הלאומי, והוא הוא הישות היחידה בעל אישור למכור מלח שולחני במדינה.

קראו עוד בכלכליסט

מדובר בתעשייה רחבת היקף - סין היא יצרנית המלח הגדולה בעולם ואם כוללים גם את מכירת המלח לתעשיית הכימיקלים, הרי שכרבע מתצרוכת המלח בעולם נמצאת בסין. למעשה, הביקוש למלח כה גבוה במדינה עד כי הממשלה מתמודדת עם בעיות של הברחה רחבת היקף. מאז 1994 מפעילה ממשלת סין כוח שיטור מיוחד לאכיפת מונופול המלח במדינה. בשלב מסוים מנתה משטרת המלח 25 אלף שוטרים. ב-2013 אף ערכו אתרי קמעונאות כגון עליבאבא מבצע למחיקת מוכרי מלח בלתי חוקיים על מנת לעמוד בחוקי הרגולציה הסיניים.

הנשיא שי, צילום: רוייטרס הנשיא שי | צילום: רוייטרס הנשיא שי, צילום: רוייטרס

השליטה של ממשלת סין בתעשיית המלח החלה במדינת צ'י - כיום שאנדונג - מאות שנים לפני הספירה, בתקופת קונפוציוס. במאה השנייה לפנה"ס השית הקיסר האן את המונופול על האימפריה הסינית כולה. עושרן של האימפריות הסיניות לדורותיהן הייתה לעתים תלויה בשליטה באספקת המלח. היסטורית היה המלח מקור הכנסות קריטי לשליטיה ושוויו של המינרל הביא לעלייתם של שני מבריחים שבסופו של דבר הביאו לקריסת שושלות טאנג ויואן.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
בעבר המלח נחשב למצרך יקר מאוד, משם באה המילה Salary (מלח=Sal)
אנשים היו מקבלים את משכuרתם במלח. לכן המילה Salary התפתחה מהמילה Sal. משטרת המלח התחילה בתקופה בה המלח היה מצרך בעל חשיבות עצומה, היום זו סתם פוליטיקה כדי לשמור על ג'ובים ממשלתיים, כמו עוד כל כך הרבה דברים במדינה שלעם אין השפעה על עתידו, אלא מפלגה יחידה היא שקובעת את החוק.
זינגנון  |  24.11.14
2.
Shimon Ran מהפייסבוק - איזה רעיון גאוני!
אה, בעצם.... כבר כרו מלח באזור, בהר סדום. בשלב כלשהו הגיעו למסקנה שזה לא כלכלי ונשארנו עם כריית מלח באמצעות ייבוש ים המלח, המבוצע ע"י מפעלי ים המלח בחסות ממשלתית. "בזכותם" הגענו למצב בו חלקו הדרומי של אוצר הטבע הנדיר הזה (וזה אוצר לא רק במובן של משאבים אלא גם במובן של מורשת ושל ערכי טבע שלא קיימים כמעט במקומות אחרים בעולם) כבר אינו קיים יותר. בקיצור. תירגע. המדינה חשבה על זה 80 שנה לפניך. (וכבר לא בטוח שכדאי להמשיך עם הרעיון הזה).
מרקו , טכניון  |  22.11.14