אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יש מחלוקת? שהכנ"ר ונאמני חברת חיפושי הגז ATP ימצאו פשרה צילום: נמרוד גליקמן

נחשף בכלכליסט

יש מחלוקת? שהכנ"ר ונאמני חברת חיפושי הגז ATP ימצאו פשרה

הכנ"ר ממשיך לזגזג ומאשר את בקשת נאמני ATP לקבל שכר טרחה לפי תקנה 8א, אף על פי שהתנגד לכך בתיקים אחרים. עם זאת, הוא הורה לקזז לנאמנים את הסכום שהיה בקופת החברה לפני מינוים ונחשף ב"כלכליסט". ההחלטה כבר הזניקה לבית המשפט מפרקים אחרים, שטוענים שעמדתו הלא אחידה של הכנ"ר פוגעת בהם

23.11.2014, 08:28 | ענת רואה

כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) פרופ' דוד האן שוב מציג חוסר אחידות כשהוא ממליץ לשלם לנאמניה של חברת חיפושי הגז ATP בהקפאת הליכים שכר טרחה לפי תקנה 8א הבעייתית, בניגוד לעמדותיו בשורת תיקים אחרים, שבהם דרש לחשב השכר לפי תקנה חלופית שמביאה לסכום קטן פי כמה.

קראו עוד בכלכליסט

בנייר עמדה שהגיש הכנ"ר בשבוע שעבר הוא המליץ לשלם לנאמנים, עו"ד דרור ויגדור ממשרד יגאל ארנון ועו"ד דוד פורר ממשרד גרוס, 3.6 מיליון דולר פלוס מע"מ (16.1 מיליון שקל). זאת לעומת הדרישה המקורית של ויגדור ופורר לשלם להם 5 מיליון דולר פלוס מע"מ (22.4 מיליון שקל).

עם זאת, הכנ"ר הורה להפחית לנאמנים כמיליון דולר מדרישתם המקורית, משום שהשניים דרשו שכר טרחה גם על בסיס כספים שכבר היו בקופה במועד מינויים – עובדה שנחשפה ב"כלכליסט". למרות הזגזוג של הכנ"ר שמעניק לנאמני ATP שכר גבוה לו התנגד הכנ"ר בתיקים אחרים, נראה כי השופט איתן אורנשטיין סבור שהשכר המקובל על הכנ"ר הוא נמוך, ובהחלטה שמסר ביום חמישי שעבר הוא הורה לנאמנים ולכנ"ר לבוא בדברים "נוכח הפער בשכר המבוקש לזה שבעמדת הכנ"ר". בכך רמז אורנשטיין לכנ"ר להגדיל את הסכום המוצע או לשכנע את הנאמנים להסכים להפחתה.

הסכמת האן לשכר לפי התקנה שנגדה הוא נאבק משליכה גם על תיקים אחרים. מפרקי אייס, עו"ד אמיר פלמר ורו"ח בועז גזית, הגישו הודעה דחופה לשופט אילן שילה, שאמור לפסוק את שכרם הסופי בתיק. פלמר וגזית תקפו בהודעתם בחריפות את עמדותיו הלא אחידות של הכנ"ר. בתיק אייס הכנ"ר התנגד נחרצות לשכר לפי תקנה 8א שאמורה היתה להביא לשכר בסכום דומה מאוד לזה שבו תומך הכנ"ר ב־ATP.

הסכימו להסתפק ב־5 מיליון דולר

באוקטובר נחשפה ב"כלכליסט" הפרצה בתקנות השכר שמאפשרת למפרקים ולנאמנים לגזור קופון בסכומים גבוהים לא רק על כספים שנכנסו לקופה ממועד מינוים, אלא גם על כאלה שהיו בקופה עוד קודם לכן. עוד פורסם כי בסוף 2013 הסכים הכנ"ר לבקשת נאמני ATP לקבל שכר ביניים של 2.5 מיליון דולר, בקשה שחושבה על בסיס מכלול הכספים שהיו בקופה, לרבות 8.4 מיליון דולר שהיו בה בעת שנכנסו הנאמנים לתפקידם, סכום שלא היה להם כל חלק בהשגתו.

  , צילום: נמרוד גליקמן, אוראל כהן צילום: נמרוד גליקמן, אוראל כהן   , צילום: נמרוד גליקמן, אוראל כהן
  , צילום: נמרוד גליקמן, עמית שעל צילום: נמרוד גליקמן, עמית שעל   , צילום: נמרוד גליקמן, עמית שעל

השניים טענו שלפי התקנות, מגיעים להם 7.5 מיליון דולר, אולם הסכימו "להסתפק" ב־5 מיליון דולר. ב"כלכליסט" נחשף כי ללא הכסף שכבר היה בקופה, הרי שהנאמנים יכלו לכאורה לדרוש אפילו פחות מהסכום שעליו הם הסכימו להתפשר, ולכל היותר 4.36 מיליון דולר. בנוסף, אילו הכנ"ר היה מאמץ בתיק זה את עמדתו בתיקים אחרים (בהם אייס, קמן ומעריב), שכר הנאמנים אף היה מתכווץ לכ־10% מהסכום שדרשו, שכן בעוד תקנה 8א מאפשרת לבעל תפקיד לקבל עד 12% מהקופה, תקנת שכר מימוש מאפשרת לבעל תפקיד לקבל כ־1% בלבד.

הכנ"ר היה אמור להגיש את עמדתו בנושא ATP כבר לפני שבועות רבים, אך הוא התעכב וביקש עוד ועוד דחיות מהשופט. לפני כשבוע הוא הגיש לבסוף את נייר העמדה שלו, שם הוא מזכיר שבעת מינוי הנאמנים היו בקופת החברה 8.4 מיליון דולר, "קשה למצוא צידוק לכך" שבחישוב שכרם לפי 8א יובאו כספים אלה בחשבון. לפי הכנ"ר, לאחר קיזוז הכספים שהיו בקופה, מגיע לנאמנים שכר בין 4.16 מיליון דולר ל־4.57 מיליון דולר. ובסיכומו של דבר הוא ממליץ לשלם לשניים 3.6 מיליון דולר ומע"מ. הכנ"ר מנמק את הסכמתו בכך שבית המשפט כבר אישר "מתווה שכר מסוים". למעשה, טוען הכנ"ר שהשופט אורנשטיין כבר אישר בעבר מקדמה לפי 8א, ורומז שכעת כבר אי אפשר לסגת מכך.

לאן נעלמו המילים "דרך המלך"?

האם אכן אושר מתווה שכר בתיק ATP שמחייב להיצמד לתקנה 8א? בעמדה שהגיש מפרק אייס פלמר (החתום עליה עם שותפו עו"ד אביתר קרמר), נטען שעמדת הכנ"ר ב־ATP מחזקת וממחישה את כל טענות מפרקי אייס, שלפיהן הכנ"ר נוקט קו לא אחיד וסותר את עצמו שוב ושוב. השניים כתבו ש"התפלאו לגלות מעיון בעמדת הכנ"ר בתיק ATP", שמשום מה לא מופיעות בה המילים "דרך המלך" או "היעדר הלימה", שהופיעו בכל עמדות הכנ"ר שבהן נדרש שכר לפי 8א והכנ"ר התנגד.

עוד כתבו פלמר וקרמר כי בניגוד לתיק אייס, שבו הכנ"ר חישב ומצא שמגיע לשניים רק 2.5 מיליון שקל (ולא 16 כפי שביקשו), בתיק ATP הכנ"ר לא הציג תחשיב חלופי, אף על פי שגם בתיק זה לפי מסלול המימוש השכר היה אמור לעמוד על כ־2 מיליון שקל בלבד. מפרקי אייס אף הוסיפו והתייחסו לטענת הכנ"ר שהוא צמוד למתווה קודם שאושר ב־ATP. לטענתם, המציאות שונה לחלוטין ובאופן חריג הם אף שיבצו בגוף תגובתם צילום של החלטת השופט אורנשטיין באותו מקרה, כשאז אישר הכנ"ר את המקדמה, תוך שהבהיר במפורש שההסכמה הנה "בלי שיהיה בכך כדי לקבוע מסמרות באשר לשכר הסופי".

מבדיקת "כלכליסט" עולה שכבר בעת שאישר את מקדמת השכר ב־ATP, הבהיר הכנ"ר שההסכמה ניתנה "בלי להידרש בשלב זה לבסיס החישוב", ו"בלי להביע עמדה ולקבוע מסמרות באשר לשכר הסופי ולאופן חישובו".

מפרקי אייס טוענים שבכל פרמטר אפשרי יש לתמוך בטענתם ששכרם צריך להיות גבוה מזה שנפסק ב־ATP, והם מצרפים כמה דוגמאות, בין היתר השוואה בין 1,200 העובדים שהועסקו באייס לבין המספר הנמוך של עובדים בחברת ATP, משך העבודה הקצר בהרבה למפרקים ב־ATP לעומת אייס, היקף החובות הנמוך בחצי מאלה שבתיק אייס (200 מיליון שקל ב־ATP לעומת 450 מיליון שקל באייס) ולבסוף מספר תביעות החוב שנבדקו ("עשרות תביעות חוב בלבד" ב־ATP לעומת יותר מ־2,000 תביעות חוב שהוגשו למפרקי אייס).

"לא יעלה על הדעת שבתיק ATP תהא ידו של הכנ"ר כה נדיבה, בעוד בתיק אייס יקמוץ הכנ"ר את ידו חרף התשבחות שחלק הוא עצמו לעבודת המפרקים", טוענים השניים ומפנים לזגזוג נוסף בעמדות הכנ"ר, שב־ATP הדגיש שהנושים מסכימים לשכר המבוקש ולכן יש לתמוך בבקשה, לעומת עמדתו בתיק אלי רייפמן, שם טען הכנ"ר בנחרצות ש"הסכמת נושים אינה הופכת את הכנ"ר ואת בית המשפט לחותמת גומי".

השופט שילה הורה לכנ"ר להגיב לטענות. הכנ"ר לא מסר תגובה לדברים במענה לפניית כלכליסט אליו.

גם בבטר פלייס בונים על התקנה הבעייתית

מקרה נוסף של שכר טרחה מנופח לפי תקנה 8א פורסם ב"כלכליסט" בחודש שעבר: הנאמנים בתיק בטר פלייס דרשו שכר לפי תקנה זו מבלי שהפחיתו כספים שכבר היו בקופה בעת מינוים. נאמני בטר פלייס, עוה"ד סיגל רוזן־רכב ושאול קוטלר, דרשו לקבל מקדמה של 2.54 מיליון שקל, המחושבת בנפרד לגבי כל אחת מארבע החברות־הבנות בקבוצה. בתיק זה הכנ"ר טרם הגיש את עמדתו וביקש ראשית לקבל התייחסות של ועדת הביקורת.

מימין: סיגל רוזן-רכב ושאול קוטלר, נאמני בטר פלייס, צילום: עמית שעל מימין: סיגל רוזן-רכב ושאול קוטלר, נאמני בטר פלייס | צילום: עמית שעל מימין: סיגל רוזן-רכב ושאול קוטלר, נאמני בטר פלייס, צילום: עמית שעל

ועדת הביקורת המליצה לשלם לשניים רק כשליש מהשכר שדרשו, לאחר שהפחיתו מתחשיב הנאמנים 34 מיליון שקל שכבר היו בקופה במועד המינוי שלהם. בנוסף סירבה ועדת הביקורת לאשר תחשיב נפרד לכל חברה־בת וערכה תחשיב אחד כולל, מה שמביא לצמצום השכר.

רוזן־רכב וקוטלר הזדרזו להגיש תגובה מטעמם שבה טענו כי הופתעו עד מאוד למקרא עמדת ועדת הביקורת, שהתעלמה באופן מוחלט מעקרון ההפרדה הכספית בין החברות השונות. "התייחסות לקופות החברות כאל 'קופה אחת' – שגוי", טוענים השניים, ומוסיפים כי ועדת הביקורת לא נימקה את החלטתה, וכי הדבר מנוגד להחלטת בית המשפט שהורה להם לערוך הפרדה חשבונאית בין כספי כל אחת מהחברות־הבנות.

בקשת השכר בבטר פלייס ממתינה, כאמור, לתגובת הכנ"ר.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות