אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"התנ"ך הוא אחלה חומר גלם לבדיחות" צילום: Mendel Katz

"התנ"ך הוא אחלה חומר גלם לבדיחות"

החיים של הרב מנדי פּלין קיבלו טוויסט לא צפוי כשהחליט להפוך לקומיקאי רשת. בסרטונים הסופר-פופולריים שלו הוא צוחק על הכל, כולל התמיכה היהודית הבלתי מסויגת בישראל

30.11.2014, 08:41 | נמרוד צוק
הרבי לופהולר לובש קפוטה שחורה, ארוכה ומבריקה ושטריימל פרווה גבוה מעל פאות ארוכות ומסתלסלות. פה נגמר הרבי ומתחיל הראפר: את מפתחות המיני־ואן שלו הוא קושר לשרשר מוזהב ועצום ממדים שתלוי על צווארו, לכל מקום הוא הולך עם שניים־שלושה חבר'ה קשוחי מבע מהישיבה, וכשהוא מניע את הגוף זה לא רק כדי לשקוע בתפילה, אלא גם כדי לזוז בקצב הבס.

לופהולר ((Loopholer, ששמו הוא עקיצה על המנהג החרדי לפנות לרב כדי למצוא פרצות הלכתיות שיקלו את איסורי הדת, הוא האלטר־אגו של מנדי פּלין (Mendy Pellin), קומיקאי ויוצר רשת חרדי מלוס אנג'לס. מדובר באחד היוצרים הקומיים המסקרנים והשנויים במחלוקת כיום, מי ש"הניו יורק טיימס" הגדיר אותו "סטיבן קולבר עם זקן וכובע שחור".

מנדי פלין, צילום: Mendel Katz   מנדי פלין | צילום: Mendel Katz מנדי פלין, צילום: Mendel Katz

הרבי הצבעוני ביצע את הופעת הבכורה שלו לפני כמה חודשים בווידיאו הוויראלי "Talk Yiddish to Me" - פארודיה על הקליפ ללהיט "Talk Dirty to Me" של הראפר ג'ייסון דרולו, שהצליחה לגרוף מיליוני צפיות ביוטיוב וברשתות החברתיות והפכה את פּלין מתופעת נישה בחברה היהודית־דתית בארצות הברית לכוכב רשת בהתהוות. בימים אלה הוא עובד על קליפ המשך באותו סגנון, פארודיה על "שייק איט אוף" של טיילור סוויפט, והופך את סדרת משדרי החדשות הסאטיריים שלו, "Jewbellish the News", לתוכנית יוטיוב שבועית.

"לסאטמרים הצעירים בברוקלין יש, אמנם, סמארטפונים כשרים שחוסמים את הצפייה בסרטוני יוטיוב, אבל גם להם יש 'רבי לופהולר' משלהם, שהתיר להם להשתמש בוואטסאפ. כמה ימים אחרי שהוצאנו את 'Talk Yiddish' זה התחיל לרוץ בטירוף בקבוצות שלהם", מספר פלין בראיון סקייפ ל"כלכליסט" מהסטודיו שלו בלוס אנג'לס. מאידך, הוא מודה שהקליפ קיבל גם תגובות נלהבות פחות מחרדים שחושבים כי אורח החיים שלהם אינו נושא לבדיחות. "כל סרטון שאני מוציא ליוטיוב גורר הודעות שטנה באימייל.

"יש כאלה שחוששים שחרדים שראו את 'Talk Yiddish' יראו את הקליפ המקורי, שכולל תכנים לא צנועים".

פלין, השרשר ומפתחות המיניוואן, צילום: Erica Simone  פלין, השרשר ומפתחות המיניוואן | צילום: Erica Simone פלין, השרשר ומפתחות המיניוואן, צילום: Erica Simone

דון דרייפר? דון דרייפוס

פלין (32) נולד בדנבר, קולורדו, ומרבית ילדותו עברה עליו בשכונת קראון הייטס החרדית בברוקלין. הוא למד בישיבה, הוסמך לרבנות בגיל 21, ובשנים האחרונות חי בלוס אנג'לס ומטפח משם קריירת בידור ועסקים מגוונת, שנעה מהופעות סטנד־אפ באירועים חרדיים ועד עשרות הסרטונים הקומיים שהעלה ליוטיוב, כולל גרסה חרדית הומוריסטית לסדרת הטלוויזיה "מד מן" בכיכובו של "דון דרייפוס" (שיבוש של שם גיבורה, דון דרייפר), וסרטון פופולרי במיוחד ומצחיק מאוד שמסביר איך לשדרג את מנהגי ראש השנה באמצעות טבילת מוצריה של חברת אפל בדבש.

כקומיקאי שמנסה לפנות גם לקהל לא יהודי ולקהל יהודי חילוני, פלין צריך לתמרן בעדינות בין העולמות ולהיזהר לא לדרוך על יבלות. "הופעתי לא מזמן מול אלפי חרדים מזרם אדוק במיוחד, והמארגן ביקש ממני להיזהר ולא לחזור על הטעות הנוראה שעשה הקומיקאי הקודם שהופיע בפניהם, שפתח את הערב במילים 'גבירותיי ורבותיי'. כגבר זה היה לא ראוי, מבחינתם, שהוא יפנה אל הנשים בקהל". כחרדי, עם זאת, הוא יכול לצחוק על מנהגי העדה בלי שזה ייתפס כמשפיל או מעליב. "באחד הסרטונים יש סצנה של תאונת דרכים, ובה הרבי לופהולר וחבורתו יושבים בצד הדרך ומנתחים את הסיטואציה, אף שאיש מהם לא ממש ראה מה קרה. זה אופייני מאוד לחרדים בברוקלין", הוא מסביר.

"מעדיף את סיינפלד"

פלין מונה את ג'רי סיינפלד, לארי דיוויד והקומיקאי הדתי ג'קי מייסון בין מקורות ההשראה העיקריים שלו. מלואי סי.קיי הוא קצת פחות מתרשם: "הוא מצחיק אותי מאוד, אבל בסופו של דבר אני מעדיף את סיינפלד, ששומר על איפוק. לואי סי.קיי תמיד הולך על הקיצוני, ויכול להתחיל הופעה בדיבור על הוואגינה של הבת שלו. זה קל מדי", הוא אומר.

אשתו של פלין היא ישראלית במקור, ולסוגיות הקשורות ליחס לישראל בקהילה היהודית בארצות הברית שמור מקום של כבוד בחומר שלו. אחד הקליפים הפופולריים שלו ביוטיוב, שצולם בזמן מבצע צוק איתן, מלגלג על הלחץ החברתי בחברה החרדית להביע תמיכה ודאגה למתרחש בארץ. כוכבת הסרטון היא אשה, שהקהילה מוקיעה אותה אחרי שהעזה לפרסם בפייסבוק סטטוס שלא עוסק במצב הביטחוני בישראל.

פלין הוא בין הבולטים מתוך מספר קטן יחסית של חרדים יוצרי תרבות פופולרית, אבל לדבריו התופעה הולכת ומתרחבת. למרות הקשיים והמורכבויות שהוא נתקל בהם, זה עדיין קל יותר, לדבריו, מאשר בקהילות אדוקות אחרות: "אם הייתי קומיקאי מוסלמי שצוחק בצורה כזו על הקוראן, סביר להניח שכבר היו הורגים אותי", הוא אומר.

"בעיניי היכולת לצחוק על עצמך היא ביטוי של תחושת ביטחון. מי שלא מסוגל לצחוק על הדת שלו כנראה לא מרגיש מספיק נוח איתה. יהודים אוהבים להתלונן על כל דבר, ואני אומר: אלוהים בירך אותנו בחוש הומור ובתנ"ך, שהוא אחלה חומר גלם לבדיחות".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות