אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עיריית ת"א גובה היטל שמירה ומפספסת את חכמת ההמונים

עיריית ת"א גובה היטל שמירה ומפספסת את חכמת ההמונים

החלטת עיריית ת"א על הקמת גוף שיטור עירוני היא אולי צעד חשוב לביטחון תושבי העיר, אך היא מפספסת את המגמה העולמית של שיתוף המונים שיכול לחסוך לאזרח מאות שקלים בשנה

28.11.2014, 08:20 | שאול אבידוב

בשנים האחרונות החלו רשויות מקומיות רבות ברחבי הארץ לגבות מתושביהם אגרת שמירה, על מנת לספק שיטור עירוני וניידות סיור, אשר יפטרלו ברחובות מרכזים ובאזורי מוכי פשיעה בעיר. המסר שעלה מכתבה בנושא שפורסמה "בכלכליסט" תחת הכותרת: "גם זה אי־שוויון: עירייה שיכולה, מקימה משטרה" היה שמדובר במהלך חכם, אך לא צודק. מבלי להתייחס לתרעומת החוקית שעורר נושא זה, המהלך הנ"ל הוא אולי צעד חשוב בכיוון הנכון, אך הוא מתעלם מהצורך הבסיסי אליו אנו צועדים היום, והוא חכמת ההמונים.

לאחרונה הודיעה הממשלה הבריטית על יוזמה של מחקר חדש ונרחב בנושא כלכלת השיתוף, וזאת על מנת להציב את האי הבריטי כגורם דומיננטי ופורץ דרך בתחום זה. גם אם צעד זה בוצע באיחור קל, מדובר בהמשך ישיר למגמה העולמית הסוחפת את העולם.

אין זה מקרי שחברות טכנולוגית כמו Uber, Airbnb ו-dropbox ביצעו לאחרונה גיוסי הון מהגדולים בהיסטוריה בשווי עשרות מיליארדי דולרים. אומנם חברות אלו מספקות שירותים שונים לגמרי אחת מן השנייה, אך עיקרון השיתוף הוא נר לרגליה של כל אחת מהן.

רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב. העירייה תגבה 2 שקל לכל מ"ר  לצרכי שיטור עירוני, צילום: אוראל כהן רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב. העירייה תגבה 2 שקל לכל מ"ר לצרכי שיטור עירוני | צילום: אוראל כהן רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב. העירייה תגבה 2 שקל לכל מ"ר  לצרכי שיטור עירוני, צילום: אוראל כהן

לפני יותר משלושים שנים טבע החוקר והסוציולוג בנדיקט אנדרסון את המושג "קהילה מדומיינת" הבא לתאר קבוצות אנשים גדולות, המאוחדות סביב רעיון מלכד אשר גורם להן לפעול כקהילה, למרות שבפועל הקשר והדמיון בין הפרטים המרכיבים אותן, קלושים עד לא קיימים. התודעה בקרב קהילות אלו לעיתים כה חזקה, עד כדי הפיכת אנשים הנוטים לפסיביות רבה בשגרת יומם, לאזרחים אשר מוכנים להילחם ולסייע עבור מטרה מסוימת, כאילו היה מדובר בהגנה על ביתם הפרטי.

בתקופה האחרונה החלו גם לפעול מספר אפליקציות להגברת הביטחון האישי של תושבי הערים, הנסמכים על אותו עקרון שיתוף. קהילות של עשרות אלפי אנשים שלרוב לא מכירים אחד את השני, אך התאחדו ברצון לעזור ולתרום, ומנגד לקבל ביטחון אישי. ביטחון שנובע מהידיעה שבמידה והם יקלעו למצוקה או חלילה לתקיפה פיזית, אז חבריהם לקהילה יבואו לעזרתם.

דווקא קבוצות מגוונות, נטולות היררכיה, אשר מורכבות מאנשים אקראיים ייתנו את התוצאות הטובות ביותר לארגון. מסתבר ש"כולם בשביל אחד, אחד בשביל כולם" רלוונטי יותר מאי פעם.

הכותב הוא מנכ"ל חברת מוסקיטר ולשעבר מפקד חטיבת שריון

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
יש כבר מודל כזה משנות ה-70
קוראים לו המשמר האזרחי. בשנות ה- 70, התנדבתי למשמר האזרחי בעירי, תל אביב, ופעם בשבוע הסתובבתי ברחובות עם נשק. אמנם המטרה היתה יותר שמירה נגד סיכונים בטחוניים, אבל אין כל זעיה להרחיב את המטרה לשמירה גם כנגד סיכונים פליליים. מה שלי נראה, לפחות בתל אביב, הוא שהמשמר האזרחי התפוגג לו. כלומר, הרעיון שמציע שאול אבידוב כבר לא עובד. יתכן ואין ברירה אלא להקים כח מקצועי במקום כזה המבוסס על מתנדבים.
דורון , תל אביב  |  30.11.14
2.
כל מילה בסלע.
איני מוריד מחשיבות שמירה ואבטחה ולא ממש שמח על הטל נוסף על התושבים. אזרחים שיסייעו איש לרעהו (גם אם לא מכירים אישית) זהו מנגנון חובה ושמח שיש כבר אפליקציות שעושות זאת. אני מסכים שהחברה צריכה לסייע לאנשיה כך היה מימי קדם ואין סיבה שזה לא ימשיך. אולי בזכות שיטות אלו נרים מעט את הראש מהמדרכה ונסתכל על האנשים סביבנו ומי צריך עזרה.
יואב ברקאי , תל אביב  |  28.11.14