מחירי הניתוחים הפרטיים בהדסה: 6,000 שקל לקטרקט, 31 אלף לניתוח ראש

עד כמה גדול הפיתוי של רופאי הדסה לבצע ניתוחים במסגרת שירותי הרפואה הפרטיים (שר"פ)? מדוע דרשה המדינה בזמן הסכם ההבראה של בית החולים למנוע במפורש מהרופאים לבצע שר"פ בשעות הבוקר? ומדוע, כפי שחשף "כלכליסט" בשבוע שעבר, עדיין מתבצעים ניתוחים בבוקר?

שורת מסמכים שהגיעה לאחרונה לידי "כלכליסט" חושפת בפעם הראשונה את הסכומים שמקבלים הרופאים בהדסה עבור הניתוחים הפרטיים. לא מדובר בתעריפון שממנו גוזרים הנחות, אלא בהוצאה עצמה של קופות החולים, דרך הביטוחים המשלימים, וחברות הביטוח, כולל ההשתתפות העצמית של המנותח. כל הנתונים מציגים את שכר הרופאים הממוצע מינואר 2013 ועד אמצע השנה הנוכחית והחישוב בוצע על ידי יועץ שנשכר לכך במיוחד על ידי הדסה וקופות החולים, כחלק מהמשא ומתן של בית החולים על תעריפי השר"פ החדשים.

כך זה נראה: עבור ניתוח קטרקט פשוט יקבל הרופא בהדסה בממוצע 5,948 שקל לעומת 1,503 שקל בממוצע על ניתוח זהה בבתי חולים פרטיים כמו אסותא או הרצליה מדיקל סנטר. המחיר הממוצע של ניתוח ראש עם פתיחת גולגולת בהדסה עומד על 31,564 שקל לעומת 12,670 שקל בבתי החולים הפרטיים במרכז. עבור צנתור מוחי במקרה של מפרצת יקבל המנתח בהדסה 29,571 שקל, עבור כריתה שלמה של הקיבה 25,141 שקל ועבור ניתוח לב פתוח 24,760 שקל. ואלו רק כמה דוגמאות מתוך הרשימה המלאה.

אין תחרות להדסה בירושלים

בבדיקה של יותר מ־30 פרוצדורות שר"פ נמצא כי בכולן עלות הרופא בהדסה היתה גבוהה מאשר בבתי חולים פרטיים במרכז, בשיעור שנע בין 111% (ניתוח תיקון פזילה) ל־1,082% (הוצאת גוש). במקרה של קטרקט, בדיקה מול מרפאה פרטית במרכז הארץ העלתה כי ניתוח שכזה יעלה כ־6,000 שקל, לא כולל 120 שקל לפגישת ייעוץ לפני ניתוח. על ניתוח לב פתוח בבית חולים ציבורי, כמו שיבא או רמב"ם, יקבל המנתח כ־3,500 שקל בלבד.

אחת הסיבות למחירים הגבוהים יחסית של הדסה היא העובדה כי באזור ירושלים המבחר של השירותים הפרטיים הוא קטן יותר מאשר באזור המרכז, כמו גם העובדה שבהדסה הרופאים מאוגדים, בניגוד לרופאים הפרטיים במרכז הארץ שעובדים כל אחד בנפרד מול חברת הביטוח או קופת החולים.

בנוסף, הפערים הגבוהים הללו מעט מטעים משום שאופן ההתחשבנות בין הביטוח המשלים או זה של חברת הביטוח לבין בית החולים והרופא הוא שונה בשני המקרים. בשר"פ הדסה התשלום מתחלק בין הרופא שאותו בחר החולה, שמוסיף מצדו גם השתתפות עצמית, לבין בית החולים באמצעות טופס 17, כמו במסלול הציבורי. מאז הסכם ההבראה שנכנס לתוקף בהדסה ביוני האחרון, הרופא מפריש כ־32% לטובת קופת בית החולים, כפול מהשיעור שהיה נהוג לפני ההסכם.

במקרה של בית חולים פרטי אחר, הקופה או חברת הביטוח משלמת ישירות לבית החולים סכום מסוים שלא דרך טופס 17 וסכום נוסף לרופא. בשני המקרים מדובר בכמה אלפי שקלים נוספים שמגיעים לבית החולים ישירות מהקופה או מחברת הביטוח.

"נדרש שינוי תרבותי"

הסכום שמקבל המנתח עצמו בהדסה קטן יותר, שכן עוד כ־20% מהסכום שמגיע לידיו מופרשים לטובת פול של רופאים מרדימים, שמקבלים בתורם גם נתח מההכנסות. 2% נוספים מגיעים לפול של צוות עזר כמו פתולוגים ומיקרוביולוגים. כך שבסופו של דבר, למנתח עצמו נשארים ביד כ־46% מהסכום, אך כמובן שגם ה־22% שמגיעים לשאר הרופאים הם חלק ממערך זרימת כספי השר"פ והתמריץ לקיים את המערך הפרטי בבית החולים.

בשנה שעברה שר"פ הדסה הכניס לרופאים כ־250 מיליון שקל, מהם כ־40 מיליון שקל עברו לקופת בית החולים. לאור הקפאת ההליכים בהדסה שאירעה בתחילת השנה ופרישה של 24 אחיות חדרי ניתוח באמצע השנה, צומצמה גם פעילות השר"פ, וכבר ברור כי סכומים כמו שנראו בשנה שעברה לא יירשמו בדו"ח ההכנסות של בית החולים ל־2014.

עם זאת, סביר להניח כי עדיין מדובר בסכומים נכבדים מאוד, בוודאי לבית חולים שצריך כל שקל ולרופאים שרגילים להתפרנס יפה מהפעילות הפרטית. אולי זו הסיבה שבגללה עדיין נעשות כל כך הרבה פעולות שר"פ גם בשעות הבוקר, בניגוד להסכם של הדסה עם משרדי הבריאות והאוצר.

ל"כלכליסט" נודע עוד כי בישיבת הדירקטוריון בשבוע שעבר הוצגו נתונים המעידים על כך שעדיין, כמעט חצי שנה אחרי שנחתם הסכם ההבראה, כ־28% מפעילות הניתוחים בשעות הבוקר הם של השר"פ. לשם השוואה, בשנה שעברה, אז לא היה כל איסור על פעילות שר"פ בשעות הבוקר בהדסה, השיעור עמד על 32%. כך שבפועל ההסכם שהמדינה כל כך התעקשה עליו, עד כדי אפשרות של פיצוץ המשא ומתן עם הרופאים, לא מקוים.

אחת הסיבות לכך, מסביר גורם בכיר בהדסה, היא שעדיין יש שורה של החרגות למקרים שבהם מותר לבצע שר"פ בשעות הבוקר. כך לדוגמה במקרה של ילדים קטנים הנדרשים לצום לפני הניתוח, קשישים או ניתוחים שיש אפשרות שיארכו זמן רב או שיהיו בהם סיבוכים (על פי הגדרה של ניתוח שלו נדרשות יותר מארבע מנות דם). אותו גורם הודה כי שורת ההחרגות הקיימות כיום היא כזו שמאפשרת למצוא פרצות כדי להצדיק ניתוח שר"פ בשעות הבוקר: "בקרוב אמור מנכ"ל משרד הבריאות (פרופ' ארנון אפק — מ"פ) לפרסם חוזר שמגדיר את ההחרגות המותרות, אבל ברור שמה שנדרש באמת זה שינוי תרבותי של הרופאים ושל בית החולים".

מהדסה נמסר כי “נושא תעריפי השר”פ נמצא במשא ומתן מול הקופות”. מוועד רופאי הדסה נמסר כי "לא התאפשר לנו לקבל נתונים של כל הפרוצדורות אבל לגבי חלק מהן אנו מכירים היטב, והם מראים כי התשלום הברוטו המשולם על ידי הקופה לרופא בהדסה קטן מזה שהיא משלמת באסותא. לדוגמה, במקרה של החלפת מפרק, הכסף שמשלמת קופת חולים לרופא לאחר ההנחה כולל בתוכו את החלק של החולה. אם ניקח את חלק הקופה ונבצע את ההורדות השונות ונשווה את המחיר המתקבל מהקופה לרופא בגין הפרוצדורה, נמצא כי הרופא בהדסה מקבל כ־2,000 שקל פחות מהרופא באסותא בגין אותה פרוצדורה. הסכמי שר"פ הדסה הם אחידים לכלל הרופאים, בניגוד להסכמים בבתי חולים פרטיים".

הדירקטוריון חושש מהחשב

השר"פ בשעות הבוקר הוא לא המקום היחיד שבו עדיין יש מחלוקת בין המדינה לבין הדסה. למרות הסכמות שהתקבלו לפני שבוע וחצי בין ארגון נשות הדסה למשרד האוצר על הרחבת הסמכויות של החשב המלווה מטעם המדינה לתהליך ההבראה, רו"ח רז זונטג ממשרד רו"ח ארנסט אנד יאנג, זונטג עדיין לא קיבל אפשרות להתחבר ישירות למחשבי מערך הכספים של בית החולים.

הדסה | צילום: אוהד צויגנברג

התמונה מסתבכת לאור חוות דעת של משרד עו"ד אפשטיין, קנולר, חומסקי, אסנת, גילת, טננבוים ושות' שנכתבה לבקשת דירקטוריון בית החולים. חוות הדעת קובעת כי מתן גישה מלאה וישירה לחשב המלווה חושף את חברי הדירקטוריון לאחריות אישית במקרה של חשיפת הסכמים עסקיים וסודות מסחריים שיש להדסה עם ספקים ואף בחשש להפרת חוק ההגבלים העסקיים, לאור ניגוד העניינים שבו מצויים החשב והמדינה אל מול בית החולים.

עם זאת, ככל הנראה מכיוון שבהדסה כן מאפשרים לזונטג מרחב פעולה רחב יותר מבעבר, כמו לדוגמה להיפגש ישירות עם בעלי תפקידים בבית החולים, המדינה תאפשר את השלמת העברות הכספים להדסה כפי שמתחייב מהסכם ההבראה, העברות שאותן עצרה המדינה בשבועות האחרונים.

מהדסה נמסר כי “הנהלת בית החולים מקיימת קשר רציף עם החשב המלווה ומקיימת את הוראות הדירקטוריון”.

שאלה נוספת שנותרה פתוחה בהדסה נוגעת למינויו של יו"ר דירקטוריון קבוע. בשבוע שעבר התפטר מ"מ היו"ר, אבי בלשניקוב, לדבריו בשל עיכוב במינוי מצד שרת הבריאות יעל גרמן. משרדי הבריאות והאוצר אמורים לאשר את שלושת השמות שהעבירו נשות הדסה כמועמדים לתפקיד, וגרמן אמרה כי תקבל החלטה בסוף השבוע האחרון.