אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מנכ"ל ביג מרכזי קניות בתחזית פסימית: "קניונים יהפכו למרכזי הפצה לקמעונאים" צילום: נמרוד גליקמן

מנכ"ל ביג מרכזי קניות בתחזית פסימית: "קניונים יהפכו למרכזי הפצה לקמעונאים"

איתן בר זאב בוועידת הקניונים: "נושא הקניות באינטרנט מדאיג אותנו, יותר מאשר את הקמעונאים שיכולים לפתוח חנות וירטואלית". הראל ויזל: "למה מכירה בחנות אופנה איננה נחשבת לעבודה מועדפת ומכירה בחנות נוחות של yellow או עבודה כמתדלק מוגדרת עבודה מועדפת?"

23.11.2014, 19:37 | אורנה יפת
"היום כולם מבינים את מה שאמרתי לפני שלוש שנים - אי אפשר שצד אחד (הסוחרים - א"י) ימשיך לסבול וצד שני (הקניונים – א"י) חוגג בבורסה ובדו"חות הכספיים בגדול", כך אמר איתן בר זאב, מנכ"ל ביג מרכזי קניות, בפאנל בנושא כלכלה וקניונים בשנת 2014 שנערך במסגרת ועידת הקניונים התשיעית של ענף הקניונים, באילת.

לבר זאב תחזית קודרת לגבי ענף הקניונים ולפיה המרכזים המסחריים יהפכו עם השנים למרכזים לוגיסטיים ומרכזי הפצה, עם התגברות המגמה של קניון באינטרנט. "נושא הקניות באינטרנט מדאיג אותנו, בעלי שטחי המסחר, יותר מאשר את הקמעונאים שיכולים מבחינתם לפתוח חנות וירטואלית. בטווח של 15-20 שנה, חלק משטחי המסחר שלנו יהפכו לשטחים לוגיסטים, קניונים יהפכו למרכזי הפצה לקמעונאים. רואים את זה בארה"ב וזה יקרה גם פה בישראל".

איתן בר זאב , צילם: עמית שעל איתן בר זאב | צילם: עמית שעל איתן בר זאב , צילם: עמית שעל

אבי לוי, מנכ"ל קבוצת מליסרון, איננו שותף לתחזית הקודרת של בר זאב. "באינטרנט אין לצרכן חווית קנייה ואנו משתדלים לעבוד על חווית קנייה. בית קפה מוצלח או חנות מוצלחת אין באינטרנט. יש קניונים יותר מוצלחים וזה רק בגלל חווית הקניה".

לוי משדר אופטימיות ואיננו חש בהאטה בצריכה. אולי הסיבה נעוצה בדו"חות הכספיים החיוביים שפרסמו קבוצות הקניונים הגדולות, מליסרון ועזריאלי, בשבוע שעבר, שעומדים בניגוד גמור לתוצאות של חברות האופנה ששוכרות שטחי מסחר בקניונים שלהן. "אני לא יודע לאן המחאה החברתית תלך", אומר לוי. "נכון להיום אנחנו רואים את המספרים. בסופו של דבר הצריכה גדלה. נתוני ריס מראים גידולים מאד מרשימים בפדיונות האופנה. בחגי תשרי השנה היו גידולים מעל 13% במכירות, על פי ריס. זה היה חודש אחרי המלחמה. היה לצרכנים מספיק זמן להשתקם מהמלחמה. יכול להיות שאם לא היה צוק איתן אז הגידולים היו 11%. הכל זה היצע וביקוש, ואנחנו צריכים לגרום לכמה שיותר נשים ואנשים לבוא לקניונים. ככל שהקניונים שלנו יהיו יותר מבוקשים כך נוכל לשמור על שכר הדירה. אחרת נצטרך להוריד מחירים".

אריאל גנוט, מנכ"ל גמא ניהול וסליקה, טען כי לא רואים את הגידולים בצריכה על פי סליקת כרטיסי אשראי. "מהמחאה החברתית אנשים מחלקים את הקניות שלהם. הקנייה הממוצעת קטנה. אם פעם קנו נעלי ספורט לכל המשפחה בחנות אחת, היום הם יקנו מותג אחד בחנות אחת ומותג אחר בחנות שנייה במבצע. יש היום מודעות צרכנית ומי שנשחק זה עסקים ורשתות שהתחרות שלהם היום הרבה יותר קשה מאשר בעבר".

מרבית הדיון בפאנל נסב סביב הנושא של שכר הדירה שמשלמים הסוחרים לקניונים, שעומד כיום על 10%-20% ממחזור המכירות של בתי העסק. בר זאב אמר כי במרכזי ביג העומס על הסוחרים (שכר הדירה כאחוז מהפדיון ) מהווה 8%, אך לדבריו, בסופו של דבר הסוחרים לא מגלגלים את ההוזלה הזו על הצרכן. "לי אין בהסכם השכירות שליטה על מחירים שגובות חברות הריטייל", אמר. "אבל החנויות אצלנו קצת יותר גדולות ובנוסף לליין ברמת המחיר השווה אצלנו ובקניונים, יש לחנויות הגדולות אפשרות להציג ליין מעונות קודמות במחירים יותר זולים. סוג של פתרון של אאוטלט בלי שקוראים לו ככה. הסוחרים היו יכולים לגלגל את ההנחה שהם מקבלים אצלנו על הצרכנים אבל בפועל, הם לא עושים את זה, משיקולים שלהם. הרווחיות הגבוהה שיש להם אצלי עוברת לסבסד את המקומות עם הרווחיות היותר נמוכה שיש לסוחרים בקניונים".

הראל ויזל, מנכ"ל ומבעלי קבוצת פוקס, הגיב לטענה כי המחיר בכל הקניונים זהה למרות שבחלק מהקניונים שכר הדירה זול יותר ואמר: "בכל המדינות ובכללן ארה"ב כל הרשתות מוכרות באותו מחיר בכל המקומות. גם באירופה בחנויות של 2,000 מ"ר משלמים שכר דירה נמוך מאשר מחנויות קטנות יותר. כשאני נכנס לקניון ולוקח חנות של 700 מ"ר שכר הדירה יותר נמוך מאשר חנות שאני לוקח לללין שהיא 40 מ"ר. הקניונים אומרים היום שחנויות כמו פוקס הום המכירות למ"ר יותר נמוך מהאופנה ולכן שכר הדירה למותגים אלה קצת יותר נמוך. ראיתי שחנויות האופטיקה משלמות שכר דירה יותר נמוך והסבירו לי שזה בגלל שהמחזור שלהן גבוה יחסית".

הראל ויזל, צילום: אוראל כהן הראל ויזל | צילום: אוראל כהן הראל ויזל, צילום: אוראל כהן

ויזל יצא נגד הטענה שקבוצות קמעונאות גדולות כמו פוקס מנצלות את כוחן אל מול הקניונים ומקבלות הנחות בשכר הדירה על חשבון סוחרים קטנים. "כמעט אין קניון במדינה שאני מהווה יותר מ-5% מכל שטח המסחר בקניון. עם כל הכבוד לנו אנחנו מחזיקים בסה"כ 4%-5% משטח הקניון. עם כל החנויות שלי, רמי לוי עם חנות אחת הרבה יותר גדול מכל המותגים שלי יחד. אנחנו אולי הרבה מותגים אבל קטנים. כשאנחנו לוקחים חנות של אמריקן איגל של 700 מ"ר אז כמה שאנהל מו"מ חכם אני אשלם יותר מחנות של זארה. ואני בסדר עם זה. וכשאני לוקח חנות טובה לללין של 40 מ"ר אז אני אשלם שכר דירה גבוה".

לדברי ויזל, "לפני ארבע שנים לא היה יותר קל או יותר קשה. ואם היה יותר קל או קשה זה קשור לעיר מסוימת, קשור לתחרות שיש לקניון באותה העיר וקשור להיצע וביקוש ולא לגודל שלי כקבוצה. כשיש בעיר הרבה קניונים אז המחיר הראשוני הוא יותר שפוי והמו"מ יותר קל. באופן כללי שכר הדירה יותר זול ממה שהיה לפני 4 שנים".

רמי לוי הבעלים של רשת המזון רמי לוי שיווק השקמה החליט לפני מספר שנים להכנס לענף הקניונים ולבנות מרכזים מסחריים בבעלותו, כאשר חנות הדגל בהם היא הסופרמרקט שלו. לוי מחזיק כיום כבר 11 מרכזים מסחריים וצפוי להתפתח עם מרכזים נוספים. "החלטתי לעשות את זה כי דאגתי לרשת שלי", אמר לוי. "היה ביקוש לא קטן בתחום שלנו וכל מי שהקים מרכזים מסחריים ניצל את הביקוש והחל לדרוש מחירים לא ריאלים. הקפיצו לנו את שכר הדירה כאילו אנחנו איזה בוטיק. כולם לקחו נדל"ן בכל מחיר ואני מאשים גם את מנהל מקרקעי ישראל שמכרו את הקרקעות בכל המרבה במחיר. היום כל הרשתות הגדולות מתחילות להחזיר חנויות כי הן שילמו מחיר לא ריאלי. היום יש פחות כסף לציבור לקנות, ויש רשתות גדולות שלוחצות על הקניונים להוריד להן את שכר הדירה וזה בא על חשבון המותגים הקטנים. הקניונים שכחו שאנחנו סופרמרקט והרווחיות הגולמית שלנו נמוכה. ביקשו מאיתנו שכר דירה גבוה".

ויזל תקף את לוי על העקיצה ואמר בתגובה: "רמי לוי מתכוון להגיד שבקניון שבו יש חנות של רמי לוי, הוא משלם שכר דירה נמוך והמתחרה הקטן לידו משלם שכר דירה גבוה".

גם מנכ"ל מליסרון הגיב לדבריו של לוי ואמר: "רמי גם בתחום הקניונים זה היצע וביקוש. כשתרצה לקחת מיקומים ברמת אביב תשלם יותר ואם תרצה בפריפריה תשלם פחות".

עופר שחטר, מנכ"ל אריאל פרומול, אמר כי "העובדה שהרגולצה מעמיסה על הכתפיים של הסוחרים בסופו של דבר זה יגרום לכך שמי שלא יצליח לשרוד הם העסקים הקטנים שהם 'המלח והפלפל בכל קניון'. הם אלה שעושים את ההבדל בתמהיל. ומדינת ישראל הולכת ומאבדת את מעמד הביניים של העסקים שלה".

רמי שביט, הבעלים של קבוצת המשביר לצרכן, אמר שהקבוצה הגיעה למסקנה שעדיף לא להלחם על שכר הדירה. "הגענו למסקנה שעדיף לא להלחם על שכר הדירה עם הקניונים. אם לא טוב יוצאים מהקניון".

שביט סיפר על הקשיים של העסקים לאחר צוק איתן ואמר: "הראל ויזל ואני היינו בכנסת אחרי צוק איתן. הגענו לועדת הכספים שהיתה נאמן על הכסף. יש 5 מיליארד שקל שיושבים כפיצוי במקרה מלחמה. במלחמת לבנון נתנו 3.5 מיליארד שקל לעסקים ולא היתה שום בעיה. החליטו בצוק איתן לתת מיליארד שקל וכל העסקים נפגעו. גם 900 הספקים שלי נפגעו. יש פה חוסר הבנה. אנשים שיושבים בועדת הכספים מעולם לא רשמו צ'ק, לא קיבלו טלפון ממנהל הבנק".

ויזל הוסיף ואמר כי "המלחמה הזו לא היתה על 40 קילומטר. נפלו טילים גם על תל אביב. למה החליטו קו של 40 ק"מ? הם העתיקו כמו מפגרים ממלחמת שלום הגליל את ה-40 ק"מ. צומת בילו, ראשל"צ, רחובות, זה מעבר ל-40 ק"מ, ובית קפה קטן נסגר בשעות הערב שאנשים רצו לממ"ד, לא קיבל פיצוי אפילו של שקל. אז משהו פה דפוק בשיטה. גם את המיליארד שקל היו צריכים לחלק בצורה חכמה". לויזל היו טענות רבות גם נגד העובדה שמכירה בחנות אופנה איננה נחשבת לעבודה מועדפת ומכירה בחנות נוחות של yellow או עבודה כמתדלק מוגדרת עבודה מועדפת. בנוסף, לאור העובדה שויזל מנהל מו"מ לקבל את הזכיון למותג הספורט נייקי, הוא ביקש להרים את דגל "מחאת הנייקי", נגד תשלום מכס על ייבוא נעליים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות