הקפאת הליכים לחברת מרדכי בנימין עבודות עפר - חובות של 178 מיליון שקל

בית המשפט המחוזי בנצרת הורה על הקפאת הליכים לחברת התשתיות מרדכי בנימין ובניו עבודות עפר למשך שבוע, לאחר שהחברה הודיעה כי נקלעה למצוקה תזרימית ולחובות בגובה 178 מיליון שקל וברצונה לגבש תוכנית הבראה. "יש להדגיש את העובדה שמדובר בחברה שפעילותה נמצאת גם באזור הפריפריה ומספקת עבודה ומקומות עבודה בארץ למספר לא מועט של עובדים ומשפחות", נכתב בהחלטה.

שופט המחוזי בנצרת, עטאף עיילבוני, החיל את צו הקפאת ההליכים גם על בעלי המניות בחברה, משה מרדכי ואורי מרדכי וכן על מנהל התפעול, הערב לחובות החברה, אילן (בן משה) מרדכי.

במקביל מינה בית המשפט נאמנים לחברה למשך תקופת הקפאת ההליכים והם ינהלו אותה בתקופה זו. הנאמנים, לפי בית המשפט, ידאגו לבדוק את כל הפרויקטים שבהם עוסקת החברה, יבחנו את הכדאיות שלהם וככל שיסברו כי איזה מבין הפרויקטים שהחברה מבצעת עלול להיות לא כדאי או ברמת סיכון גבוהה, הם יוכלו להגיש בקשה לשחרר את החברה מהחוזה.

בנוסף לצו הקפאת ההליכים, הוציא השופט עיילבוני גם צו האוסר על העברת נכסים מהחברה או בעלי מניותיה.

חברת התשתיות מרדכי בנימין ובניו עבודות עפר פנתה ביום חמישי לבית המשפט וביקשה כי תאושר לה תקופה של הקפאת הליכים למשך 60 יום. "בקשה זו מוגשת בבהילות", נכתב לבית המשפט "שעה שנכון למועד הגשת הבקשה עומדת החברה על סף חילול שיקים שנמשכו על חשבון הבנק שלה בהיעדר כיסוי מספק. מכאן ועד לקריסתה הטוטאלית של החברה הדרך קצרה מאוד, ועל כן, אילולא יינתן צו הקפאת ההליכים על אתר, הפרויקטים בשווי של עשרות מיליוני שקלים אותם מבצעת החברה יקרסו, לא ניתן יהא יותר לייצב את החברה ולהבריא אותה".

מרדכי בנימין ובניו נחשבת לחברת תשתיות מובילה ובעלת ניסיון רב שהובילה פעילות תשתית, בין היתר סלילת כבישים, בפרויקטים מהגדולים במדינה. מדובר בחברה שהחליפה שותפות בשנת 1993, שותפות שהוקמה כבר בשנת 1968 ומנוהלת כיום על ידי שני האחים משה ואורי מרדכי, שגדלו עם העסק שייסד אביהם, בנימין מרדכי ז"ל. עיקר הפעילות של החברה הינה בהפעלת מחצבה, סלילת כבישים, עבודות עפר תשתיות ופיתוח. בשנים האחרונות ביצעה החברה פרויקטים גדולים כמו מחלף גולני (היקף של 185 מיליון שקל), צומת המוביל (היקף של 150 מיליון שקל), רשות שדות התעופה - נתב"ג (היקף של 200 מיליון שקל) ושער הגיא - כביש 1 (היקף של 216 מיליון שקל).

מחזור ההכנסות השנתי של חברת התשתיות, כך לפי בקשת הקפאת ההליכים, עמד בתקופת שיא השגשוג, בשנת 2011, על כ-542 מיליון שקל ובשנת 2013 עמד המחזור על כ-385 מיליון שקל ואילו בשנת 2014, נכון למועד הגשת הבקשה, על כ-226 מיליון שקל בלבד.

לפי נציגי החברה, הסיבה העיקרית לבעיות התזרמיות של החברה נובעות משינוי שחל לפני כשלוש שנים בפרויקטים של תשתיות במדינה, שינוי שנקרא "אבני דרך". בניגוד למתכונת העבודה בפרויקטים קודמים, לפיה היה מקבל הקבלן תמורה בהתאם להתקדמות בפועל, כעת הקבלן מקבל את התמורה רק בסיום אבני דרך קבועות מראש. "מתכונת זו", נכתב, "יצרה הלכה למעשה מצב אבסורדי שבמסגרתו החברה נתנה אשראי למזמיני הפרויקטים, כאשר עד לסיום כל אבן דרך, מלוא התשומות מומנו על ידי החברה באופן בלעדי ומבלי שקיבלה ולו אגורה שחוקה בתמורה".

מעסיקה 163 עובדים ישראלים

עוד נטען, כי תכנון לקוי של אחד הפרויקטים המרכזיים של החברה, פרויקט "צומת אפק" הביא להפסד של קרוב ל-28 מיליון שקל, תחת רווח צפוי של כ-30 מיליון שקל. החברה מעסיקה כ-163 עובדים ישראלים ועוד כ-10 עובדים - תושבי השטחים. לפי בקשת החברה, סך כל חובותיה נאמדים בכ-178 מיליון שקל. בין היתר, חובותיה לנושים בדין קדימה נאמדים בכ-11 מיליון שקל (עובדים, מע"מ, מס הכנסה והמוסד לביטוח לאומי), חובות החברה לבנקים עומדים על כ-70 מיליון שקל, 35 מיליון שקל חובות לנושים רגילים שאינם בנקים ועוד חובות של כ-88 מיליון שקל לנושים רגילים.

בשבוע הקרוב, במסגרת הקפאת ההליכים, תיבחן גם האפשרות למכור את החברה, במלואה או מקצתה, למשקיע חיצוני וכן תיבחן האפשרות להוציא לפועל את תוכנית ההבראה. "מצאתי כי צו הקפאת ההליכים המבוקש נועד כדי לתת שקט תעשייתי לחברה על מנת לנסות להגיע להסדר עם כלל הנושים, על מנת לשמור את החברה כעסק חי, על כל המשתמע מכך", כתב השופט בהחלטה.

השופט עיילבוני הוסיף: "זאת בדגש על העובדה שמדובר בחברה שפעילותה נמצאת גם באזור הפריפריה ומספקת עבודה ומקומות עבודה בארץ למספר לא מועט של עובדים ומשפחות".