רו"ח עליזה שרון נגד רו"ח חיים קמיל: "שילם כספים ללא אישור"

רו"ח עליזה שרון, מפרקת קבוצת לב אופיר, טוענת ששותפה לתיק, המפרק רו"ח חיים קמיל, משך מקופת הנושים 1.2 מיליון שקל ומע"מ (1.41 מיליון שקל סך הכל) והעביר אותם כשכר טרחה למשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן. לדבריה, הוא לא קיבל על כך אישור מבית המשפט ולא יידע אותה בנושא. גולדפרב זליגמן מלווה את תיק הפירוק מאחר ששני המפרקים הם רואי חשבון. שרון הגישה בימים האחרונים בקשה יוצאת דופן לשופט אילן שילה, המטפל בתיק. שרון מבקשת מהשופט לחייב את קמיל ואת משרד גולדפרב זליגמן לחשוף אם יש ביניהם הסכמות סודיות על חלוקת השכר בתיק.

"תקבלו את כל השפיץ"

כמו כן, שרון דורשת לדחות את בקשתו של קמיל להורות על חלוקת שכר הטרחה ביניהם, כך שקמיל יקבל 88% מהשכר על מכירת נכסי הקבוצה ושרון תסתפק ביתרה. קמיל טוען שהחישוב הזה נובע מהעובדה שהוא שעשה את רוב העבודה. שרון טוענת ששניהם עשו את העבודה בחלקים שווים. לדבריה, היא מונתה לתיק כשבוע אחרי מינויו של קמיל וביוזמת בית המשפט, והמינוי שלה בוצע "בעל כורחו" של קמיל ולכן הוא מנסה לנשלה משכר הטרחה המגיע לה.

רו"ח קמיל התמנה לנאמן לב אופיר במאי 2012 לבקשת הקבוצה, לאחר שזו נקלעה לחובות של 150 מיליון שקל. ימים בודדים לאחר מכן הגישה אחת הנושות, סינרג'י כבלים, באמצעות עו"ד רנן גרשט, התנגדות למינויו בטענה שקמיל מקורב לבעלי הקבוצה ולבנקים ולכן אינו מתאים. בהמשך טענה הנושה שבתום הדיון שבו מונה קמיל הוא פנה אליה ואמר: "באתם עליי באישי, תקבלו את כל השפיץ". ימים בודדים לאחר מכן הורה השופט על צירופה של שרון לתיק כנאמנת נוספת וחילק בין השניים את הסמכויות. שרון מונתה לחקור את נסיבות הקריסה של הקבוצה, קמיל מונה לנהל את נכסיה, והשניים מונו יחד למכור את הנכסים ולחלק את התמורה לנושים. במרץ השנה נחשף ב"כלכליסט" שקמיל ושרון הגיעו להסכם חסוי בנוגע לחלוקת שכר הטרחה ביניהם, והדבר נודע לשופט שילה, שהורה לקבל לידיו את ההסכם. לאחרונה התקיים דיון בנושא, ובהמלצת שילה הוחלט לבטל את ההסכם הסודי. שילה הורה אז לשניים להגיש לו עותקים מכל בקשות שכר טרחה שהגישו או בכוונתם להגיש בתיק.

קמיל היה הראשון להגיש לשופט את הפירוט המבוקש בשבוע שעבר והציע חלוקת שכר שלפיה הוא יקבל כ־1.25 מיליון שקל, משרד גולדפרב זליגמן יקבל סכום דומה, ואילו שרון תקבל כ־98 אלף שקל וכל סכום ששילה יפסוק לה על החקירה שערכה. כל הסכומים לפני מע"מ. קמיל הסביר שלפי חלוקת העבודה, השכר על ניהול הקבוצה מגיע רק לו, ובשכר על המימוש הם אמורים להתחלק, אך טען ש־88% מכספי המימוש הופקו מעבודה אישית שלו וללא מעורבות של שרון. לפי התחשיב של קמיל, לו ולשרון מגיע שכר טרחה של כ־2.5 מיליון שקל, והוא קיזז מחלקו של כל אחד את הסכומים שמגיעים לגולדפרב זליגמן.

שרון הזדרזה להגיב ולהתנגד בנימוק שלא די שאופן חלוקת השכר שמציע קמיל אינו צודק, אלא שגם יש בו כדי לקפח את זכויותיה. לדבריה, השותפים בגולדפרב זליגמן ניסו לגשר בינה לבין קמיל, אך ללא הצלחה. לטענת שרון, נודע לה שגולדפרב זליגמן פעל בהנחה השגויה שההתקשרות עמם והסכמי שכר הטרחה שסוכמו בינם לבין קמיל נעשו בידיעתה, אבל הדבר אינו נכון.

מימין: רו"ח עליזה שרון. דורשת לחשוף את הסיכומים. רו"ח חיים קמיל. טוען שביצע את רוב העבודה בתיק | צילום: עמית שעל

לפי שרון, המחלוקת בינה לבין קמיל נולדה בתחילת 2013, כשקמיל הודיע לה שנוכח הצורך לקזז משכר המימוש את שכרו של משרד גולדפרב זליגמן לפי נוסחה שהוא קבע הרי שחלקה בשכר יהיה אפס. לדבריה, רק כך נודע לה לראשונה ולתדהמתה שאף שבבקשה לאשר את העסקת המשרד נאמר שהיקף השעות יסוכם מול הכנ"ר ו"יובא לאישורו של בית המשפט", בפועל "המפרק (קמיל) שילם באופן שוטף תשלומים למשרד גולדפרב על חשבון שכר הטרחה" מבלי להיוועץ בה ו"מבלי לקבל לכך את אישורו של בית המשפט הנכבד".

שרון הסבירה שמתוקף אחריותו הבלעדית של קמיל לניהול הקבוצה יש לו זכות חתימה ללא צורך בחתימתה על תשלומים מתוך קופת הפירוק. לדבריה, משנודע לה שהמשרד קיבל 1.2 מיליון שקל, טוענת שרון, פנתה לקמיל וביקשה שיציג בפניה את מלוא התמונה, אך זה ניאות, ורק לאחר זמן רב מסר לה "דוגמה" לחשבון של משרד גולדפרב והסתיר ממנה את האחרים.

קמיל התחמק מתשובה

עוד טוענת שרון שלמרות פניות חוזרות התחמק קמיל מלהשיב אם יש הבנות בינו לבין גולדפרב זליגמן על חלוקת השכר, ורומזת שיש הסכמות כאלה. היא טוענת שלא ניתן כל הסבר ל"צירוף המקרים" שבו מבקש קמיל לחלק 2.5 מיליון שקל בחלקים שווים לו ולגולדפרב, ולתת לה רק כמה עשרות אלפי שקלים. לדבריה, קמיל מתיימר לשים עצמו כשופט המחלק את מרכיבי השכר.

מטעמו של רו"ח חיים קמיל נמסר: "אין בטענות אבק של אמת והן תיעננה בפירוט בתגובה שתוגש לבית המשפט". ממשרד גולדפרב זליגמן לא נמסרה תגובה בנושא.