צילום: שאול גולן
ברית מילה מצדיקה דחיית דיון
העליון דחה עתירה נגד הנוהל החדש לשינוי מועדי דיון שהוביל הנשיא גרוניס אבל השאיר את שיקול הדעת בידי השופט היושב בדין
בית המשפט העליון דחה שלשום את העתירה נגד הנוהל לשינוי מועדי דיון שהגיש עו"ד מיכאל שרון, ושאליו הצטרפה לשכת עורכי הדין כ"ידיד בית המשפט". בפסק הדין קבע בית המשפט העליון שיש לבדוק את הוראות הנוהל, וכן את יעילותן והשפעתן בתום שנתיים מכניסתן לתוקף. כמו כן, פסק הדין מדגיש השופט היושב בדין חייב להפעיל את שיקול דעתו בכל מקרה ומקרה והוסיף שאין .
שופטי בג"ץ בהרכב שבראשו ישב השופט אליקים רובינשטיין דחו את טענות העותר ולשכת עורכי הדין כאילו הנוהל סותר את עקרון החוקיות ונעשה בחוסר סמכות. השופט רובינשטיין פסק שסמכותו של נשיא בית המשפט העליון היא "סמכות הכרוכה במעטפת השיפוטית, ולכן היא אינהרנטית לתפקידו של המשיב (הנשיא גרוניס - ע"ב) וטבועה בו". עוד נקבע כי הנשיא הוא" כתובת כללית של מערכת השפיטה מתוכה כלפי חוץ וכלפי פנים כאחת ו דברים אלה נטועים בשיטת משפטנו משכבר הימים מכוח הנוהג אף שלא קיבלנו עיגון חקיקתי מפורש".
עוד נקבע בפסק הדין כי בכל הנוגע לדחיית דיון שנועד לשמיעת ראיות לצורך קיום משא ומתן לפשרה בתיק או גישור, או לדחייה משיקולי נוחות ועומס בעבודה, שעל-פי הנוהל לא היוו נימוק לדחייה, הדברים אינם מוחלטים אלא תלויי נסיבות ונתונים לשיקול הדעת של השופט בתיק. כך למשל יש להתחשב במידת ההימשכות של המשא ומתן והגישור, במועד הגשת הבקשה, ובשאלה אם ניתן עדיין למלא את יומן השופט.
כמו כן, נקבע שבניגוד להחלטות שניתנו לפי הנוהל, ברית מילה של נכדו של עורך דין או טיפולים רפואיים משמעותיים, מקרים שהציגה לשכת עורכי הדין בפני בג"ץ, בהחלט מצדיקים דחייה של דיון.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה