אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

מסיבת גן

מה הופך את הג'מייקנים לספרינטרים ואת הקנייתים לרצי מרתון והאם אפשר למצוא את "הגן הנכון" לכל ענף ספורט? זה בדיוק מה שחוקרים במכללה האקדמית בווינגייט‎

22.11.2014, 22:32 | אוריאל דסקל

פרופ' יאניס פיטסילאדיס מאוניברסיטת ברייטון ופרופ' ארול מוריסון מאוניברסיטת UTech בקינגסטון, ג'מייקה, חוקרים כבר כמה שנים את הסיבות הגנטיות והסביביתיות לכך שג'מייקה, אי בן 3 מיליון תושבים, מייצרת את הספרינטרים הטובים בעולם, ולא רק לעצמה — שוברי שיאי העולם מבריטניה, קנדה וארה"ב, כמעט כולם בעלי שורשים ג'מייקניים.

קראו עוד בכלכליסט

על פי בדיקה של השניים, מוצאם של רוב הספרינטרים הג'מייקנים הוא מחוז Trelawny Parish בצפון־מערב האי. לשם הובאה במאה ה־18 קבוצת עבדים אפריקאים — רובם מאזור גאנה וניגריה — שברחו מאדוניהם ועשו פעולות נגד הצבא המשוכלל והחזק ביותר בזמנו, צבא האימפריה הבריטית. ל־Trelawny Parish הביאו את רוב העבדים כיוון שהאזור היה מוקף בצוקים ותנאי שטח שאמורים להקשות בבריחה. אבל עבדים כן הצליחו לברוח והקימו את הקהילות שלהם באזור. הם נקראו "מארונס", ביטוי לסוסים שברחו מהחווה. האזור שאליו ברחו ייחודי מבחינה טופוגרפית, אבן גיר, צוקים תלולים ויערות גשם צפופים — האזור המושלם להסתתר בו ולנהל בו מלחמת גרילה בצבא הבריטי. וכך במשך עשרות שנים התפתח זן קשוח של "עבדים־לוחמים" שעל פי האגדות היו מחסלים פלוגות שלמות ושולחים שניים־שלושה שורדים עם אוזניהם בידיהם — שיספרו את הסיוט שעברו. "המארונס" הם אבות אבותיהם של יוסיין בולט, אסאפה פאוול, יוהאן בלייק, מרלין אוטיי, לינפורד כריסטי, ורוניקה קמפבל בראון, דונובן ביילי ואחרים. הליך סינון "הבריאים מספיק" להישלח לעבדות והליך הסינון "הטבעי" שעברו בג'ונגלי הותירו רק את החזקים והמהירים ביותר.

פיטסילאדיס ומוריסון לא הצליחו להוכיח בוודאות את עניין הגן המארוני אחרי שבדקו 125 ספרינטרים ג'מייקנים — אבל כן נמצאו יכולות גנטיות משותפות לכולם: "סיבים סופר־מהירים" בשרירים נוסף ל־ACTN3, "גן המהירות", שאותו יש לכל הג'מייקנים כמעט.

אולם הג'מייקנים לא ספרינטרים דומינטיים רק בגלל הגנים. מסורת ארוכת שנים — עוד מתחילת המאה הקודמת — גורמת לכך שהחברה הג'מייקנית מטפחת ספרינטים. צוותים של סקאוטים מיוחדים מטעם התאחדות האתלטיקה הג'מייקנית עוקבים אחרי אצנים צעירים מגיל צעיר, וכמעט כל ילד ג'מייקני מתבקש להתחרות בספרינטים בבית הספר. שנים של אימון ספרינטים ולימוד הטכניקה סייעו בטיפוח האובססיה הלאומית. ייתכן שבארה"ב "מארונים" היו מתמקדים בלהיות ווייד רסיברים בפוטבול — מה שהיה מבטיח להם עתיד כלכלי טוב יותר מעתיד באתלטיקה קלה.

 , צילום: אי אף פי, רויטרס, אובן שוורץ, אימג צילום: אי אף פי, רויטרס, אובן שוורץ, אימג'בנק Gettyimages, יו.אס.איי טודיי  , צילום: אי אף פי, רויטרס, אובן שוורץ, אימג

 

גם בקניה

 

סיפור היכולות של הג'מייקנים מאזור צפון־מערב ג'מייקה אינו שונה בהרבה מזה של בני שבט הקלנג'ין (Kalenjin) הקנייתי — יצרן רצי המרתון הטובים בעולם. לשם השוואה, רק 17 אמריקאים ירדו מ־2:10 שעות במרתון. יותר מ־32 בני שבט הקלנג'ין (כ־4.9 מיליון איש) עשו זאת באוקטובר 2011 בלבד. כמו בג'מייקה, גם כאן יש שילוב של גנטיקה, היסטוריה וסביבה. בממוצע, בני הקלנג'ין בעלי מבנה גוף שמאפשר את היעילות המכנית המרבית במרתון — גובה 1.7 מטר ומשקל 56 ק"ג. העובדה שהשוקיים של בני הקלנג'ין דקות במיוחד — כמו של עמיתיהם הרצים משבט האורומו מאתיופיה ומשבט הסבאיי מאוגנדה — נותנת להם יתרון על פני רצים מגזעים אחרים. בנוסף, לאורך ההיסטוריה, השבט חי בהרים, מה שפיתח אצל אנשיו יכולות ניצול חמצן טובות. בזכות תהליכים אבולוציוניים שהושפעו מהאוויר הדליל, לצד מזג האוויר הטרופי, מבנה גופם של בני הקלנג'ין תואם את דרישות הריצה בצורה המושלמת ביותר. במקרה או שלא, בני השבט גם מתחילים להתאמן בריצות ארוכות מגיל גן, מה שמאפשר להם להוציא לפועל את הגנטיקה המושלמת ברמה הכי גבוהה.

בישראל חוקרים

 

אז עד כמה הגנטיקה חשובה בספורט? זו שאלה שמדענים רבים מחפשים את התשובה לה, וגם בישראל ד"ר יואב מקל וד"ר סיגל בן זקן מהמכללה האקדמית בווינגייט ופרופ' אלון אליקים מהמרכז הרפואי מאיר מקיימים מחקרים כדי למצוא את המאפיין הגנטי שמתאים לכל ענף ספורט. "גנטיקה היא מערכת סינון ראשונית ביותר", אומר ד"ר מקל. "היא חשובה ועוזרת לנבא מי יכול להיות ספורטאי ובאיזה ענף, אך היא לא הגורם היחיד שקובע".

לפי מקל, "ידוע כי מעבר לשיפור היכולות בעקבות אימונים תלויים הישגיו של הספורטאי בנתוניו הגנטיים. כחלק מקבוצת מחקר במכללה ומחוצה לה אנו מנסים לאתר אפיונים גנטיים של ספורטאים מתחומים שונים. בשנים האחרונות פרסמה המעבדה הביו־מולקולרית שבמכללה מספר לא מבוטל של מחקרים העוסקים בתחום זה".

לצורך כך כבר נאספו ונבדקו דגימות דם של כמה מאות מספורטאי ישראל. "בעתיד הקרוב אנו מקווים להרחיב את אוכלוסיית הנבדקים שלנו ולאסוף נתונים גם מתחומי ספורט שבהם לא עסקנו עד כה", אומר מקל. "לאחר שאיתרנו כישורים גנטיים של ספורטאים העוסקים בענפי הסיבולת והמהירות, אנו מנסים כעת לאפיין כישורים גנטיים של ספורטאים המשתייכים למקצועות הכוח. בהמשך ננסה לאפיין כישורים גנטיים של ספורטאים העוסקים במשחקי כדור. לפי מקל, "באמצעות הנתונים שנאספו אנו מקווים ללמוד על האפיונים הגנטיים של אותם ספורטאים ולפתח סמנים ומדדי אבחון אשר יאפשרו לאתר ולנתב כישרונות ספורטיביים כבר בגילים צעירים. אנו מקווים לעסוק גם בתחומים הנוגעים למחלות שונות כגון סוכרת ומחלות לב ואף בהשמנה".

יוסאיין בולט , צילום: אם סי טי יוסאיין בולט | צילום: אם סי טי יוסאיין בולט , צילום: אם סי טי

אז האם תוכלו בעתיד לעשות את הבדיקות הגנטיות כדי לגלות אם מישהו יכול להיות רץ למרחקים ארוכים ואולי עדיף לו להתמקד דווקא בריצות 800 או 400 מטר?

"לבד לא נעשה את זה. אנחנו עושים סינון ראשוני, אבל אחרינו צריך להיות צוות פסיכולוגי שיבדוק את המנטליות של הספורטאים. צריך צוות של רופאים שיבדקו את המערכות העצביות, מומחים שיעסקו בטיפוח היכולות האתלטיות וכו'. כל ספורטאי צריך מערכת שלמה סביבו — גנטיקה לבדה לא מספיקה אף פעם".

האם בכלל ניתן לזהות מאפיינים גנטיים אצל ספורטאים שהחלק הקוגניטיבי בענף שלהם הוא מרכזי? למשל, האם יש מאפיין גנטי לכדורגלן? מחקרים מראים שיכולת קבלת החלטות חשובה יותר בכדורגל מיכולות פיזיות. צריך לראות את אנדרס אינייסטה כדי להבין שגנטיקה לא שיחקה תפקיד מכריע בהצלחה שלו.

"סביר להניח שאין דבר כזה הכדורגלן המושלם גנטית, כי בקבוצה כל אחד שונה מבחינה גנטית ומוצא את היכולות השונות שלו. מה שאנחנו רוצים לעשות בתחום הזה הוא לבדוק מה מאפיין כדורגלנים שונים. אני משער שלקשרים אנרגטיים יש מאפיינים גנטיים מסוימים, ושחקנים שמבססים את המשחק שלהם על כוח מתפרץ צריכים מאפיינים גנטיים אחרים. כמו כן, עושי המשחק הם יצורים שונים לחלוטין. חיפשנו, למשל, גן שמאפיין קואורדינציה גבוהה ולא מצאנו. אנחנו צריכים לעשות עוד ועוד בדיקות גנטיות — שזו אף פעם לא משימה קלה — כדי להבין יותר התחום".

האם לא קיים חשש שאבחון גנטי כזה ימנע מרבים להתעסק בספורט משום ש"אין להם סיכוי", או שדווקא הבדיקות הגנטיות יכולות להפנות ילדים למקום הנכון מבחינתם?

"אם נגלה אצל מישהו גן ACTN3 בשכיחות גבוהה, אז נדע שיש לו כוח מתפרץ, כלומר יהיה עדיף לו להתעסק בענף שדורש כוח מתפרץ. אם נגלה מישהו עם גנים שמסייעים בוויסות נוזלים וניצול חמצן, נדע לקחת אותו לריצות ארוכות. אבל הגנים הם רק חלק קטן ממה שיכול להשפיע על יכולת ההתמדה, וכל גן משתלב עם גן אחר בצורה אחרת. אין גן אחד שמשפיע על הכל, אלה שילובים ואנחנו לומדים את זה. אבל בסופו של דבר מוטיבציה יותר חשובה מביולוגיה".

אלא אם כן יש גן שאחראי על המוטיבציה.

"כן, אנחנו בודקים גם את זה, אם יש גן שאחראי על המוטיבציה".

איך הספורט הישראלי יכול לנצל את יכולות הניתוח הגנטי?

"הספורט בנוי משלוש צלעות: הספורטאי, המאמן והמנהל. אני יכול להגיד שהבעיה בישראל היא בעיקר צלע המנהל. הספורטאים הטובים ביותר שיצאו מישראל באו מגופים שידעו להתנהל נכון. ניהול נכון מסייע להוציא יותר מחומר גלם פחות טוב. הגנטיקה היא רק חתיכה בפאזל הזה שנקרא ספורטאי. הפעלת שריר, יעילות מכנית, קואורדינציה, כל אלו חשובים לא פחות. כמו גנטיקה, יצירת ספורטאי היא עניין מסובך שכל אלמנט יכול לשנות אלמנט אחר. זה מקבץ של אלפי דברים שמורכבים מאלפי דברים". 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות