אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
2014 משחזרת את השיא של אשתקד בנטילת משכנתאות צילום: שאטרסטוק

2014 משחזרת את השיא של אשתקד בנטילת משכנתאות

ההמתנה לרפורמת 0% מע"מ לא הפחיתה את היקף המשכנתאות החדשות, שצפוי להגיע עד סוף השנה לכ־51 מיליארד שקל, כמעט כמו שיא כל הזמנים שנרשם ב־2013. החודש צפויה עלייה של לפחות 5% במשכנתאות לעומת נובמבר אשתקד

24.11.2014, 07:54 | תומר ורון

היקף המשכנתאות החדשות שניטלו בנובמבר צפוי להסתכם ב־3.9־4.1 מיליארד שקל - עלייה של 5%–11% בהשוואה לחודש המקביל אשתקד, נתון מעט נמוך מממוצע 12 החודשים האחרונים ‑ 4.2 מיליארד שקל.

קראו עוד בכלכליסט

אתר בנייה (ארכיון), צילום: אוראל כהן אתר בנייה (ארכיון) | צילום: אוראל כהן אתר בנייה (ארכיון), צילום: אוראל כהן

בחודשיים האחרונים של השנה, שוק המשכנתאות מראה פעילות ערה, ודצמבר בשנתיים האחרונות סיים בהיקפים גבוהים מממוצע אותה שנה. על פי הערכות, את 2014 יסיים השוק בהיקף כולל של כ־51 מיליארד שקל, זאת לעומת 51.7 מיליארד שקל בשנה שעברה, כשנרשם שיא כל הזמנים. הנתון מפתיע משום שרוב השנה התנהל השוק לאור תהליך חקיקת רפורמת 0% מע"מ ודיבורים על רפורמות נוספות.

את אוקטובר סיים השוק בביצועים חדשים של 3.5 מיליארד שקל - נתון נמוך לכאורה, אלא שנטרול חגי אוקטובר מראה כי ממוצע המשכנתאות היומי נותר כשהיה - 200 מיליון שקל, בדומה לממוצע ב־12 החודשים האחרונים.

הערכות לשנת 2014 מעלות שאלה לגבי ביקושים בשוק המשכנתאות על רקע הרפורמות והנתונים שפרסם האוצר בעבר, שהראו ירידה משמעותית ברכישות דירות חדשות. בנק ישראל הסביר כי יש פער של חודשים בין שוק הרכישות לבין המימוש בשוק המשכנתאות, אלא שרפורמת 0% מע"מ התפרסמה במרץ ובנובמבר לא מורגשת האטה.

"השוק מבולבל", טוען גורם במערכת הבנקאית. "הציבור לא יודע אם לחכות ל־0% מע"מ, למחיר מטרה או למימון של 90% במשכנתא". הבנקים מצביעים על ביקושים שתוצאותיהם יורגשו בביצועי דצמבר ותחילת 2015. גורם אחר מוסיף: "אי יציבות הממשלה והכתבות על הרלוונטיות החלקית של הרפורמות גורמות לזוגות להבין שהמתנה לא בהכרח מיטיבה".

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
האשראי הזול קובר את המשק
הציבור הישראלי הולך וצובר חובות בלתי נגמרים כדי לרכוש דירה. בסוף, אפילו בתנאי ריבית נמוכה, הכסף יגמר. עלויות הדיור עולות כל הזמן, והמשכורות לא מדביקות את העלייה (אפילו לא קרובות). התוצאה היא שאנשים מקצצים בצריכה השוטפת כדי לעמוד בתשלומי המשכנתא, ויאלצו לעשות זאת עוד שנים רבות. זו הסיבה העיקרית לכך שהצריכה לא עולה, והמשק נכנס להאטה. עדיף לנסות למתן את הבועה באמצעות העלאת ריבית והגבלות על משכנתאות מאשר להמשיך לנפח עד המשבר הבא. זאת מכיוון שבניגוד לארה"ב, משקי הבית בישראל יהיו חייבים לשלם את המשכנתא גם אם כבר פשטו רגל ואיבדו את הנכס. לכן, התוצאה תהיה עשורים של קיפאון כלכלי, כמו ביפן. אלא אם כל המשק יעבור להתמקד ביצוא, תרחיש שנראה מאוד בלתי סביר כאשר בוחנים את הפריון של התעשייה הישראלית.
ז'אק  |  24.11.14
2.
"הר השקלים" של הציבור מלפני עשור הפך ל"הר של חובות"
לפני כעשור היה לציבור הישראלי "הר של שקלים" - הון רב שהושקע בפקדונות שקליים, שהניבו אז תשואה נאה. הריבית היתה גבוהה יחסית, ועדיף היה להשקיע את הכסף בפק"מ, ולקבל תשואה חודשית דומה לשכר דירה (על סכום של כמיליון-מיליון וחצי ש"ח) במקום להתעסק עם קנית נכס והשכרתו כולל התעסקות עם שוכרים שיכולים להיות בעיתיים, תיקונים מפעם לפעם וכד'. בעקבות המעבר לריבית אפסית ששוררת כבר זמן רב, ובעקבות "נדיבותם" של הבנקים להעניק הלוואות ענק למשכנתאות - התפתחה בועת הנדל"ן, והכספים של "הר השקלים" עברו תוך מספר שנים להשקעה בדירות שמחירן האמיר בצורה דרמטית. נוצר "הר של חובות" אשר הולך וגדל. במקביל, המשכורות ברובן נותרו נמוכות יחסית ומקשות על התמודדות עם יוקר המחיה הגבוה. מדי פעם אנו שומעים על סימנים כאלה ואחרים לגבי מיתון הולך ומחריף, פיטורים וכד'. יותר ויותר אנשים פונים לחיפוש מקורות מימון נוספים - מסוכנים: החסכונות והפנסיות של ההורים, הלוואות מחברות האשראי והלוואות מהשוק האפור. נכון שבתי הקפה מלאים, נכון שנתב"ג מלא, אך לדעתי התמונה הנהנתנית הזו מטעה ומתעתעת. אנשים רבים מרשים לעצמם לבזבז בחוסר אחריות, ולעתים על חשבון הלוואות שיצטרכו להחזיר בעתיד. העתיד הכלכלי נראה מפחיד מאד... הלואי ואתבדה...
מישהו  |  24.11.14