בזמן שהשרים רבים: חגיגות בקופה הציבורית ואי־סדרים בחברות הממשלתיות

חגיגה ברכבת הקלה: השכר המבוקש היה פי ארבעה מהמותר

נתע שוכרת 20 משרדי עורכי דין - ורוצה לצרף את עו"ד שרית דנה ב־4 מיליון שקל

רשות החברות הממשלתיות לא אישרה לחברת נתע, האחראית להקמת הרכבת הקלה בגוש דן, לשלם שכר טרחה של 4 מיליון שקל על פני שלוש שנים לעו"ד שרית דנה, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי). הרשות אישרה את עצם ההתקשרות עם עו"ד דנה, אולם החליטה כי התעריף שנקבע גבוה משמעותית מהמותר לפי סיווג החברה. על פי דיווחה של נתע במאי האחרון, משרדה של דנה הצטרף ל־20 משרדי עו"ד חיצוניים אחרים המטפלים בענייניה המשפטיים.

עו"ד שרית דנה | צילום: עמית שעל

עו"ד דנה שימשה כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה בין נובמבר 2004 לאפריל 2013. במסגרת תפקידה כיהנה גם כיו"ר מועצת שמאי המקרקעין. במאי השנה, פנתה נתע לרשות החברות הממשלתיות והודיעה ששכרה את שירותיה של דנה כאחראית מטעמה לתחומי התכנון, הרישוי והממשק עם הממשלה והשלטון המקומי. בבקשתה לאשר את הבחירה, הוסיפה נתע כי ההתקשרות עם דנה היא לשלוש שנים, עד30 בינואר 2017, לפי תעריף של 450 שקל לשעת עבודה ועד רף עליון של 4 מיליון שקל.

אישור בדיעבד

לפני כמה שבועות שלחה הוועדה ברשות המאשרת מינוי יועצים משפטיים חיצוניים את תשובתה. על פי המכתב, הוועדה אישרה את עצם ההתקשרות עם עו"ד דנה "לנוכח הנסיבות המיוחדות שנוצרו, כגון היות (עבודת) הוועדה מקוטעת, בקשת החברה שהוגשה כבר בחודש מאי, וכך שנתע החלה בהעסקת המשרד (של עו"ד דנה) לפני חזרת הוועדה לעבודתה השוטפת לאור צורכי החברה".

מנגד, הוועדה המליצה "לא לאשר את שכר הטרחה שהתבקש, 4 מיליון שקל על פני שלוש שנים. על החברה לשלם את שכר הריטיינר (תשלום חודשי קבוע - ת"ג) התואם את סיווג החברה". לפי הרשות, הריטיינר התואם את הסיווג הוא עד 28,016 שקל בחודש. על פי חישוב זה, התשלום המרבי המותר בשלוש שנים הוא כמיליון שקל - רבע מהרף שביקשה נתע. עם זאת, בשבוע שעבר אישרה הרשות להעסיק את דנה בשכר לפי שעות, אך לא מסרה את הרף המרבי שנקבע.

נתע, החברה הממשלתית האחראית על מערך הסעת ההמונים בגוש דן, ספגה ביקורת קשה בדו"ח מבקר המדינה שפורסם בחודש שעבר. בין השאר מצא המבקר כי משרות בכירות במחלקות הרכש, החוזים ומשאבי אנוש אינן מאוישות למרות התקשרויות בסך מאות מיליוני שקלים. בדו"ח שפורסם שנה לפני כן מצא המבקר שהתקציב להקמת קו הרכבת העיקרי, הקו האדום, חרג בכ־7 מיליארד שקל מהתקציב שנקבע בממשלה והפרויקט מתעכב בכחמש שנים לפחות, עד לשנת 2020.

משרד רגולציה שני

שכירת שירותיה של עו"ד דנה מעוררת תהיות, משום שעל פי נתונים שמסרה נתע עצמה במאי האחרון לרשות החברות הממשלתיות, היא כבר העסיקה את משרד עו"ד להב ליטבק־עבאדי ושות' לשם ייעוץ בתחום הרגולציה והממשל התאגידי מול גורמי ממשלה שונים.

על פי הנתונים שמסרה החברה לרשות החברות הממשלתיות, היא העסיקה במאי האחרון לא פחות מ־21 משרדי עורכי דין חיצוניים - וזאת למרות שלפי אותו דיווח היא מחזיקה לשכה משפטית פנימית של חמישה עורכי דין, בראשות היועצת המשפטית עו"ד חנה פרנקל. ב־2013, שילמה נתע על הייעוץ המשפטי החיצוני 5.17 מיליון שקל. על פי הבקשה הנוגעת לדנה, נתע ביקשה לשלם לה בממוצע כ־1.33 מיליון שקל בשנה.

מהרשימה שמסרה נתע עולה שהיא נוהגת לשכור כמה משרדים שיעסקו באותו התחום במקביל, באישורה של רשות החברות הממשלתיות. כך למשל, שמונה משרדים שונים מייעצים בתחום המכרזים (בהם משרד אבני הרצוג שועלי אלגז גורביץ ושות' ומשרד חייט זולטי נייגר ושות'), שלושה משרדים בדיני נזיקין ושניים בתכנון ובנייה (ראו רשימה).

עו"ד שרית דנה סירבה למסור תגובה. מרשות החברות נמסר כי "מכיוון שהתפקיד של עו"ד דנה אינו קבוע אלא תלוי בהתמחות, המליצה הוועדה לאשר תעריף שעתי. בקשת המינוי הגיעה לאחר חלוף שנה ממועד פרישתה ממשרד המשפטים, כך שאין הגבלה למינוי לפי חוק הצינון".

מנתע נמסר כי "עו"ד דנה היא אשת מקצוע מהטובות ביותר ונבחרה בהליך תחרותי עפ"י כללי מנהל תקין וההנחיות הקפדניות ביותר. עו"ד דנה חתמה על התחייבות להעדר ניגוד עניינים. מספר היועצים המשפטיים המועסקים כיום על ידי נתע קטן בהרבה מ־21 ובמחלקה המשפטית מועסקים שלושה עו"ד בלבד".

תומר גנון

חברת החשמל: הוועד נגד תחזיות הקיצוץ

עובדי חברת החשמל הפנו את כל השיחות למוקד 103 למשרדו של אורי יוגב

ועד עובדי חברת החשמל פתח אתמול במתקפה על הנהלת החברה ועל משרד האוצר, על רקע החלטתו הצפויה של הדירקטוריון להקפיא תקני עובדים חדשים בסוף השבוע הקרוב.

ביום חמישי האחרון פרסמה החברה את דו"חותיה הכספיים לסוף הרבעון השלישי של 2014, שאותו היא סיימה ברווח נקי של כ־204 מיליון שקל - צניחה של יותר מ־17% ביחס לרווח הנקי שנרשם בתקופה המקבילה אשתקד. עיון בדו"ח אישש את פרסומי "כלכליסט" מספטמבר האחרון, ולפיהם החברה נערכת לתוכנית התייעלות שתכלול קיצוץ של 4.8 מיליארד שקל מתקציב הפיתוח בחמש השנים הקרובות; ביטול הקמת תחנת הכוח החדשה באשקלון; הקפאת שיתוף פעולה עם ענקית האנרגיה הצרפתית EDF בשדרוג תחנות כוח קיימות; פיטורי 150 עובדים ארעיים עד ינואר 2015; וכניסה למו"מ על פיטורי מאות עובדים קבועים.

בתגובה לכך, אתמול נקט ועד עובדי חברת החשמל שורת צעדי מחאה, שבין היתר כללו סירוב לקבלת קהל במחוזות השונים, הימנעות מתיקונים בבתי לקוחות, אי־ניתוק חייבים, אי־ניוד עובדים במחוזות, אי־קריאת מונים והפסקת קורסים מקצועיים.

אורי יוגב עונה לטלפונים

המאבק בין עובדי החברה למשרד האוצר וההנהלה החל אתמול בשעות הבוקר, כאשר כל השיחות הנכנסות למוקד 103 הופנו אוטומטית למרכזיית רשות החברות הממשלתיות. כל מי שניסה להתקשר באותן שעות למוקד שמע הקלטה ולפיה, "בשל פיטורי העובדים בחברה קיים עומס שיחות", ועל כן עליו לפנות למספר אחר באזור חיוג 02.

חיוג לאותו מספר העלה שמדובר במשרדי רשות החברות הממשלתיות בראשות אורי יוגב.

רשות החברות ניסתה להוביל בשנה האחרונה מהלך של רפורמה בחברת החשמל, אולם שר האוצר יאיר לפיד עצר אותה "בדקה ה־90", בטענה שהוא לא יוכל להתמודד ציבורית עם עלות הפרישה של העובדים שנאמדת ב־4.5 מיליארד שקל - פער של כ־2.7 מיליארד שקל לעומת העלות שאותה הסכים האוצר לשלם במקור במסגרת הרפורמה.

מהאוצר נמסר ל"כלכליסט" כי בשל שצף השיחות הנכנסות לכל אורך היום, הפסיקו ברשות החברות לענות אתמול לטלפונים.

מעדיף להיות שנוא וחזק

מי שהפתיע בצעדי המחאה שלו היה יו"ר הוועד דוד (מיקו) צרפתי, שעד היום היה מתון יחסית בהתנהלותו מול ההנהלה. בשעות הצהריים פרץ צרפתי עם קומץ עובדים, ופוצץ את ישיבות ההנהלה שנערכו בחדר דירקטוריון החברה.

העובדים נכנסו לישיבה כשהם נושאים שלטים ולפיהם יו"ר חברת החשמל יפתח רון טל "התבלבל בניווט" על רקע הכוונה לפטר עובדים.

מנכ"ל החברה היוצא אלי גליקמן ניסה לפזר את ההפגנה, אולם צרפתי אמר לו שהוא "מעדיף להיות שנוא וחזק מאשר אהוב וחלש", ולכן הוא לא ייתן יד למהלכי ההנהלה.

בתוך כך, גם הוועד הצפוני של חברת החשמל מתכוון להצטרף לצעדי המחאה, והבוקר יו"ר ועד עובדי חברת החשמל במרחב הצפון יעקב דבידה יקיים אסיפת חירום עם הבטחה "להפגנת ענק בפתח בניין המשרדים הראשי של החברה במבואות המערביים של חיפה".

לדברי דבידה, ועד העובדים לא יאפשר פיטורים המוניים של מאות ואלפי עובדים. בוועדים השונים מבהירים שאספקת החשמל הארצית לא תיפגע. "אין לנו רצון לפגוע בציבור הצרכנים, אך עם זאת כוועד עובדים אנחנו מחויבים לפעול למען ציבור העובדים שלנו ולשמור על הביטחון התעסוקתי שלהם".

ליאור גוטמן

גילו את עברו: הוועדה למינוי בכירים נזפה בששי שילה

יו"ר הדואר הקודם מחפש ג'וב ומחפף בדיווח על כשליו

ועדת ברנר למינוי בכירים בשירות הציבורי מותחת ביקורת קשה על יו"ר דירקטוריון הדואר לשעבר ששי שילה, ונוזפת בו על הסתרה לכאורה של מידע שהיה עשוי להשפיע על החלטתה למנותו לדירקטור בנמל אשדוד.

במכתב שנשלח לשילה ביום רביעי האחרון והגיע לידי "כלכליסט" כותבת הוועדה שדו"ח מבקר המדינה על מצב הדואר מטיל צל כבד על הנהלת החברה, בוודאי משום שזו אישרה תוספות שכר של 150 מיליון שקל במציאות שבה אין תוכנית מסודרת להבראת הדואר. "הוועדה סברה כי דו"ח זה יש בו כדי להעיד על אופן התנהלות פסול של הדירקטוריון ובמיוחד של היו"ר הפעיל בו", נכתב.

שילה התקבל לנבחרת הדירקטורים של רשות החברות ושובץ כדירקטור בחברת נתיבי גז. לאחר מכן ביקש להחליף את מועמדותו ולהתמנות לדירקטור בנמל אשדוד. במכתב שנשלח אליו טוענת ועדת ברנר כי "יש טעם לפגם בהתנהלותך בכל הנוגע להעדפת כהונה בדירקטוריון נמל אשדוד. בדיעבד התברר שבשאלון שמילאת... לא הובא לידיעת הוועדה דו"ח מבקר המדינה". עוד צוין כי ישנם "ממצאים נוספים שעשויים להיות רלבנטיים לשאלת התאמתך לדירקטוריון".

שילה הכחיש את הטענות שניסה לעבור חברה כדירקטור, ואמר ל"כלכליסט" שהכל נעשה בתיאום עם רשות החברות. בהתייחסו לטענות על תפקודו כיו"ר דירקטוריון הדואר הציג שילה מכתב שנשלח לוועדת ברנר על ידי נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס ד"ר אליהו וינוגרד, בו נכתב כי "לא היתה בדו"ח המבקר שום טענה כלפי שילה, שמו לא הוזכר והערות המבקר לא נגעו במישרין לתפקודו. בישיבות הדואר שהייתי נוכח בהן ראיתי לפני אדם ישר ומסור ומנהל מעולה".

בשבוע שעבר נחשף ב"כלכליסט" שדירקטוריון הדואר אישר לשילה חבילת פרישה מוגדלת עם סיום כהונתו כיו"ר באוגוסט 2013, שכללה מענק הצטיינות של 10% משכרו השנתי ופיצויים מוגדלים של 200% בכ־380 אלף שקל על שלוש שנות עבודה. זאת למרות שתחת ידיו הגיעה החברה למצב קשה.

ליאור גוטמן

נמל חיפה: מתחים בהנהלה למרות התוצאות הטובות

יו"ר נמל חיפה מנסה לשכנע את הדירקטוריון להדיח את המנכ"ל מתפקידו

תוצאות עסקיות נמוכות, החלפה סיטונאית של סמנכ"לים, עבודת מטה לקויה בענייני רכש ציוד, עיכוב רפורמה, טיפול לקוי בנזקים, אי־טיפול לכאורה בבעיות בטיחות, והפעלת דירקטורית כמתווכת לכאורה מול ועד העובדים לסיכול סכסוכי עבודה - אלו עיקרי סעיפי השימוע שנמסרו לחברי דירקטוריון נמל חיפה, לקראת דיון הבוקר בהצעה להדיח את מנכ"ל החברה בשש השנים האחרונות מנדי זלצמן מתפקידו. רשימת הליקויים גובשה על ידי יו"ר הדירקטוריון משה עברי סוקניק, שמוביל את מהלך ההדחה.

הביצועים דווקא טובים

בשבוע שעבר דווח שזלצמן קיבל הצעה לא רשמית לפרוש מתפקידו לאור ביצועים כספיים חלשים לכאורה כמו גם קשר הדוק, אולי הדוק מדי, עם ועדי העובדים. עם זאת, בסביבת המנכ"ל מפנים לעובדה שהנמל דווקא מראה על נתונים טובים, וטוענים, אם כך, שהסיבה להדחה אינה מקצועית ונובעת ממניעים אחרים.

נמל חיפה סיים את שלושת הרבעונים הראשונים של 2014 ברווח נקי של 45.28 מיליון שקל - עלייה של כ־20% ביחס לרווח הנקי בשלושת הרבעונים הראשונים של 2013 ושל כ־35% ביחס לזה שנרשם בכל 2013, אז סיים הנמל את השנה ברווח של כ־33.5 מיליון שקל. לפי הנתונים הכספיים שהוצגו אתמול במסגרת ישיבה מיוחדת של הנמל, הוא יסיים את שנת 2014 ברווח נקי של כ־52 מיליון שקל. זאת לעומת תחזית מקורית לסיים את השנה דווקא בהפסד של כ־30 מיליון שקל, שנבע מהעברת חלק מפעילות חברת הספנות צים לנמל פיראוס שביוון. בסופו של דבר חזרה צים לנמל בתחילת ספטמבר, מה שעזר לחברה להגדיל את רווחיה.

שורה של תלונות

הסעיף הראשון בשימוע שיידון הבוקר עוסק בתוצאות עסקיות נמוכות לכאורה, ולפיהן הרווח של הנמל ירד במהלך שנות ניהולו של זלצמן מכ־20% בשנה לכ־2% בלבד. לפי סוקניק, בשנים 2010–2013 עמד הרווח של נמל חיפה על 50 מיליון שקל בשנה, בעוד בנמל אשדוד נרשם רווח של 383 מיליון שקל בשנה.

עוד אומר סוקניק שבשנים האחרונות עזבו את החברה חמישה סמנכ"לים שהאחרון שבהם היה עובד מצטיין. כאשר אותו סמנכ"ל ניסה להגיע לדירקטוריון להסביר מדוע פוטר, זלצמן לכאורה מנע את הגעתו.

בנושא טיפול בבעיות נזקים נמצא לכאורה טיפול לקוי, ואילו בתכנון ארוך טווח של ההנהלה נמצא דיווח לא נכון לכאורה על שיבוץ נתבים או עובדים אחרים להדרכות. גם בתחום אירועי בטיחות שונים (נפילת נתב לים, התנגשות מנופים, עליית אונייה על שרטון), אירועים שחלקם זכו להתייחסות מבקר המדינה, הטיפול היה חלקי, אם בכלל. לעניין זה נכלל גם טיפול לקוי לכאורה במפגעי איכות סביבה שעליהם קיבל הנמל תלונות שונות.

אחד הנושאים החמורים במכתב של סוקניק הוא התערבות לכאורה בסכסוכי עבודה. לטענתו, זלצמן הפעיל מאחורי גבו דירקטורית בחברה כדי שתתווך בין ההנהלה לוועד העובדים - מה שהוביל לסכסוך עבודה בפברואר 2014, שבסופו העובדים הגיעו למצב טוב יותר מזה שבו היו בתחילתו. לעניין זה אומר זלצמן שהוא דוחה את הטענה מכל וכל, וכי מי שפעל בדירקטוריון לטובת העובדים היו נציגיהם בלבד.

זלצמן לא מסר את תגובתו לשאר הטענות שעולות בשימוע.

ליאור גוטמן

התעשייה האווירית: החברה מטרפדת מהלך של הרשות

ההנהלה נפגשת עם חיים כץ כדי להגן על החל"ת שלו

ל"כלכליסט" נודע כי חברי דירקטוריון התע"א נפגשו פעמים רבות עם כץ במטרה להתכונן לקראת הישיבה. הדבר נודע אף לרשות החברות עצמה, באמצעות מכתב אנונימי שנשלח אליה בשבוע שעבר. "מר אורי יוגב, רצינו שתדע שהנהלת התעשייה האווירית בראשותו של יו"ר הדירקטוריון מר רפי מאור מתכנסים מדי יום עם ח"כ חיים כץ להתכונן משפטית מולך ולהגן עליו עם כל הכוח. אנחנו גם יודעים שחבר הכנסת ינסה פוליטית להסית אותך מאפשרות להפסיק לו את כהונתו כמזכיר הארגון". על המכתב חתומים "קולות דוממים שזועקים".

גורמים בכירים בתע"א אישרו ל"כלכליסט" כי חברי הדירקטוריון קיימו מספר רב של פגישות עם חיים כץ במטרה לנטרל את המהלך של יוגב. פגישות אלה אינן רשמיות, משום שבדירקטוריון נמצא גם נציג של רשות החברות שתע"א אינה מעוניינת בנוכחותו.

גורמים בתע"א הסבירו כי הדירקטוריון מבקש להשאיר את כץ בתפקידו, הן בשל תרומתו לחברה במישור הפוליטי והן בשל עוצמתו באיחוד הוועדים השונים המייצגים את 16 אלף עובדי החברה. תע"א מייחסת לכוחו של כץ את השקט התעשייתי בחברה, שלא ראתה שביתות או עיצומים מזה עשרות שנים וחוששת מקרבות ירושה אם יוחלף.

גורם ברשות אמר כי "זה בסדר גמור שהדירקטוריון יתכונן לישיבה עם יוגב, אך זה לא תקין שהם נפגשים עם כץ – האיש שעליו ייסוב הדיון – במטרה לעבוד יחד נגד הרשות". לטענת הרשות, כפל הכובעים של כץ כחבר כנסת וכמזכיר ועד העובדים אינו תקין בשל ניגוד העניינים בין מחויבותו לאינטרס הציבורי לאינטרס של העובדים. מנגד, עמדת הוועד וההסתדרות היא שהגבלת החל"ת היא התערבות באוטונומיה של ארגון העובדים, שאסורה על פי דיני העבודה.

ההערכות הן כי יוגב יתקשה להפסיק את החל"ת של כץ, שנהנה מגיבוי של ראש הממשלה בנימין נתניהו. חיים כץ סירב להגיב לדברים. מתע"א נמסר כי "בימים האחרונים מתנהל מסע מתוזמן של הדלפות מסמכים, מכתבים ואינפורמציה שגויה כנגד התעשייה האווירית, במטרה להשפיע על תוצאות הישיבה הקרובה. החברה תנהל את הדיון בדירקטוריון ולא מעל דפי העיתונות".